גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח: מניית אמזון - בועה גדולה יותר מהביטקוין?

הנתונים בדוחות הכספיים (צמיחה בהכנסות אבל רווח תפעולי צנוע ויציב) לא מסבירים שווי של 720 מיליארד דולר לענקית הקמעונות ■ אז למה אמזון מתנפחת? ■ ניתוח

ג'ף בזוס / צילום: רויטרס
ג'ף בזוס / צילום: רויטרס

אם הייתי רגולטור, כנראה לא הייתי מונע מאנשים לרכוש ביטקוין או מניות מוטות מטבע דיגיטלי זה או אחר. כל אחד יעשה הטוב בעיניו, כל עוד המידע כולו שקוף וגלוי. אני לא חושב שתפקיד הרגולטור למנוע מהלכים מהציבור, אלא לדאוג שהסיכונים יהיו גלויים לכולם.

אם אנשים רוצים לקנות נכסים בועתיים, בבקשה. אחרי הכל, אף אחד לא באמת יודע מתי הבועות יתפוצצו. כשהביטקוין הגיע למחיר של 5,000 דולר, אמרו "בועה". כשהוא עלה ל-7,000 דולר, קצב האזהרות התגבר; כשהוא הגיע ל-10,000 דולר, צעקו "זהירות, בועה" - אבל הביטקוין זינק במהירות עד לכ-20 אלף דולר, לפני שמחירו צנח בחדות. בועות טבען להתנפח ולהתנפח, ולא להודיע לאיש מתי בכוונתן להתפוצץ - גם לא לרגולטורים.

הביצועים של אמזון בשנים האחרונות  במיליארדי דולרים

אז אני, בכובע (דמיוני) של רגולטור, לא הייתי מונע השקעה בביטקוין, אבל אם בכל זאת הייתי מחליט למנוע השקעה במשהו, קודם הייתי מונע את ההשקעה במניית אמזון  . אז אולי בגלל זה אף אחד לא הציע לי תפקיד רגולטורי (גם לא זוטר), ואולי אני אצטרך לאכול את הכובע בעוד כמה שנים, אבל מה שרואים ולומדים מהדוחות הכספיים של ענקית הקמעונות - רחוק מלהסביר שווי של 720 מיליארד דולר.

ודאי תאמרו, ובצדק: "דוחות זה מה שהיה, זה פאסה. אמזון היא העתיד, היא חדשנית, היא יצירתית". אתם צודקים, אלא שגם אם אהפוך לאופטימי חסר תקנה ואקבל שאמזון היא החברה הכי חדשנית בעולם, עם הטכנולוגיה הכי מדהימה בעולם והמנכ"ל הכי טוב בעולם, גם אז משהו לא מסתדר בשווי הזה.

סקירת אנליסטים היא לא תורה מסיני

טוב, תגידו, מי אתה בכלל? יש שורה של גורואים שמעריצים את החברה והמניה; האנליסטים אופטימיים לגביה, ההמלצות בכיוון אחד - "קנייה". אתם שוב צודקים, ועדיין אני לא "קונה" את ההמלצות האלה. כבר ראינו מה ההמלצות, במיוחד אלה של האנליסטים בוול סטריט, שוות. בתקופת הבועה, אנליסטים שם נתנו המלצות "קנייה" על מניות, בשעה שכתבו לחברים שלהם במייל: "תתרחקו מהמניה, זאת מניית זבל". ההמלצה החיובית הייתה רק כדי לשרת את "הבית" (אינטרסים של בנקאי ההשקעות), והתופעה הזאת הייתה רחבה מאוד. אז לא נראה שזה המקרה כיום, אבל לא הייתי נשען על סקירת אנליסטים כאילו היתה תורה מסיני.

ואגב, זה לא רק בוול סטריט. הבורסה בתל-אביב דחפה ושכרה אנליסטים כדי לספק הערכות על חברות שורה שנייה (בעיקר טכנולוגיות) כדי לעורר את המסחר בהן - והאנליזות האלה במקרים רבים מגוחכות.

