גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"השגנו חוסן, אבל מבחינות אחרות הכלכלה דורכת במקום"

פרופ' רפי מלניק, שעומד מאחורי מדד מלניק, בראיון ל"גלובס" לקראת כנס הרצליה ה-18: "החוסן הלאומי שצברנו מגן ממלחמות ומשברים אבל בא על חשבון השירותים שהמדינה מספקת לאזרחים" ● ההשקעה בתשתיות ירדה לרמה הנמוכה ביותר אי-פעם, והמשק עבר שינוי אופי מסקנדינבי לדרום-קוריאני מבלי ששמנו לב

המשק הישראלי צבר בשנים האחרונות חוסן שמסייע לו להתגבר בקלות על זעזועים גדולים - אירועים ביטחוניים או משברים כלכליים עולמיים - אבל לצד צבירת החוסן הלאומי משלמים אזרחי ישראל מחיר הידרדרות ברמת השירותים שמספקת הממשלה לאזרחים ופיריון נמוך יותר. תמונת המצב המורכבת הזו היא השורה התחתונה במדד מלניק שיוצג השבוע בכנס הרצליה ה-18.

בראיון ל"גלובס" מסביר האיש שעומד מאחורי המדד, פרופ' רפי מלניק מהמרכז הבינתחומי, מה השיגה המדיניות הכלכלית בשנים האחרונות ומה האתגרים הגדולים שנותרו לשנים הבאות. ההסתכלות של מלניק הולכת אחורה רחוק, עד לימי שבהם נוצרה הכלכלה הישראלית על-ידי אישים כמו שר האוצר המיתולוגי פנחס ספיר. "אם היו מעירים היום את ספיר ומספרים לו מה קורה במשק הוא לא היה מאמין", אומר מלניק. "הצלחנו להשתלט על החובות, הצלחנו להשתלט על האינפלציה, יש עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, יש עלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק עם הצטרפות של החרדים והערבים - כל זה מעניק לכלכלת ישראל חוסן, שבא לידי ביטוי ביכולת לעמוד מול זעזועים גדולים כמו משבר אשראי עולמי או מלחמה בצפון - אירועים שבעבר הלא-רחוק היו מכניסים את המשק לצרות גדולות".

במה החוסן הזה בא לידי ביטוי?

"תסתכלו למשל על נתוני הצמיחה לשנת 2006 - לא רואים סימן לכך שבקיץ של אותה שנה הייתה מלחמה בצפון. התמונה חוזרת על עצמה בעופרת יצוקה, בעמוד ענן ובצוק איתן. הכלכלה הישראלית מסוגלת לספוג אירועים ביטחוניים משמעותיים מבלי להיכנס לצרות. זה לא הכלכלה של לפני 20 או אפילו 10 שנים. זה הביטוי של החוסן. תסתכלו על משבר האשראי העולמי".

יש שטוענים שפשוט היה לנו מזל מבחינת העיתוי שלו, שהמשבר פרץ בזמן שהבנקים יצאו ממשבר ושוק הנדל"ן היה הכי לא בועתי אחרי עשור של ירידת מחירים.

"נכון, נתוני הפתיחה היו מאוד נוחים לכלכלת ישראל, אבל הייתה גם מדיניות כלכלית שיצרה את התנאים האלה -מדיניות מאוד שמרנית שאפשרה לישראל להתמודד עם המשבר בצורה אחרת משאר המדינות. בעולם הגדילו מאוד את ההוצאות הממשלתיות (כדי לעורר מחדש את הכלכלות המשותקות - ע"ב), הקטינו את שיעורי המס וכתוצאה מכך נוצר גירעון גדול וחוב גדול. בישראל זה לא קרה. בתקופת המשבר המשיכו להגביל את הגידול השנתי בהוצאות - ושיעורי המס לא השתנו. התוצאה היא שישראל היום עומדת בקריטריונים של אמנת מאסטריכט (שקובעים את תנאי הסף להצטרפות לגוש האירו - גירעון תקציבי של 3% יחס חוב תוצר של 60% - ע"ב). אבל הסיפור היותר מעניין הוא שישראל היא אחת המדינות היחידות שעומדת בקריטריונים האלה: צרפת, גרמניה, אנגליה, ספרד, איטליה - כל המדינות הבולטות בגוש האירו חורגות בחוב או בגירעון או בשניהם. ישראל - לא".

אם הכול כל-כך טוב, אז מה כל-כך רע?

"התמונה של המאקרו נראית ורודה אבל ההתכנסות לרמת חיים מקובלת במערב תקועה. הפער נשמר. אולי לדרוך במקום זה גם הישג. אחרי תכנית הייצוב של 1985 נעשו רפורמות משקיות דרמטיות שהפכו את כלכלת ישראל מכלכלה מתוכננת, מנוהלת מלמעלה, לכלכלה שפועלת בתנאי שוק. זה נעשה כדי להוריד את האינפלציה אבל הציפייה הייתה שגידול בייצוא יביא למשק משהו מעבר, איזה דיבידנד של פריון, שישפר את התפקוד של המשק - אבל זה לא קרה. אין כמעט שיפור כתוצאה מהרפורמה הענקית, מהורדת האינפלציה ומהעודף במאזן התשלומים. קיבלנו חוסן אבל הפריון לא הגיב. היית מצפה שהסקטור המוביל, סקטור ההייטק ימשוך את כל המשק אבל זה לא קורה. כשאתה מסתכל על הפריון לפי ענפים אז המקום היחיד שאתה רואה פריצה בפריון זה בסקטור הצר של שירותי התוכנה. בענפים הרגילים אתה לא רואה כלום. הסטארט-אפ ניישן הזה אם הוא לא יתרחש בענפי השירותים - אתה תקוע, כי זה 60% מהמשרות במשק. המדיניות צריכה להיות מכוונת לשיפור טכנולוגי בענפי השירותים. כל הטענה הזאת שישראלים לא עובדים בחקלאות ובעבודות "שחורות" - הם לא עובדים כי לא משלמים להם! אם היו משלמים שכר נורמלי הם לא היו עובדים? גרמנים לא עובדים בשטיפת כלים?

יותר מזה, כשאתה משווה את הפריון של העובד הישראלי עם ה-OECD או עם איזשהו בנצ'מרק בינלאומי - אתה לא רואה סגירת פער. זאת בעיה מאוד חמורה שצריך לחקור אותה. למה אין לנו פריון במשק? אנחנו מחפשים הסבר לתופעה הזאת ויש לדעתנו שלושה גורמים בסיסיים שמסבירים: הגורם הראשון זה מלאי ההון הנמוך במשק, גם במכונות וגם בתשתיות. אנחנו חורגים בצורה קיצונית כלפי מטה. זה נובע מפיגור היסטורי מאז הימים שאחרי מלחמת יום הכיפורים. היה צורך לרסן הוצאות איפה שאתה רק יכול כדי לרסן את הגירעון והדבר היחיד שאין לו לובי זה התשתיות נוצר פיגור אדיר, שלא נסגר. ההשקעות של הממשלה היום בתשתית - 1.7% תוצר - הן הנמוכות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל עם כל הכבישים וכל הכ"צים.

באגף תקציבים מדברים על שיא בהשקעות בשקלים - אבל זה לא הסיפור כי מודדים השקעות בתשתיות לפי החלק היחסי, אחוז מהתוצר. הסיבה השנייה לפריון הנמוך היא שהאנשים שמצטרפים היום לשוק העבודה לא מביאים איתם את ההון האנושי, את המיומנויות הנדרשות לכלכלה מודרנית, טכנולוגית, תעשייתית. הערבים והחרדים שהצטרפו לשוק העבודה מקטינים את הפריון במשק. זה לא שאני נגד הצטרפותם לשוק העבודה - זה דבר חיובי ביותר - אבל התוצר בישראל צמח כי העסקנו יותר עובדים. תוספת התעסוקה גרמה לתוספת התוצר, אבל לא מעבר לזה. כלכלה שלא צומחת מעבר לזה היא כלכלה בסטגנציה. כלומר, אנחנו מדינה עשירה יותר במאקרו אבל לא לפועל ולא לעובד ולא לנפש. בגרמניה אם יש צמיחה של אחוז זה אומר גידול בפריון של 1%. אצלנו צמיחה של אחוז זה אומר ירידה בפריון".

אז מה צריך לעשות?

"צריך מנגנון של הכשרות מקצועיות. הגורם השלישי שזיהינו זה הקושי בעשיית העסקים (Doing business). הדירוג שלנו במדד גרוע ביותר והוא לא משתפר. לפני שנה הבאנו את המומחה מספר אחת של הבנק העולמי לכנס של מכון אהרן והוא הסביר לנו שיש מדינות שלקחו את המדד הזה - זיהו איפה הפלונטרים וטיפלו בזה.

אין כמעט שיפור כתוצאה מהרפורמה הענקית, הורדת האינפלציה ויצירת העודף במאזן התשלומים. הפריון לא הגיב לזה אבל קיבלנו חוסן".

יו"ר ההסתדרות טוען שהשכר הנמוך הוא סיבה לפיריון הנמוך.

"זה נכון. חלק גדול מהסיפור של הפריון הנמוך בענפי השירותים זה המאסה של העובדים הזרים פה, שנותנים לך שירותים בשכר מאוד נמוך. זה דוחף כלפי מטה את השכר של הישראלים שאין להם את המיומנויות לעבוד בהייטק. זה באמת פגע בשיפור הפריון בהרבה מאוד ענפים".

אז אנחנו דורכים במקום או שגם נסוגים אחורה?

"בפרמטר מאוד מרכזי חלה נסיגה. משקל ההוצאה הציבורית (ביחס לתוצר - ע"ב) ירד, אבל רמת החיים עלתה - זה אומר שמצד אחד הממשלה מספקת פחות שירותים ציבוריים אבל הביקוש לחינוך ובריאות גדל. התוצאה מי שיכול להרשות לעצמו קיבל את זה פרטי ומי שלא יכול - קיבל את רמת השירותים הציבוריים הנמוכה".

עוד כתבות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: רונן חורש

האוצר על הצעת משרד הבינוי לעזור לקבלנים: "לא ישימה בעליל"

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון יהודה מורגנשטרן אמר כי יבוצע פיילוט לסיוע לקבלנים שיאחרו במסירת דירה בשל המלחמה, תחילה בשלוש ערים - בשדרות, בקריית שמונה ובשלומי • מנכ"ל האוצר הייזלר: "לא מכיר את ההצעה"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • עדכונים שוטפים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבימ"ש השלום צו חיפוש במשרד של שני עורכי דין ● השניים טענו כי המסמכים נתפסו ע"י צו של בימ"ש השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את ערעורם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין