שכר הרופאים על שולחן הניתוחים

זינוק בתביעות רשלנות ושחיקה מוגברת במקצוע הם תוצאה של עיוותים במערכת

רופא / צילום: שאטרסטוק
רופא / צילום: שאטרסטוק

בימים האחרונים התפרסמו שלושה מסמכים הנוגעים לרופאים. הראשון: דוח הממונה על השכר הציב 198 רופאים וכמה מנהלי רפואה, בפסגת טבלת 200 שיאני השכר בשירות הציבורי. בראשם עומד רופא ששכרו 229,815 שקל לחודש, והשני עם שכר של 208,312 שקל, שניהם רופאים בהדסה ירושלים.

המסמך השני: דוח המכון הלאומי לחקר שירותי בריאות ומדיניות בריאות, המתייחס לתיקי רשלנות רפואית. הממצאים: מספר תביעות הרשלנות עלה ב-30% בעשור; במחצית מהתביעות שהגיעו לבתי-המשפט נפסקו פיצויים לתובעים. סכומי הפיצויים יותר מהוכפלו בעשור, והגיעו ליותר מ-2 מיליארד שקל ב-2015 - לא כולל פיצויים בהסדרי הפשרה הסודיים הנחתמים ע"י גופי הבריאות. בממסד הרפואי מבקשים לשכנע שהעלייה המתמדת בהיקפי תביעות הרשלנות, נובעת מהדיווחים התקשורתיים שמעלים את רמת מודעות הציבור; וגם "מאשימים" את מספרם הגדול של עורכי-הדין שבחרו להתמחות ברשלנות רפואית, והפכו לאקטיביים ולדוחפים לתביעות פיצויים גדולות. לזה מתווספת אמירה על העומס הרב המוטל על כתפי הרופאים המטפלים.

המסמך השלישי: משרד הבריאות הפיץ סקר גדול בנושא שחיקת עובדי רפואה. זאת, דרך פנייה ל-150,000 אישה ואיש, רופאים, אחיות, מנהלים, פקידים, אנשי שירות. "מעבר לסבל האישי, השחיקה היא אחד הדברים שעולים הכי הרבה כסף למערכת"; כך לדברי ד"ר שגית ארבל-אלון, מנהלת אגף תכנון במשרד הבריאות, מיוזמות הסקר. "כי זה גורם לאנשים לא להגיע לעבודה, או להגיע ולא לעשות את עבודתם... רופאים שחוקים שולחים להרבה בדיקות מיותרות, שלא לדבר על מחיר הטעויות הרפואיות..." ("דה מרקר 13.3").

אפשר להניח, כי כאשר תסתיים בניית "הרפורמה האמיתית" על-פי פרופ' הלפרן, ויתפרסמו ממצאי סקר השחיקה - יבוא רגע האמת ויגיע החשבון: דרישה להרבה יותר כסף ולהרבה פחות שעות עבודה.

אין ספק שמקצועות הרפואה קשים ושוחקים. ברור שעובדי רפואה שעומדים מול החולה, ראויים לשכר הולם וגבוה הרבה יותר ממנהלי ומפקידי ממסד הרפואה. מובן שרוב הרופאים והאחיות עושים עבודת קודש; ועם זאת עולות כאן שאלות מטרידות: האם אפשר ששעות העבודה הארוכות, גם במשמרת הציבורית ואחר-כך בחולים הפרטיים, במקומיים ובתיירי המרפא, עד שעות הלילה המאוחרות - מה שמביא לשכר של 150-200 אלף שקל בחודש - גורמות לשחיקה בעבודה? האם אפשר שאלה מביאות גם לטעויות רפואיות, לשיבוש שיקול הדעת, ובעקבות זאת, לתביעות רשלנות שנוסקותן? ואולי גם לזלזול ולהדרת החולים "הציבוריים" על-חשבון "הפרטיים"? וגם ליוהרה ולתחושת העליונות שהיא הדרך הסלולה לרשלנות?

השבוע יצאה גם הודעת פרקליטות תל-אביב, שנשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, של שלושה רופאים בכירים בבי"ח איכילוב, בגין חשדות על מעורבותם בפעילות בלתי חוקית לכאורה, של שוחד, מרמה, עושק, הפרת אמונים, בתחום "תיירות המרפא". זה אמנם התחום הפלילי, אבל המשחק הדקיק המתקיים כל יום וכל שעה בבתי-החולים הגדולים בין החוק - לעבירה על החוק, בין רפואה ציבורית - לרפואה פרטית, קורה בכל מקום.

אם כך, האם לא הגיע הזמן לדיון אמיתי, ישר, לא מוטה ולא מניפולטיבי, להפרדה חד-משמעית בין עבודה בבית-חולים ציבורי לעבודה פרטית? תחליט, אדוני הד"ר המומחה - פה או שם.

אם בציבורי - זה יהיה רק בציבורי, לרבות שכר גבוה בהרבה גם על שעות עבודה וכוננות נדרשות. אם בפרטי - אז תפסיק לאסוף חולים משלמים במחלקה שאתה או חבריך עובדים בה (יחסי "סדר לי ואסדר לך", נהוגים במערכת). ואנא אל תתהדר עוד בכינוי, שמביא כסף פרטי גדול, "הפרופסור, מנהל מחלקת...".