הקיבוצים והמושבים עתרו לבג"ץ: לפזר את הותמ"ל

לאחר שהכנסת אישרה את הארכת הוועדה המיוחדת: נציגי המגזר הכפרי הגישו עתירה לבג"ץ נגד המשך פעילות הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור

עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי של תנועת המושבים / צילום: תנועת המושבים
עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי של תנועת המושבים / צילום: תנועת המושבים

עתירה לבג"ץ נגד הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל). תנועת המושבים, התנועה הקיבוצית, עמותת אדמתי וגם איגוד קבוצות של הפעל המזרחי הגישו היום (ג') עתירה לבג"ץ כנגד המשך פעילות הוועדה המיוחדת. נזכיר כי רק לאחרונה אישרה וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ולאחריה גם מליאת הכנסת את המשך פעילות הוועדה המיוחדת לשנה נוספת. העתירה הוגשה על-ידי עו"ד גד טיכו ועו"ד ישי שידלובסקי אור ממשרד כספי ושות'.

נזכיר כי נציגי המגזר הכפרי התנגדו למהלך שיזם שר האוצר משה כחלון ונציגיו דרשו בין היתר התייחסות שונה של הוועדה המיוחדת לנושא הפשרת קרקעות חקלאיות לבנייה ולקידום תוכניות על שטחי היישובים השונים. בסופו של יום התנגדותם לא זכתה להתייחסות מצד משרד האוצר או נציגי מטה הדיור באוצר, ולכן החליטו נציגי המגזר הכפרי לפנות כעת לבג"ץ.

במסגרת העתירה מבקשים העותרים מבית המשפט להוציא צו על תנאי להארכת תוקף הוועדה המיוחדת ובמקביל, לדרוש מהמדינה להסביר מדוע לא תבטל את האפשרות של הוועדה המיוחדת לקדם תוכניות על כל קרקע חקלאית "תוך התעלמות מכוונת מבעלי הזכויות בקרקע ושלילת זכות הטיעון וחובת השימוע".

עוד נכתב בעתירה כי "עניינה של עתירה זו בצו ההארכה המאריך את תוקפו של חוק הותמ"ל המעניק לממשלה, וליתר דיוק, קבינט הדיור, סמכות רבת עוצמה שאין לה אח ורע בעולם המערבי, להכריז על קרקע במדינת ישראל המוגדרת "קרקע שעיקרה מקרקעי ישראל", בין אם מדובר בקרקע חקלאית החכורה ומעובדת עשרות בשנים (בין מכוח חוזי חכירה ובין אם מכוח חוזים מתחדשים) על-ידי מושבים וקיבוצים שהם יישובים חקלאים סטטוטוריים, כעל "מתחם מועדף לדיור", הכרזה שבסופו של הליך מקוצר וחפוז, תפקיע את אותו תא שטח מידי חוכריו/מחזיקיו ברשות, ועל-ידי כך תגדע אותו מתוך היישוב החקלאי.

הפקעת הקרקע החקלאית באופן מאסיבי מביאה לפגיעה חמורה בזכויות יסוד של החוכרים, ובמושבים ובקיבוצים שמופקעים מהם מרבית הקרקעות החקלאיות שלהם, גורם הדבר בפועל לחיסולם כישוב חקלאי ולחיסול צורת ההתיישבות הסטטוטורית הקיימת עוד מלפני קום המדינה והופכת אותם ליישובים קהילתיים המצויים בסביבה עירונית לחלוטין, דבר שעלול להביא להרס מוחלט וחיסול של ההתיישבות העובדת בישראל".

במסגרת העתירה טוענים העותרים כי בניגוד למה שהיה נהוג עד הקמת הוועדה המיוחדת, בכוחה של הותמ"ל להפקיע קרקעות בהליך מהיר ללא הגבלה: "ההפקעה בפועל שנעשית במסגרת חוק הותמ"ל עוקפת את הליכי התכנון הרגילים ורותמת את העגלה לפני הסוסים. בעוד שבהליך רגיל השימוש בסעיף ההשבה נעשה ב"פינצטה" ולאחר שמושלמים כדין הליכי שינוי הייעוד, ונשקלת עמדת היישוב החקלאי והאינטרס החקלאי בכללותו, וניתנת זכות הטיעון ואפשרות להגיש התנגדות משיקולים של שמירה על קרקע חקלאית, הרי על-פי חוק הותמ"ל הדבר נעשה באופן מאסיבי ושיטתי בהתעלם מזכויות החוכרים ושלא בהתאם לסעיף ההשבה ומבלי כלל ליידע את בעלי הזכויות וכמובן שאין בידם אפשרות להגיש התנגדות....החוק כולל את ההנחה הבלתי חוקתית ושאין לה אח ורע בעולם המערבי, כי קרקע חקלאית החכורה ומעובדת עשרות בשנים הינה "קרקע להשבה", קרי קרקע שצריכים "להשיב" למדינת ישראל, מבלי להתייחס לכך שאותה "השבה" ובפרט בהיקפים של עשרות אלפי דונמים, משמעה הפקעה מידי חוכריה (או יתר בעלי הזכויות בקרקע). כלומר בהתאם לאמור בחוק, די בכך שבהסכם חכירה ספציפי או בהחלטות רמ"י קיים סעיף "השבה עקב שינוי ייעוד", כדי להפוך אותה ל"קרקע להשבה". פשיטא כי גם אם קיים סעיף השבה בהסכם יש לפעול על-פי הוראת הסעיף ולעשות זאת בתום לב וקל וחומר כאשר עסקינן ברשויות המדינה, עליהן לפעול בסבירות ובמידתיות תוך שמירה על כללי צדק טבעי, וכל זאת לא נעשה בענייננו".

מיכי דרור / צילום: תמר מצפי
 מיכי דרור / צילום: תמר מצפי


העותרים אף טוענים שהמדינה עושה שימוש נרחב בסמכות שניתנה לוועדה המיוחדת: "עוד אפשר לומר בוודאות לא מבוטלת, כי חוק הותמ"ל הוא אחד החוקים הפוגעניים ביותר והדורסניים ביותר של זכות הקניין החוקתית וזכויות נוספות. שכן מתברר כי קבינט הדיור עשה ועושה שימוש מאסיבי בסמכות שהעניק לו החוק... החל ממועד כניסת חוק הותמ"ל לתוקף ועד לחודש דצמבר 2017, הוכרזו על-ידי קבינט הדיור 83 מתחמים מועדפים לדיור הכוללים כ- 303 אלף יח"ד ומשתרעים על פני כ-100 אלף דונם.

יצוין כי לפי נתונים של משרד החקלאות סך הקרקעות החקלאיות שהוכרזו על-ידי קבינט הדיור עומד על 60 אלף דונם, קרי 60% מתוך סך השטח המוכרז. אולם גם אם נלך לשיטת מינהל התכנון ברי ש-40 אלף דונם קרקע חקלאית שהופקעה היא מספר עצום שאין לו אח ורע בהיסטוריה של מדינת ישראל".

עוד נטען בעתירה כי בדיקה של היקפי התכנון בישראל מעידה כי אין צורך בפעילות הוועדה המיוחדת וכי המלאי התכנוני נכון להיום יכול לספק את צרכי המדינה גם לשנים הבאות: "סוף מעשה במחשבה תחילה, נכון למועד הגשת העתירה זו מספר יחידות הדיור המצויות במלאי התכנוני על קרקעות המדינה בלבד עומד על כ-974 אלף דירות (לפי מאגר המידע של רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון ומעודכן ליום 18 פברואר 2018). מדובר במספר עצום ופנטסטי שאינו נופל בהרבה מכמות הדירות הבנויות ומאכלסות בישראל ולפי נתוני התחלות הבנייה יכול להספיק לעשרות שנים", כך בעתירה.

"מגישים העתירה בלב כבד"

עו"ד עמית יפרח, היועץ המשפטי ויו"ר אגף קרקעות בתנועת המושבים, אמר עם הגשת העתירה כי "כעת לאחר מיצוי כל ההליכים המינהליים שביצענו הן מול המשנה ליועמ"ש והן בוועדת הפנים ולאור אישור הארכת הצו על-ידי הכנסת , מבחינתנו בשלה העת לעתור לבג"ץ, ואנו עושים זאת בלב כבד, אנו לא נגד בנייה ולא נגד תכנון דירות שיקלו על מצוקת הדיור אך לאור המלאי שכבר קיים והצהרות האוצר על ירידת מחירים ראוי כי בתחנה זו המדינה תחזור לתכנון שפוי ובמוסדות התכנון הרגילים, מבחינתנו ראוי לתת הגנה מוגברת לקרקע החקלאית ולשטחים הפתוחים בכל הליך תכנוני חיוני ככל שיהיה, ועל כך אנו ניאבק".

עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית, הוסיף: "העיסוק במאבק בותמ"ל הוא משותף להרבה גורמים. הנזק שהותמ"ל גורם הוא רחב וחמור, לא רק ליישובים שלנו ולשטחים החקלאיים, אלא גם לערים עצמן ולאותם אזרחים שיאלצו לגור במתחמים הבעייתיים שיוצר הותמ"ל. עד כה השקענו מאמץ רב ביצירת קואיליציות ופעילות משותפת עם גורמי תכנון, סביבה, מועצות אזוריות והערים עצמן. כמו כן, עשינו מאמצים רבים לסייע ליישובים שלנו ולמועצות האזורית בכל מקום בו הונפה חרב הותמ"ל. בשלב זה אנו רוצים לשים על השולחן גם את התופעה של הפגיעה הרוחבית ביישובים שלנו ובחבריהם, בזכויותיהם ארוכות השנים ובקניין שלהם. במסגרת זו מוגשת העתירה. הסיכויים לניצחון לא גדולים לצערנו, אבל חיים להשמיע קת קולנו. אני מקווה שגם נצליח לגייס את היישובים והחברים למאבק בשטח ובציבור, כי ההליכים המשפטיים עצמם אין בהם די".

מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, מאיר צור אמר היום עם הגשת העתירה כי "הותמ"ל הוא חוק אלים ולא ראוי ומהווה כלי דורסני אשר פוגע בשטחים החקלאיים ובשטחים הפתוחים המהווים כריאה הירוקה. אנו נאבקים על הזכות שלנו להגן על השטחים החקלאיים. אבל לא רק. אנחנו מלחמים גם עבור שמירת הצביון של מדינת ישראל. הצענו למדינה לא פעם ולא פעמיים פתרונות ריאליים למצוקת הדיור גם תוך כדי היעזרות בשטחים שלנו. נמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותנו עד שנעצור את ההליך הלא ראוי הזה".

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הוסיף: "במירוץ המבוהל להישגים פוליטיים לכאורה, מחריבים את כל תכנון המדינה לטווח הארוך. המהלך הזה חייב להיעצר. אני מקווה יעצור את ההתנהלות הלא רציונליות הזו".