"ישראל נמצאת בזמן פציעות בתחום ניהול התדרים"

הפיצוי שסלקום ופלאפון דורשות מהמדינה על כך שהן מחויבות לעבור להשתמש בתדרים אחרים, הוא הזדמנות לקבל תמונת מצב עדכנית של צרכי החברות הסלולריות והמדינה בכל הקשור להסדרת תחום התדרים בישראל. בראיון ראשון מאז נכנס לתפקידו בשנה שעברה, מסביר אשר ביטון, מנהל אגף תכנון והנדסת ספקטרום במשרד התקשורת, כי בתוך חמש שנים ישראל תעמוד בקדמת הבמה העולמית בכל הקשור להקצאות תדרים, גם אם המשמעות של כך היא שישראל לא תהיה חלוצה בדור החמישי של תחום הסלולר.

בעבר ישראל נדרשה לפנות תדרים ולהקצות אחרים כדי להתאים את עצמה לתקינה האירופית. זאת לאחר שבמשך שנים בעקבות החרם הערבי, חברות אירופיות לא רצו למכור ציוד למדינת ישראל, ולכן המדינה נאלצה לקנות ציוד סלולר אמריקאי שעובד בתקינה אמריקאית. זאת, אף שלפי ארגון ה-ITU ישראל שייכת לגוש האירופי הכולל את כל המזרח התיכון.

השימוש בתקינה האמריקאית הוביל להפרעות תקשורת הדדיות בין ישראל לשכונותיה. בהמשך התקבלה בישראל החלטה למקם בתדרים האמריקאיים, בתחום ה-850 מגה הרץ, גם את משטרת ישראל. החלטה זו הובילה לכך שחלק מהתדרים בהם עובדת משטרת ישראל מופרעים עד כדי כך שלא ניתן להשתמש בהם.

מה גרם למדינה להבין שחייבים לתקן את המצב?

"ארגון ה-ITU אמר את זה כל השנים. הוא קובע את הכללים וישראל צריכה להתיישר לפיהם. ישראל ניסתה בשנים האחרונות למשוך זמן, כולל עבודה מול ה-ITU, כדי לראות אם אפשר בכל זאת לעבוד בלי להפריע. להגדיר הגדרות טכניות כאלה ואחרות בחסות הארגון, בעיקר בשביל משטרת ישראל, שיאפשרו את המשך המצב הקיים. זה הצליח זמנית אבל הזמן אזל. עכשיו אין ברירה".

למשרד התקשורת יש כנראה חלק לא מבוטל במצב, היינו צריכים לפעול מוקדם יותר.

"עובדתית אנחנו בזמן פציעות. לדבר הזה יש לא מעט אשמים, לא רק משרד התקשורת. צריך לזכור שהנושא נדון לפני מספר שנים בוועדה בין משרדית ממשלתית בהובלת רשות חירום לאומית (רח"ל) שקראו לה הרדיו הלאומי. בוועדה ניסו לבדוק, בעקבות אסון הכרמל, איך גורמים לגופי החירום לדבר ביניהם. הסוגיה הזו של משטרת ישראל וההפרעות לתדרים שלה עלתה שם ולא התקבלו החלטות שאומרות חד-משמעית צריך לזוז תוך פרק זמן.

"אני כרגולטור מביע את הצורך של המדינה לזוז בתדרים הרבה מאוד זמן, אבל אני לא יכול לעשות את זה לבד. אני יכול לבוא ולצעוק אבל צריך שמדינת ישראל תקצה כסף למהלך. צריך גם שחברות הסלולר ירצו לעשות את זה, ולהחליט האם מפצים את חברות הסלולר בצורה כזאת או אחרת.

"אתה צודק כשאתה אומר שמשרד התקשורת הוא פונקציונר ראשי בתחום הזה, אבל זה גדול על מידותיו מפני שמדובר בפרויקט שמעורבים בו הרבה משרדי ממשלה. זה שהגענו עד עצם היום הזה זה לא טוב לכולנו, אבל אנחנו נחושים לסדר את זה ולמזלי אנחנו נמצאים בתקופה שיש לנו שותפים טובים באוצר לפתרון הבעיה. אני לא רומז חלילה שמוכנים לשלם כסף לחברות הסלולר, אבל הפרויקט הזה הוא מורכב לא רק בגלל שמעורבות בו שתי חברות סלולר, פלאפון וסלקום, שנמצאות על התדרים וצריכות לזוז, אלא בגלל שגם משטרת ישראל משתמשת בתדרים וגם הוט מובייל וחברות נוספות. בשלב ראשון נפגש עם משטרת ישראל ונסכם כיצד נוביל תזוזה ראשונית שלהם מהתדרים. מאוחר יותר נמצא גם פתרון מלא לבעיה".