שולי רווח נמוכים, ירידה ברווח תפעולי

ובכן, מדוע לדעתי מניית אמזון היא בועה, אולי גדולה יותר מבועת הביטקוין? נתחיל במספרים: שווי שוק של 720 מיליארד דולר מול הון עצמי של 28 מיליארד דולר - שווי גדול פי 25 מההון. זה נראה מפחיד, אבל האמת, אז מה? חברות טכנולוגיות, חברות חדשניות, הן חברות שהערך שלהן נמצא ברווחים כיום ובעיקר בעתיד, ואין משמעות להון הנוכחי. כלומר, מה שחשוב יותר זה הרווח.

וכמה אמזון מרוויחה בשנה? בדוחות השנתיים המלאים (דוח K10) של אמזון יש פירוט נרחב על הרווח וההפסד, ולצדו (בביאורים) יש דוחות לפי מגזרים. אמזון מכרה ב-2017 ב-177.9 מיליארד דולר, וההוצאות התפעוליות שלה הסתכמו ב-173.8 מיליארד דולר - מה שהשאיר רווח תפעולי של 4.1 מיליארד דולר.

ב-2016 ההכנסות היו 136 מיליארד דולר, ההוצאות הסתכמו ב-131.8 מיליארד דולר והרווח התפעולי הסתכם ב-4.2 מיליארד דולר - כלומר, ירידה קטנה ברווח התפעולי בין השנים, אם כי בשורה העליונה נרשמה צמיחה מרשימה של 30%. הצמיחה הזאת נבלעה בעלויות מכר גבוהות יותר - עלויות שמגיעות מליבת העסקים של אמזון.

הפעילות העיקרית של אמזון היא מכירה של מוצרים במרווחים נמוכים. הפעילות הזאת גדולה, מעניינת, אבל לא ברור איך דבקה בה תדמית של חדשנות. זה מסחר ברמה הכי בסיסית שלו - תפעול ולוגיסטיקה, הפצה ומחסנים. הדבר המשעמם הזה, הכלכלה הישנה הזאת, מקבלת באמזון פנים אחרות. אמזון אלופה בהגדרת מציאות מדומה. היא חברה עם תדמית נהדרת ומיתוג מצוין, היא הכלכלה החדשה.

זה נכון רק חלקית. חנות באינטרנט זה לא חזית הטכנולוגיה, וכדי שלא נתבלבל, אמזון מדווחת אחת לתקופה שהיא הולכת על הפיתוח העתידי הבא - בשנה האחרונה היא הגדירה את הרחפנים כ"דבר הבא". הרחפנים של אמזון ירחפו עד לחלון שלכם, ישרקו לכם וימסרו לכם את הספר שקניתם. כן, זה נהדר לחלום, במיוחד כשהשוק חולם יחד אתך.

ובחזרה למספרים. מהדוחות של אמזון עולה התמונה הבאה: צמיחה יש (אפילו נאה, 30%), אבל הוצאות התפעול חונקות את הרווח התפעולי, שדווקא ירד. הרווח התפעולי רגיש לכל פיפס בהוצאות למעלה או למטה.

אמזון היא ברובה עדיין חברת קמעונות, והמרווחים שלה נמוכים. לכן, כל שינוי במרווח (בהפרש בין כמה שעלתה לאמזון הסחורה לבין המחיר לצרכן הסופי) קריטי לרווח. על המספרים של הקמעונות אמזון מספקת מידע חלקי. כנראה זה לא נוח לחשוף רווחיות גולמית נמוכה. אז אין מידה לרווחיות הגולמית שלה, אבל המספרים זועקים מהדוחות המפורטים - הקמעונות מגמגמת.

בביאור על המגזרים, המידע נוח יותר לעיכול. אמזון מגדירה שלושה מגזרים: המגזר בצפון אמריקה, המגזר הבינלאומי והמגזר הטכנולוגי, שזה בעיקר הפעילות המוצלחת סביב מחשוב ענן. מהביאור מבינים שהפעילות בצפון אמריקה מרוויחה, אבל מעט: ההכנסות ב-2017 הסתכמו ב-106.1 מיליארד דולר והרווח התפעולי הסתכם ב-2.8 מיליארד דולר, לעומת רווח של 2.4 מיליארד דולר על הכנסות של 79.8 מיליארד דולר ב-2016. אז ההכנסות צמחו יפה, אבל הרווח התפעולי הוא באותם סדרי גודל.

הפעילות הבינלאומית בכלל מפסידה: 3.1 מיליארד דולר על הכנסות של 54.3 מיליארד דולר, לעומת הפסד קטן יותר - 1.3 מיליארד על הכנסות של 44 מיליארד בשנת 2016. כלומר, אותה מגמה: הכנסות בעלייה, וזה לא מתורגם לרווח תפעולי.

הנחמה היחידה היא במגזר הטכנולוגי: ההכנסות, בעיקר בתחום מחשוב הענן, זינקו ל-17.5 מיליארד דולר לעומת 12.2 מיליארד דולר, והרווח התפעולי עלה ל-4.3 מיליארד לעומת 3.1 מיליארד דולר בשנת 2016 - נתונים יפים מאוד, אבל אלה לא תוצאות שמחזיקות שווי של 720 מיליארד דולר לחברה.

וזה עוד לפני הוצאות מימון ומסים. בשורה התחתונה, הרווח ב-2017 הסתכם ב-3 מיליארד דולר, לעומת 2.4 מיליארד דולר בשנת 2016 ולעומת 600 מיליון דולר בשנת 2015, וזה מזכיר לי נתון חשוב: עם כל הגודל שלה, והחדשנות והיצירתיות, אמזון התחילה להרוויח באמת (בלי משחקים בדוחות) רק לפני כחמש שנים, וגם אז הרווח לא היה יציב. במשך יותר מ-10 שנים אמזון הפסידה כסף והרבה. בסיכום כולל, מאז הקמתה ועד סוף 2017, היא ייצרה עודפים (יתרת רווחים) של כ-8 מיליארד דולר - כסף גדול, אבל האם הוא מצדיק שווי חברה גדול פי מאות ממנו, של 720 מיליארד דולר?

מניית אמזון עלתה

מכפיל רווח 100 על רווחי 2019

הרווח של אמזון ב-2017 גוזר מכפיל רווח של 240. מכפיל רווח הוא נתון חשוב בעולם ההשקעות - הוא אומר בתוך כמה שנים יחזיר המשקיע את השקעתו (בהנחה שהרווח קבוע, אבל לא כשהרווח עולה) והוא מלמד בעקיפין על התשואה למשקיע. ההופכי של המכפיל (1 חלקי המכפיל) זו התשואה על ההשקעה, ולהמחשה, מכפיל 20 מבטא מעין החזר השקעה אחרי 20 שנה ותשואה של 5% (1 חלקי 20). 5% ב-20 שנה זה 100% החזר השקעה. זה לא חישוב מדויק, אבל זה הסיפור בגדול של מכפיל רווח.

מכפיל רווח של 240 הוא גבוה - אבל רגע, שכחתי להיות אופטימי. עזבו דוחות עבר ורווחי עבר (ומכפיל רווח היסטורי), בואו נסתכל קדימה. מה יהיה בשנת 2018, ומה יהיה ב-2019? האמת, ציפיתי מהאנליסטים ליותר. התחזיות בוול סטריט הן באותה המגמה: המשך גידול בהכנסות (232 מיליארד דולר ו-282 מיליארד דולר, בהתאמה, ב-2018 ו-2019), אבל הרווח בשורה התחתונה מאכזב. בשנת 2018 צופים האנליסטים רווח של 4-5 מיליארד דולר, וב-2019 רווח של 7-8 מיליארד דולר. במלים אחרות, אמזון נסחרת במכפיל 100 על הרווחים ל-2019. מדובר בתשואה של 1% על ההשקעה (1 חלקי 100) לשנת 2019.

