לאחר שבוע פוליטי סוער: תקציב המדינה אושר בכנסת

תקציב המדינה 2019, חוק ההסדרים וצווים נלווים אושרו לפנות בוקר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית בתום דיון מרתוני של 24 שעות, ולאחר שנדחו כל ההסתייגויות בקריאה השלישית תמכו 62 חברי כנסת לעומת 54 שהתנגדו. ראש הממשלה בנימין נתניהו שחלה נותר בביתו ולא השתתף בהצבעות.

התקציב אושר בתום שבוע פוליטי סוער במהלכו כמעט ונפלה הממשלה על רקע מחלוקות בקואליציה על חוק הגיוס, כשמנגד התעקשותו של שר האוצר משה כחלון לאשר את תקציב המדינה עוד לפני פסח או לפני תום מושב הכנסת.

הסך הכולל של התקציב יעמוד על 479.6 מיליארד שקל. מדובר בגידול של 4.3% לעומת תקציב 2018 וגידול של 24.9% ביחס לתקציב 2015 (עפ"י נתוני מרכז המחקר של הכנסת). בנוסף, ההוצאה המותרת, המותנית בהכנסה תעמוד על 41.05 מיליארד שקל וסך ההרשאה להתחייב יעמוד ב- 2019 על 134.7 מיליארד שקל. הצמיחה החזויה ל- 2019 תעמוד על 3.1%.

התקציב בשנת 2019 יעמוד על 397.3 מיליארד שקל, תקציב משרד הביטחון יעמוד על כ-63 מיליארד שקל, תקציב החינוך יעמוד על כ-60 מיליארד שקל תקציב הבריאות יעמוד על כ-38 מיליארד שקל, תקציב הרווחה וניצולי השואה יעמוד על כ-13 מיליארד שקל, קצבאות הנכות יעמדו על כ- 2 מיליארד שקל.

על-פי נתוני האוצר בין השנים 2014-2019 נרשם הגידול בתקציב החינוך עומד על 38% (16.6 מיליארד שקל), בתקציב הבריאות חל גידול של 60% (14.1 מיליארד שקל), בביטוח הלאומי נצפה גידול של 37% (12.95 מיליארד שקל), בתקציב לניצולי השואה עלייה של 41% (1.4 מיליארד שקל) ובתקציב הביטחון גידול של 37% (15.4 מיליארד שקל).

בין הרפורמות הנכללות במסגרת התקציב: תכנית נטו משפחה; תכנית הסיעוד הלאומית; מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור; הוזלת מחירי הניתוחים הפרטיים; קיצור שבוע העבודה; הרפורמה לקיצור החופשות; רפורמה לניתוק התלות של הספורט בהימורים; צמצום השימוש במזומן; הגדלת היצע הדיור ועידוד השתלבות בשוק העבודה באמצעות מתן מענקי עבודה. מנכ"ל משרד האוצר,

התכנית הכלכלית המכונה גם חוק ההסדרים מתמקדת בשישה עקרונות מרכזיים - הפחתת יוקר המחיה, צמצום פערים, הגברת התחרות והצמיחה במשק, ייעול המגזר הציבורי, הגדלת היצע הדיור וצמצום ההון השחור.

עסקים בינוניים וקטנים ורשתות שלמות עלולות לקרוס

עוד טרם ההצבעות על התקציב, אמר שר האוצר משה כחלון כי "זוהי שנת תקציב חמישית שמשדרת לכל העולם שהכלכלה הישראלית היא מהיציבות והחזקות. המקורות התקציביים שגדלים בכל חודש עוד ועוד לא באים מהשמיים, הם באים מעבודה קשה. צריך להצמיח את המשק, לייצר את הכסף ולהקצות אותו למקומות הנכונים. במעשים, לא בדיבורים. אנחנו כבר לא שואלים איפה הכסף - מצאנו אותו. אנחנו שמים אותו במקומות הנכונים."

יו"ר האופוזיציה ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, התנגד למהלך באומרו "לאשר תקציב במרץ שיתחיל בינואר שנה הבאה, לא היה כדבר הזה בתולדות מדינת ישראל. זה מראה על חוסר רצינות ובעצם אולי בחוסר אמונה של הממשלה בעצמה. הכל בא מגחמה פוליטית. מי שהיה חבר בממשלות יודע עד כמה זה מגוחך.

"יש משבר עולמי ובישראל בקמעונאות. על פי כל הנתונים אנחנו רואים ירידה מתמשכת בצריכה המקומית על חשבון ייבוא מקוון ברכישה און ליין בעיקר, תופעה שמוכרת בכל העולם והתקציב הזה לא לוקח את זה בחשבון. מי שחושב שתופעת הרכישות המקוונת תעצור עכשיו עד השנה הבאה טועה. התופעה רק תגבר והקמעונאות תיחלש וזה אומר שעסקים בינוניים וקטנים ורשתות שלמות עלולות לקרוס וזה גם עלול להשפיע על שוק הנדל"ן. נושא שכלל לא מטופל בתקציב."

"בליל הסדר עדיין אהיה שר האוצר"

לאחר אישור התקציב סיכם כחלון את הדיון במליאה, ולמעשה התבטא בפעם הראשונה מאז הסתיים המשבר הפוליטי ונודע שלא הולכים לבחירות בחודשים הקרובים. ״גם באופוזיציה וגם בקואליציה מבינים שזה התקציב הטוב ביותר שאפשר היה להעביר", נאם כחלון במליאה. "בליל הסדר יהיה תקציב ואני גם אהיה בתפקידי כשר האוצר״.

כחלון השיב לביקורת שהושמעה בימים האחרונים מאת ח״כ תמר זנדברג על כך שאין בתקציב רפורמות: ״התקציב כולל רפורמה הקרויה נטו משפחה, מענקי עבודה, צהרונים. נקודות זיכוי. תכנית סיעוד לאומי במיליארד שקל, טיפולי שיניים ועוד. אם עם ישראל יחכה לרפורמה שלכם, הוא לא יראה דבר בחיים שלו״.

עוד אמר כחלון: ״אני עמדתי על כך שתקציב המדינה לשנת 2019 יעבור. מי שלא מעביר תקציב, היה פוגע בעם ישראל״ אמר כחלון תוך שהוא רומז למהלכים הפוליטיים של השבוע הזה, שכמעט והביאו לפיזור הממשלה. ״אם לא היינו מעבירים את התקציב, הכסף לנכים לא היה מגיע ליעדו. הבשורה הערב היא, שאין בחירות.

"אנחנו מביאים תקציב שנה חמישית. זו כלכלה שמשדרת יציבות ועוצמה ואנשים שבאים לכאן יודעים שהם באים לכלכלה יציבה. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לראש הממשלה שגיבה את המהלך גם בשעות הקשות שלו. נאחל לו רפואה שלמה הוא יושב בבית חולה".

יו״ר ועדת הכספים משה גפני התייחס לנושא חוק הגיוס והשתלח ביו״ר יש עתיד, יאיר לפיד. גפני אמר ללפיד, שאינו מוכן לשמוע ביקורת ממנו על גיוס או גיוס, בגלל אופי השירות של לפיד ״בשתיה בבארים בתל-אביב״.

לדבריו של גפני, הוא מוכן היה לשמוע ביקורת ושיח בנושא הגיוס לצה״ל מאנשים כמו חברי הכנסת מוסי רז, איל בן ראובן או אלעזר שטרן, שהיו קצינים בצה״ל, אך לא מלפיד. גפני אמר: ״ענייני דת ומדינה כבר לא מביאים מנדטים, לא לנו ולא לאחרים. זה לא מעניין את הציבור הרוסי ולא מעניין ציבורים אחרים, מה שמטריד את האנשים זה נושאים חברתיים״ אמר גפני.