הפרדת הנכסים של משפחת עופר: מי עשה עסקה טובה יותר?

האם אייל עופר שנשאר עם הבנק השלישי בגודלו בישראל ובעל שיעורי הרווחיות הטובים ביותר? או ליאורה עופר שנשארת עם אחת משתי קבוצות הקניונים הגדולות בישראל ועם נכסי נדל"ן נוספים? מה שבטוח הוא שכל אחד מהצדדים מקבל לידיו נכס חזק מצד אחד, אך כזה שנמצא גם בתקופת שיא ומצוי בפני אתגרים בצד השני ■ מי יתמודד איתם טוב יותר? ימים יגידו

אז מי עשה עסקה טובה יותר? אייל עופר שנשאר עם הבנק השלישי בגודלו בישראל ובעל שיעורי הרווחיות הטובים ביותר? או ליאורה עופר שנשארת עם אחת משתי קבוצות הקניונים הגדולות בישראל ועם נכסי נדל"ן נוספים? מוקדם לדעת, וניסיון העבר מלמד שגם קשה לחזות מראש. 

זו הפעם השנייה שמשפחת עופר מפרידה את נכסיה בין בני המשפחה. הפעם הראשונה הייתה לפני כ-16 שנים בשנת 2002, עת האחים סמי ויולי עופר ז"ל החליטו להפריד בין השקעותיהם. הסיבה הייתה העברת המושכות לדור הבא, ובעברית פשוטה: למנוע כמה שניתן מאבקי ירושה עתידיים.

בעקבות ההפרדה נותרה המשפחה של סמי עופר עם השליטה בחברה לישראל, ומשפחתו של יולי עופר עם הפעילות בתחום הנדל"ן. אמנם הנתונים היו חסויים ולא פורסם לפי איזה שווי נמכרו ההחזקות הפרטיות, אולם במבט לאחור היום ברור מי עשה עסקה טובה יותר. משפחת סמי עופר נהנתה משנים ארוכות של גאות בפעילות החברה לישראל בעיקר בזכות הגאות העולמית בשוק האשלג - המוצר המרכזי של חברת כיל. גם בשוק הנדל"ן היה מצוין בעשור האחרון, בזמן שכיל ידעה בשנים האחרונות תקופה חלשה יותר, אבל עדיין אי-אפשר להתעלם מהרווחים ומהדיבידנדים האדירים של שנות הגאות שמהם נהנתה משפחת סמי עופר.

ההפרדה הצפויה כעת אינה קשורה למאבקי שליטה או ירושה, אלא נובעת מכורח הרגולציה - חוק הריכוזיות. במצב הנוכחי ובהתחשב בעובדה שלא פורסמו מספרים מדויקים על היקף הכסף שיעבור בין ליאורה לאייל עופר, קשה לנתח את העסקה. עם זאת, ניתן לומר שישנם מאפיינים משותפים בשני הנכסים המרכזיים של המשפחה. גם מליסרון וגם מזרחי טפחות הן חברות חזקות ורווחיות. יחד עם זאת, נראה ששתיהן נמצאות בתקופת שיא, וזאת לאחר שבשנים האחרונות הן נהנו ממומנטום חיובי ומצמיחה נאה שהתבטאה בשווי המניה. מניית מזרחי טפחות טיפסה בכ-80% ב-5 השנים האחרונות, ואילו חברת מליסרון יותר מהכפילה את שוויה בתקופה הזו.

מי יתמודד טוב יותר עם האתגרים? 

ומה כעת? בפני שתי החברות עומדים אתגרים לא מבוטלים. תחום הפעילות המרכזי של מזרחי טפחות הוא המשכנתאות, שמתאפיין בירידה בביקושים. הבנק אמנם מקצה משאבים לצמיחה באשראי העסקי, ואף צומח בשיעור נאה, אך תחום הפעילות הגדול והמרכזי נותר עדיין האשראי לדיור. מזרחי טפחות ימשיך, ככל הנראה, להציג נתוני רווחיות נאים, אך יהיה זה אתגר גדול לבנק לשמור על קצבי צמיחה גבוהים כשם שעשה בעשור האחרון, במיוחד אם ההאטה בשוק הנדל"ן תימשך.

במליסרון האתגר הוא מסוג אחר משום שתחום הקניונים נמצא בתקופה מאתגרת. החולשה ברשתות האופנה, ההיצע הגדול בענף הקניונים והאיומים מצד עולם הרכישות המקוונות נותנים את אותותיהם. נכון שמליסרון פרסמה לאחרונה דוחות טובים לשנת 2017, והיא נחשבת אחת משתי השחקניות הגדולות והחזקות בענף - אך גם היא מושפעת מההאטה בענף, ולראיה מנייתה איבדה מעל ל-10% מתחילת השנה.

אז מי מהצדדים עשה עסקה טובה יותר? ספק אם נראה פערים בתוצאות בין החברות כשם שאירע בעת ההפרדה הקודמת שנעשתה במשפחת עופר, אבל מה שבטוח הוא שכל אחד מהצדדים מקבל לידיו נכס חזק מצד אחד, אך כזה שנמצא גם בתקופת שיא ומצוי בפני אתגרים בצד השני. מי יתמודד איתם טוב יותר? ימים יגידו.