ועל הנתונים האלה האנליסטים נשענים כשהם מספקים המלצת קנייה. וזה לא הכל, הנתונים שהאנליסטים מציגים הם ללא הוצאות והפחתות חד-פעמיות והוצאות רלוונטיות לפעילות העסקית. אלה לא המספרים החשבונאיים האמיתיים, שצפויים להיות נמוכים יותר (אם כי לא באופן מאוד משמעותי), אבל גם אם נתעלם לגמרי מהעניין החשוב הזה, עדיין השווי נראה מנותק.

"המתחרה הקטנה" של אמזון

אמזון "גילתה" את עולם הקמעונות ברשת במקביל לענקית נוספת, eBay . בשנות הבועה, שתי החברות התקדמו בצמידות בתוצאות העסקיות וגם בהתנהגות המניה בוול סטריט. הן היו דומות, אבל לא זהות בפעילות העסקית: אמזון, שהתחילה בכלל במכירת ספרים דרך הרשת, הפכה לקניון וירטואלי, ואילו איביי התמקדה במכירות של מוצרים (יד שנייה) בין הגולשים.

מתישהו החיבור בין השתיים התנתק - אמזון התחילה להיתפס כחברת טכנולוגיה ואילו איביי כחברת מסחר. בהתאמה, השוק תמחר אותן באופן שונה לחלוטין, ובהתאמה נוצר גם נתק בהתנהגות המניות. מניית אמזון זינקה פי 10 בפחות מ-7 שנים, בעוד מניית איביי הסתפקה ביותר מפי 3 - תשואה נהדרת, אבל תשואת חסר ביחס לאמזון.

זה מתבטא כמובן בשווי: בעוד אמזון נסחרת לפי שווי של 720 מיליארד דולר, איביי נסחרת לפי שווי של 45 מיליארד דולר. אז נכון, אמזון גדולה פי יותר מ-10 במכירות, והיא גם צפויה, להערכת האנליסטים, לצמוח יותר (20%-30% בשנה, בעוד איביי סביב 10% בשנה), אבל שימו לב לנתוני הרווח ומכפיל הרווח: הרווח של אמזון כפול מהרווח של איביי. זה הכל, רק פי שניים - אבל השווי הוא פי 16.

זאת ועוד, מכפיל הרווח של אמזון לשנת 2019 הוא כאמור 100. איביי מסתפקת במכפיל של 16 על הרווח הצפוי ב-2019. האם זה סביר? המשקיעים סבורים שכן, וזה לא רק ביחס לאיביי. אמזון יקרה ביחס לכל עולם הקמעונות, גם באינטרנט וגם בעולם "האמיתי", הרשתות עם הסניפים.

זאת כמובן לא השוואה של חברות דומות, אבל השוואה לוול-מארט, חברת הקמעונות הגדולה בעולם, עשויה לספק תובנה נוספת. וול-מארט גדלה להיקף מכירות של יותר מ-500 מיליארד דולר. היא צפויה להרוויח בשנים הבאות סביב 15 מיליארד דולר, והיא נסחרת בכ-300 מיליארד דולר. אז כן, אמזון יכולה להיות גדולה מוול-מארט, אבל זה ממש לא יהיה פשוט. כולן כבר נמצאות באינטרנט, כולן כבר מתחרות בכולן, ואפילו אמזון, שהבינה שהעולם הווירטואלי הוא המקום הנכון, מגבה זאת ברכישה של רשתות פיזיות.

ועל רקע אוסף הנתונים הזה, למה בעצם המניה של אמזון עולה ועולה ונסחרת ברמות שיא? כנראה זה עניין פסיכולוגי. אנחנו עדר, עדר של משקיעים. העדר הזה שועט ושועט, כי הוא יודע שאמזון חברה נהדרת (והא צודק), אבל כנראה הוא עדיין לא מבין שאין בהכרח קשר בין חברה טובה למניה טובה.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה ישראלית בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו