"מסבסדים שחקנים זרים על חשבון ישראלים"

אם אתם חזקים בענייני ספורט וכדורסל, נסו רגע תרגיל קטן: קחו דף ורשמו עליו רק 20 שחקני כדורסל ישראלים, שם ושם משפחה, שמשחקים העונה בליגת העל. יש סיכוי טוב יותר שתצליחו למנות 20 שחקנים ישראלים ששיחקו בעונה כלשהי בשנות השמונים. זה המצב כרגע, כשסוף סוף יש תחרות והאלופות מתחלפות כאן כמעט מדי שנה (חמש אלופות שונות בשמונה העונות האחרונות - יותר מכל ליגה באירופה) ויש אולמות חדשים ואיכותיים, מתברר שהכול נעשה כמעט ללא עובדים מקומיים. ועכשיו לישראלים שוב נמאס. הדרישה של מינהלת הליגה לבטל מעונת המשחקים הבאה את "החוק הרוסי" המחייב נוכחות של שני ישראלים בכל זמן נתון על המגרש, הביאה את השחקנים להכריז ביום חמישי על סכסוך עבודה שיאפשר להם בתוך 15 יום להשבית את הליגה.

מי שמוביל את המאבק הנוכחי הוא יו"ר ארגון השחקנים ניר אלון, ראש חטיבת הספורט בהסתדרות, ולצדו שחקן העבר שמעון אמסלם. בראיון ל"גלובס" מספר אלון על מצבו של הכדורסלן הישראלי, שהפך למיעוט מתוסכל, הסובל מהפליה כפולה (הפליית מס והפליית דקות משחק) ועל סיבוב הפרסה שעשתה מינהלת הליגה בעקבות לחץ שהפעילה עליה מכבי ת"א.

"כשבאנו בסוף פברואר לראשי המינהלת, הם נתנו לנו להבין שהסטטוס קוו והחוק הרוסי נמשכים כרגיל", אומר אלון, "כלומר שני ישראלים על המגרש בכל רגע ובנוסף כל קבוצה יכולה לרשום בטופס המשחק עד חמישה זרים. אם קבוצה רושמת במהלך כל העונה רק ארבעה זרים בטופס, היא מקבלת מענק של 250 אלף שקל מהטוטו".

כמה דקות הישראלים משחקים היום בפועל?

"כ-48% מסך הדקות בליגה הן של ישראלים".

הנתון הזה כולל גם דקות של מתאזרחים?

"נכון".

כלומר, בפועל הישראלים משחקים הרבה פחות. בשנים האחרונות, כדי לעקוף את המגבלה של שני ישראלים על המגרש פיתחו הקבוצות את שיטת "המתאזרחים", שחקנים זרים שזוכים להליך מזורז במיוחד בקבלת תעודת זהות ישראלית מתוקף נישואים לישראלית או יהודייה, והם נחשבים לצורך העניין לישראלים מבחינת הליגה. כלומר, ישראלים "אמיתיים" שיחקו הרבה פחות מ-48% מהדקות והם מתקרבים יותר לכיוון ה-30%.

הישראלים הם עד כדי כך גרועים, עד שלא רוצים להעסיק אותם?

"הכול עניין של עלות. בעלי קבוצות רוצים לצמצם עלויות מאחר שעלות העסקה של ישראלי גבוהה פי 2.2 מהעסקה של שחקן זר. זה גרם למצב שבו יותר מ-80 זרים עברו העונה בינתיים בליגה, וכל זה בגלל סוגיית המס שגורמת לכך שישראלים נדחקים לפינה".

