מי ישלוט ב"מוח" של שוק החשמל ועל חשבון מי זה יקרה?

בבנק ישראל מאמינים שלרפורמה בחברת החשמל יש לא מעט יתרונות • "התועלת המרכזית למשק מהרפורמה, היא פירוק של חלק משמעותי במונופול האנכי במשק האנרגיה"

אין ויכוח שלרפורמה בחברת החשמל מצורף תג מחיר גבוה, אבל בבנק ישראל מאמינים שלמהלך יש לא מעט יתרונות. בנייר עמדה שפרסם הבנק בתחילת השנה הוא הציג יתרון אחד מובהק והרבה יתרונות קטנים.

נתחיל במחיר. עלות ההטבות הכספיות - בעיקר בצורת הגדלת ההפרשה לפנסיה - שיקבלו עובדי חברת החשמל שיישארו בחברה מוערכת ב-3 מיליארד שקל. יחד עם פיצויי הפרישה שישולמו לכ-2,800 עובדים שיפרשו מהחברה במסגרת ההסכם, אמור הסכום להגיע לכ-5 מיליארד שקל.

את המחיר הזה לא אמורים לשלם צרכני החשמל, משום שהחיסכון שיושג באמצעות צמצום מצבת העובדים ב-2,200 איש (נטו) אמור לקזז את כל העלות הנוספת. יחד עם זאת, מכיון שההוצאות לפרישת העובדים הן מיידיות ייתכן שיהיה צורך לספק לחברה מימון ביניים, שעשוי להינתן באמצעות הלוואות או העלאה זמנית בתעריף.

אלו רק חלק מהעלויות. חברת החשמל דיווחה בתחילת חודש פברואר השנה כי תבקש הכרה בהוצאות נוספות הקשורות לרפורמה בהיקף כספי כולל של 7-8 מיליארד שקל, עבור בניית שתי תחנות כוח ושדרוג רשתות החלוקה וההולכה. סכומים אלו, אם אכן יוכרו על ידי רשות החשמל, ישולמו לחברת החשמל על ידי צרכני החשמל באמצעות העלאת התעריף.

ומה לגבי היתרונות? לטענת בנק ישראל, "התועלת המרכזית למשק מהרפורמה, היא פירוק של חלק משמעותי במונופול האנכי במשק האנרגיה ובפרט ההוצאה של חלק ניהול המערכת הכולל את התכנון והפיתוח מחברת החשמל לגוף עצמאי".

יחידת ניהול המערכת היא המוח של משק החשמל. היא הגוף שקובע אלו תחנות כוח יספקו חשמל למשק ומהם סדרי העדיפויות להפעלת התחנה. ברור שכל עוד יחידת ניהול המערכת היא חלק מחברת החשמל, אין סיכוי שתפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי. לכן הוצאת היחידה מחברת החשמל לחברה ממשלתית חדשה היא תנאי הכרחי, גם אם לא מספיק, ליצירת תחרות אמיתית במשק ייצור החשמל.

אותו הגיון שמחייב את הוצאת ניהול המערכת מחברת החשמל תופס גם לגבי יחידת התכנון והפיתוח (תפ"ת), רק ששם מדובר במהלך חיוני בטווח הארוך והבינוני.

העובדה שתכנון משק החשמל נעשה כיום על סמך עבודתה של יחידה הפועלת בתוך חברת חשמל, היא מציאות בלתי נסבלת בראייה ממלכתית שרואה בחברת החשמל עוד שחקן במשק ולא חברה שיש לה מדינה.

לדעת בנק ישראל ההישג שבהוצאת יחידת ניהול המערכת ותפ"ת מחברת החשמל בהסכמת העובדים מצדיק את הסכם הרפורמה כולו. אך מה לגבי סעיפים נוספים?

שינויים שנויים במחלוקת

הרפורמה מביאה עימה שינויים נוספים במשק החשמל, אך בניגוד להוצאת ניהול המערכת והתפ"ת מחברת החשמל, הם שנויים במחלוקת. כך למשל בתחום ייצור החשמל הגיעה המדינה לפשרה עם ועד העובדים, ובמקום להפסיק את פעילות ייצור החשמל של חברת החשמל לחלוטין, כפי שהייתה עמדת המדינה המקורית, תמשיך החברה לייצר חשמל בהיקפים גדולים ואף תורשה לבנות עוד שתי תחנות כוח באתר אורות רבין בחדרה.