ומה לגבי החברות הסלולריות פלאפון וסלקום? למה הן צריכות לשלם על השינוי?

"מדובר בנושא מאוד מורכב, מעצם זה שאתה אומר לחברה לעבור תדר אבל להישאר באותה טכנולוגיה - דור 3. ניסינו למצוא פתרונות יצירתיים יותר של מעבר תדרים מדור 3 לדור 4 וכו'. טכנית הדבר לא אפשרי.

"יש בעיות שהמרכזית מביניהן היא שהדיבור (VOICE) של החברות האלה נשאר בדור השלישי והן לא יכולות עדיין לעבור לדיבור מבוסס דור 4. ויש גם את עניין המכשירים של הלקוחות, שחלק לא תומך בשינוי. חשבנו לתת לחברות תדרי 700 מגה הרץ אבל אז גם אז יש בעיה של מכשירים שלא תומכים בתדרים. בקיצור, אנחנו צריכים ללכת בדרך הברורה והמפרכת של לעבור מדור 3 ל-3 כלומר מתחום ה-800 לתחום ה-900 מגה הרץ.

"הכנו כבר מכתבים לחברות שמשרטטים את המתווה. החברות רוצות ודאות והן צריכות נייר להראות לדירקטוריונים שזה מה שהמדינה רוצה. לגבי העניין של הכנסת היד לכיס, יש פה עניין מהותי. האם מדינה צריכה לתת כסף לחברת סלולר - לדעתי לא, האם היא צריכה לסייע בהקלות - אני חושב שכן, ולשם הלכנו".

האם גם צה"ל צריך לתרום את תרומתו ולהזיז את רשת הסלולר שלו?

"צה"ל צריך ממילא לשנות את התדרים ואנחנו מנסים לבדוק האם אפשר להקדים את הפינוי שלו בתחום ה-900 מגה הרץ".

אתה מרוצה משיתוף-הפעולה עם הצבא, הוא מבין את הצרכים?

"בסך הכל כן. הצבא מבין, פועל, עובד, מקים משהו אחר, והוא גם מבקש מאיתנו עזרה בעניין הזה".

הצבא רוצה תדרים ב-700 מגה הרץ?

"הוא כבר עובד ב-1,800 מגה הרץ והוא רוצה גם 700 מגה הרץ כי הוא חייב תדר נמוך לצרכים המבצעיים שלו. אנחנו משתדלים לראות איך בכל זאת נענים לצרכים שלו ועדיין לא פוגעים ביכולת ובצרכי החברות הסלולריות".

אני שומע שייתכן שלראשונה יהיה שיתוף תדרים בין החברות הסלולריות לצה"ל?

"אנחנו בוחנים היום אפשרות לניסוי שיבדוק האם הם יודעים לעשות מעבר תדרים מגוף לגוף, הקצאה לגופי ביטחון בתיעדוף וכו'. אנחנו עוזרים לצבא להתארגן ועושים איתו את הדיונים המתאימים כדי לפנות מהר יותר את ורד הרים. הייתי רוצה שזה יקרה יותר מהר אבל זה בין משרדי הביטחון והאוצר. קשר טוב בין משרדי הביטחון והאוצר הוא מפתח חשוב לרווחת כולנו בעולם הטלקום, והיינו עדים לתוצאות לא טובות בעבר".

מדינת ישראל נכנסה באיחור רב לדור הרביעי והשאלה איך אתה רואה את נושא הדור החמישי?

אני מאמין שבמהלך של שנים בודדות אנחנו ניישר קו עם העולם. בקרוב לחברות יהיו יותר תדרים משהן צריכות. אגב, במידה מסוימת גם היום זה ככה. אם תגיד לחברות לקחת תדרים בתחום ה-2,600, הן לא ירצו ואני יודע כי יש לי תדרים זמינים.

"נושא אגרות התדרים זה אחד המפתחות ברצון של החברות להשקיע. אצל חלק מהחברות תשומת הלב מופנית כרגע לתחום הטלוויזיה ולהשקעות במיזמים OTT, והדור החמישי זה משהו שיצריך הרבה כסף והשקעות שכרגע אין להן. החברות לומדות את הדור החמישי אבל יש להן דברים אחרים על הראש כרגע".

ומבחינת המשרד, איך הוא עם הדור החמישי?

"לומדים ומנסים לא לדרוך על מוקשים. עשינו מהפיכה אדירה בתחום התאים הזעירים שבלעדיהם אין דור חמישי (הכוונה היא לפטור מהצורך ברישוי אתרים קטנים - ג.פ.). אני מקווה שהמשרד ידביק את הקצב, ושהרגולציה תחכה לתקינה ולא ההיפך".