סוגיית המס המדוברת נכנסה לתוקף במסגרת תקנות מס הכנסה התשנ"ח 1998. אז נקבע בחוק שספורטאים זרים משלמים מס מקסימלי של 25% בלבד, שיעור שהופך את העסקתם לכדאית מאוד ביחס לישראלי. אלון מגלה שזה לא רק המיסוי: "אין מדינה שבה יש הפליה בין שחקן מקומי לזר מבחינת היבטי מס. וזה לא נגמר רק בזה - הם גם לא משלמים ביטוח לאומי - וזה עוד 10% עלות שאין עליהם ביחס לישראלי. ספורטאי זר משלם ביטוח לאומי בשיעור מצחיק של 0.87%, וההפרשה הזאת מאפשרת להם לתבוע את הביטוח הלאומי על נכות זמנית וקבועה במידת הצורך. אתה מבין? הם באים לפה, עושים סיבוב, היום הם כאן ומחר במקום אחר, על חשבון משלם המסים. תופסים את המקומות של ישראלים ועוברים לתחנה הבאה, ואם רוצים אז גם תובעים את הביטוח הלאומי בלי לשלם ביטוח לאומי. אתה שומע ולא מאמין למחדל הזה. פשוט מסבסדים שחקנים זרים על חשבון הישראלים".

רגע, אם אתם נלחמים על דקות משחק ולא על השוואת זכויות וביטול הטבות המס, הבעיה היא אצלכם. למה אתם לא נוגעים במיסוי?

"ניסינו ב-2002, כשמכסת הזרים עמדה על שלושה לקבוצה, לתקן את הפליית המס והלכנו לבית משפט, אבל בית המשפט טען שהמכסה של שלושה זרים היא מידתית. אבל היום יש כבר שישה זרים ואנחנו שוקלים ברצינות להגיש עתירה מחודשת בנושא ולדרוש את השוואת המס בין ישראלים לזרים. אני רוצה להזכיר שגם מתאזרח משלם מס מופחת, כמו זר".

אתה טוען שמתאזרח שהופך מזר לישראלי נהנה ממיסוי של זר?

"כן. זה מה שנקרא להרוויח הכול, מכל הכיוונים. בצד אחד הוא ישראלי לצורך מילוי משבצת בחוק הרוסי, אבל ישראלי שלא עושה צבא, ובצד השני הוא זר שנהנה מהטבת המס. צריך לטפל בנושא המיסוי. הגשנו לשרת הספורט הצעה שבה ביקשנו להתחשב בספורטאי הישראלי מבחינת היבטי מס, בשל הקריירה הקצרה שלו. לספורטאי יש קריירה של 15 שנה, הם לא עובדים שמסיימים לעבוד בגיל 67.

"ההצעה שלנו היא שהמס מתקופת הקריירה הספורטיבית שלו יתפרס כאילו הוא משולם על פני 45 שנים. תרגמנו את ההצעה הזאת, שמיושמת בהולנד, והצענו לשרה ליישם אותה בישראל - העלות של הצעה כזאת היא 20 מיליון שקל בשנה לכל הספורטאים בישראל, והיא העבירה את זה לצוות הכלכלי שלה. "בעבר אמרו שצריך לתת הטבות מס לזרים כי מדובר בייבוא של מומחים ושככה נעלה את הרמה, טענו שזה יביא להצלחות של הקבוצות ולייצוג המדינה בכבוד, ואחר כך דיברו על העלאת המורל הלאומי. למה זה הוביל? הזרים תופסים את מקומם של ישראלים, והטבת המס רק גורמת להבאת עוד זרים. זה פוגע בנבחרת, ומוביל לאובדן הכנסה למדינה ולאובדן הזדהות של האוהדים עם השחקנים".

יש עוד פתרונות מבחינתכם לסוגיית המס?

"כן. עוד הצעה שהבאנו למינהלת בעניין היא של מתן נאור - הצעה שלפיה כל קבוצה שמחזיקה שלושה זרים לא תשלם עבורם מס בכלל. אפס מס. ומי שתחזיק יותר משלושה זרים תשלם מס מלא מהשקל הראשון על כולם. העברנו למינהלת גם את ההצעה הזאת בישיבה האחרונה והם דחו אותה. ומצד שני, הם עצמם לא מביאים שום הצעות אופרטיביות לפתרון".

מכבי ת"א מאיימת, המינהלת מתקפלת

אלון מספר שלראשונה שמעו ממינהלת הליגה שהיא נסוגה מההסכמות על המשך ההסכם הקיים מיד אחרי שמכבי ת"א באה עם האיום שלה להפעיל שתי קבוצות שונות, אחת לליגה ואחת לאירופה. "ברגע שמכבי אמרו שהם לא ירכיבו את הקבוצה החזקה ביותר שלהם לליגה, הם (המינהלת) התחילו לדבר אחרת. המינהלת הציגו לנו מכתב, מוזמן או לא מוזמן, מערוץ הספורט שבו נטען שהערוץ שמשלם (כ-15 מיליון שקל לעונה - ט"ו) עבור הזיכיון לשדר את הליגה לא ישלם את הסכום שהוא משלם היום. הטענה של הערוץ היא שהליגה תהיה פחות אטרקטיבית אם מכבי תבנה קבוצה חזקה ליורוליג וקבוצה פחות חזקה לליגה הישראלית".

ניר אלון לא מרחיב, אבל כשהוא אומר מכתב "מוזמן או לא מוזמן" הוא מתכוון בין השורות לשימוש אפשרי שעושה מכבי ת"א בערוץ הספורט כדי להפעיל לחץ על המינהלת. למי ששכח, בעלי ערוץ הספורט, משפחת רקנאטי, הם גם חלק מקבוצת הבעלות של מכבי ת"א בכדורסל. בין השורות הטענה שנשמעת היא שכוונת המינהלת הייתה לשנות את החוקים לטובת מכבי ת"א כדי שתוכל לשחק עם אותו סגל בארץ ובאירופה.

אחת הטענות של הקבוצות היא שבשל מעמדו המוגן של השחקן הישראלי, שמחויב לקבל על פי חוק לפחות 40% מסך הדקות במגרש, הוא נהנה משכר שלא משקף את תרומתו המקצועית. מבדיקה של "גלובס" שנעשתה לאחרונה, עולה כי הפערים הם אדירים - שכרו הממוצע של שחקן ישראלי עמד בעונה שעברה על 364 אלף שקל ברוטו, לעומת 710 אלף שקל לשחקן זר. בפועל, בשל הטבות המס לזרים, הפערים בנטו הם גבוהים הרבה יותר.

תגיד, מה אומרים השחקנים על כל המצב הזה? הרי בסופו של יום מי שטוב משחק. אני לא מכיר מישהו שיושב על הספסל כי הוא טוב.

"הם אומרים שהתחרות לא הוגנת. הם טוענים ששחקן ישראלי שמקבל הזדמנות לעלות על המגרש מוחלף אחרי טעות או שתיים. הם אומרים שהזרים - ואגיד את זה בעדינות - שלא מגיעים בצורה הכי ספורטיבית לאימונים, מגיעים לכאן ולא יורדים מהמגרש. הישראלים עובדים קשה מאוד, לוקחים מאמנים אישיים, עובדים מסביב לשעון, אבל לא מקבלים את ההזדמנות. הם ביקשו מאיתנו לתת יותר ביטוי להביא את הכישרון שלהם. כישרון שלא בא לביטוי בדקות משחק - זה שחקן שנעלם. יש פה שחקנים שזכו בקיץ האחרון עם נבחרת העתודה של עודד קטש במקום השני באליפות אירופה, והם אפילו לא משחקים בליגה השנייה".

למה מאמנים אצלנו חוששים לתת צ'אנס לחבר'ה צעירים ישראלים? בכל אירופה רואים ילדים מקומיים צעירים משחקים.

"אצלנו מאמנים הם לא מאמני כדורסל אלא מנהלי משחק. הם רק רוצים לשרוד, אין להם שום עניין בפיתוח שחקנים".

אז עכשיו אתם על מסלול התנגשות.

"הכרזנו סכסוך עבודה ביום רביעי. המינהלת העמידה מולנו קו לוחמני מאוד. מבחינתנו אין מצב שלא יהיה בכל רגע נתון שני ישראלים על המגרש. זה קו אחרון מבחינתנו ולא נזוז ממנו. וגם נושא המיסוי מבחינתנו הוא על השולחן. כמובן, פנינו לשלום, אבל אנחנו מתכוננים למלחמה".