בנוסף, תחנות הכוח בחברה יפוצלו לשתי חברות-בת: אחת תחזיק בתחנות הפחמיות שאינן כלכליות אך חיוניות כגיבוי לרשת החשמל והשנייה בתחנות החדישות יותר המופעלות בגז טבעי.

הקמת שתי התחנות החדשות מותנית אמנם במכירת שמונה האחרות, אך לדעת בנק ישראל התוצאה הזו רחוקה מלהיות מושלמת. "חלק מהתחנות שנמכרות צפויות היו לעבור ממילא גריטה בשנים הבאות ואילו משך החיים של התחנות החדשות יהיה ארוך יותר. אנו סבורים שזו עלות לא מבוטלת, שמנציחה במידה מסוימת את המונופול האנכי של חברת החשמל ובמידת האפשר כדאי היה לצמצם אותה. זאת גם מכיוון שבניית התחנות מהווה נסיגה נוספת של הממשלה ממגבלת הייצור על חברת חשמל, המבהירה שבתנאים מסוימים מתאפשר לחברת חשמל להקים תחנות נוספות", כותבים בבנק.

הבעייתיות העיקרית בכך שחברת החשמל ממשיכה לייצר חשמל, היא שכיצרן החברה יכולה להמשיך וליהנות מיתרון שאין למתחריה - שליטה בתחומי הפעילות האחרים במשק החשמל: הולכה, חלוקה ואספקה, שנשארים בשליטתה הכמעט מלאה.

"בניגוד ללשון החוק הקיים", כותבים בבנק ישראל, "חברת החשמל נשארת לאורך זמן שחקן מרכזי פעיל במספר מקטעי פעילות, ובפרט: מונופול מלא בהולכה ובחלוקה גם לאחר יישום מלא, שחקן מרכזי בייצור במשך העשורים הקרובים, וגוף מהותי באספקה.

"מצב זה יוצר סיכון, שבדומה לעבר, החברה ועובדיה יוכלו לגרוף את הרנטות הכלכליות באמצעות כוחה המונופוליסטי, ושכוחו של המונופול יאלץ את הממשלה לוותר על התמורות שנקבעו ברפורמה מבלי לאפשר את השינוי המבני. בנוסף, כוחו של המונופול עלול לאפשר לו לנתב את הכספים בין השקעה וייצור באופן שלא יטיב עם פיתוח הרשת, כפי שארע בעבר".

המחיר לא יוזל

נקודה חשובה נוספת ברפורמה היא חיזוק האיתנות הפיננסית של חברת החשמל. החוב הפיננסי שהחברה צברה במהלך השנים מגיע לכ-54 מיליארד שקל. במסגרת הרפורמה יצומצם החוב הזה ב-14 מיליארד שקל.

צמצום החוב הוא בשורה חשובה לכל מי שעשוי להיפגע מהתמוטטות של חברת החשמל - צרכני החשמל שהיו נאלצים לחלץ את החברה, המדינה שהייתה נאלצת להעניק לחברה סיוע וערבויות והחוסכים לפנסיה שהיו נאלצים לספוג תספורת כואבת בחוב של החברה.

משום כך זו תוצאה חיובית של הרפורמה, רק שבדרך אליה יינקטו צעדים שחלקם מעוררי מחלוקת: החברה תגייס 3.3 מיליארד שקל ממכירת 8 התחנות, המדינה תמחק לחברה חוב בהיקף 2.5 מיליארד שקל והחיסכון בעלויות שיושג כתוצאה מצעדי ההתייעלות השונים לא יתורגם להוזלה בתעריף החשמל, שיישאר ברמתו הנוכחית עד תום תקופת יישום הסכם הרפורמה, כלומר עד 2026.

סכום הפיצויים לעובדים, כשלושה מיליארד שקל, נראה גדול אך הוא מתייחס לאלפי עובדים. ברמת העובד הבודד המספרים נראים קצת פחות מרשימים: עובדים קבועים יקבלו מענק של 30 אלף שקל לעובד ועובדים ארעיים יקבלו מענק של 10,000 שקל בלבד. סכומי המענקים האלה הם ברוטו, לפני תשלום מס הכנסה. באשר לפנסיה, עובדים שיפרשו יקבלו תוספת של 1,250 שקל לקצבה הפנסיונית. עובדים שיישארו יקבלו תוספת של 1,700 שקל לפנסיה העתידית שלהם. התוספות לפנסיה לא ישולמו אוטומטית - הן יאושרו באופן הדרגתי עם כל התקדמות באבני הדרך.