גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תיירות | מדוע חווית הטיול ביפן לא תואמת תמיד את הציפיות?

יפן הפכה ללהיט תיירותי בשנים האחרונות, שילוב של אוצרות תרבות ונוף עם ירידה בשער הין. אבל לצד רבים שחוזרים מוקסמים, יש גם כאלה שחשים שהחוויה לא תמיד תואמת את הציפיות המוקדמות. ואולי יש משהו בעייתי בדימויים ש"מוכרים" את יפן לתיירים?

פארק Chidorigafuchi אחת מנקודות התצפית היפות ביותר לפריחת הדובדבן / צילום: רויטרס - Issei Kato
פארק Chidorigafuchi אחת מנקודות התצפית היפות ביותר לפריחת הדובדבן / צילום: רויטרס - Issei Kato

התיירות ליפן נעשתה אופנתית בשנים האחרונות. מסייעת לכך כמובן הירידה בשער היין, שהפכה את הנסיעה ליפן ממותרות שרק מעטים יכולים ליהנות מהם, למוצר תיירות לקהל רחב. המפגש עם יפן מעורר אצל אנשים קשת רחבה של תגובות: מהערצה גורפת ועד כניסה לדיכאון. רבים חוזרים כשהם מתפעלים מהניקיון המסנוור, מהסדר, מהשקט בתחבורה הציבורית, מהעמידה הסדורה בתור ומהאדריכלות פורצת הדרך. יש מי שמתרשם מהנימוס, מהקידות ומהנפנופים הטקסיים לשלום, ויש מי שרואה בקוד הטקסי המוגזם חזית שמסתירה חוסר יעילות, ורואה בו משטור יתר. באחת הקבוצות שהדרכתי השתתפה פסיכולוגית מפורסמת, שבמהלך ביקור במפעל ההרכבה של מכוניות מזדה, לא יכלה לשאת את מראה העבודה הרובוטית של הפועלים, ונתקפה זעם וייאוש.

הדעות על יפן נשענות בין היתר על דימויים חזותיים שטופחו במשך שנים ארוכות, והן כוללות נשים יפניות בקימונו שמצלות על עצמן בשמשייה, פריחת דובדבן על רקע הר פוג'י, סמוראי אוחז חרב קמורה, ועלי אדר יפני בסתיו. רבים מקשיבים להרצאות על יפן לפני הטיול, וכשהם נוחתים ביפן, הם לא מבינים איפה האסתטיקה היפנית שעליה שמעו ולמדו.

הר פוג'י ופריחת הדובדבן / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

הם פוגשים ערים שמאופיינות באי-סדר, בבנייה צפופה שבה 20 ס"מ מפרידים בין בית דירות אחד לשני ובחוטי חשמל ותקשורת שתלויים מעל לרחובות קיוטו. לרגעים נדמה להם שחברת התיירות התבלבלה ולא הביאה אותם למקום שאליו חשבו שהם נוסעים. ואולי יש משהו בעייתי בדימויים האלה, ש"מוכרים" היטב את יפן לתיירים, אבל בעצם אינם משקפים כלל את יפן המציאותית?

"יש נטייה ליצור מיתוס מוקצן ומעוות ביחס ליופי, לעדינות, לנימוס ולאדיבות היפנית. יותר משהוא מתאר את החברה היפנית, הוא אולי מייצג יותר מכול תמונת מראה לחברה הישראלית. 'גאולה דרך האחר', כלומר - הם, לכאורה, כל מה שאנחנו לא", אומרת ד"ר אילת זהר, מרצה בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב, חוקרת תרבות חזותית ביפן.

"מסלול טיול שנוסע למקדש אסאקוסה (מקדש בודהיסטי פופולרי ברובע המשמר את אווירת העשורים הקודמים של טוקיו) ומשם למוזיאון אדו-טוקיו (מוזיאון שבו מוצגת אדו, העיר המסורתית, מושבו של השוגון, לצד טוקיו, בירת יפן מ-1868, והמהפך המודרני של יפן), ולסיבוב בגינזה (אזור הקניות והבילויים המפורסם ביותר בטוקיו, ריכוז של חנויות יוקרה ובתי כלבו), לא מייצג בשום צורה את חייהם רוויי המתח של תושבי העיר. נסי לחיות בטוקיו שלושה חודשים, להתגורר בדירת סטודיו של 20 מ"ר, ולנסוע ברכבות בשעות הלחץ, יומיום. זה ייתן מושג כלשהו. שלא לדבר על החיים בפריפריה של יפן - שם הנסיעות ארוכות בהרבה והפרנסה בצמצום רב.

"אי אפשר להכחיש, שליפנים עצמם חלק נכבד בטיפוח הדימויים הללו, בין היתר לצרכים שיווקיים, וכן להבניה של זהות וחיבור להיסטוריה, אבל יש רבים (ורבות) ביפן, שמתקוממים כנגד צורת ההצגה הזו, שיושבת ביסודם של חלק לא קטן מעסקי התיירות, שהופכים את הפנטזיה הזו למזומנים", אומרת ד"ר זהר.

הגיישה עם השמשייה

הדימוי של היפנית עם הקימונו והשמשייה המוכר כל-כך מעלוני התיירות לא נולד אתמול. כבר בסוף המאה ה-19 - תחילת ה-20 היה הלוק הזה חלק מצילומים מבוימים בסטודיו, של מה שהיה ארכאי כבר אז, ועוצב כדי לענות לטעמו של הקהל האירופאי. חוקרים מצביעים על כך שצורת ההצגה הזו היא אוריינטליסטית (הדרך שבה מתוארת תרבות המזרח בעיניים מערביות, בדרך כלל אינטרסנטיות), והיא הופכת את הנשים היפניות לאובייקט, לחפץ. במאה ה-19 וראשית ה-20 נתפסו הנשים היפניות - בניגוד לנשים האירופיות של התקופה הוויקטוריאנית - כזמינות מינית וככלי שרת העומד לרשותו של המתבונן המערבי.

גיישה עם השמשייה / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

"כך התקבע דימוי אחד ויחיד של נשים יפניות - כשהן בקימונו, מוקפדות ומושלמות, ללא רבב ובתפקיד היפהפייה הנרדמת", אומרת זהר, "כאילו שלנשים יפניות אין חיים, ילדים עם שיעורי בית, תינוקות צורחים, כביסות, סירים על האש, בעל מעצבן, חדשות בטלוויזיה ושאר תלאות העולם.

"יפן מזוהה עם יופי, עידון, חביבות, מתיקות, נחמדות וצייתנות. יפן, כך בדמיון המערבי, היא מדינה שהדימוי שלה הוא הדימוי של הגיישה - אישה צייתנית, אבל גם פתיינית ואקזוטית, שאינה מעוררת גלים ו/או מבקשת להיות דומיננטית מדי. אלו חוטאים למציאות היפנית והופכים את יפן עצמה, כמו את האישה היפנית, למושא לתשוקה אשר משרת את הפנטזיה האירופית ביחס ליפן כמקום אחר מרוחק, מוזר ואקזוטי", אומרת ד"ר זהר.

אין כמו הגיישות לסמל את האקזוטיקה הזו. תיירים מערביים מתעניינים בהן מאוד, בלי שום פרופורציות למזעריות התופעה בחברה היפנית. חלק מהתיירים עדיין לא הצליחו להפנים שגיישה היא לא זונה, אלא מארחת שממשיכה במסורת של שירה וריקוד שהיתה נהוגה בתקופה אדו, לפני המעבר של יפן לתהליכי מודרניזציה, ומייצגת (ויש האומרים, משמרת) תרבות עבר שלמעשה נכחדה.

איילת אידלברג, אנתרופולוגית וחוקרת תרבויות ודתות במזרח אסיה, מדריכה טיולים ליפן למעלה מעשרים שנה. היא הגיעה ליפן לראשונה כתרמילאית, עבדה ולימדה ביפן, וכיום מעבירה הרצאות לקהל הרחב על תרבות יפן. רוב הנוסעים אשר נרשמים לטיולים שלה, מגיעים בזכות החשיפה שלהם להרצאותיה, והם בבחינת תיירים שלא באים טאבולה ראסה ליפן.

"כמי שמתווכת למטיילים את יפן, אני מנסה להגיש אותה כמו סשימי. כפי שהדג הטרי מספיק טעים כמות שהוא, ולא צריך לבשל אותו או להוסיף לו תבלינים, כך יפן לא צריכה שימכרו אותה עם סיפורים ופנטזיות. להרבה מערביים יש למשל פנטזיות שאומנויות הזן מייצגות את יפן. אני מסבירה שרק אחוז זעום מהיפנים בכלל עוסק באומנויות הזן או מכיר אותן אפילו.

"אני מציגה את יפן לטוב ולרע. יש בה גם תופעות קשות כמו אלימות במשפחה, השעבוד למקום העבודה וגישה חינוכית נוקשה שרואה את טובת הקולקטיב על פני היחיד. יפן מדהימה, מרגשת, קשה, בלתי נסבלת, יפהפייה ומכוערת. יש בה את האוכל הכי טעים, והכי מגעיל. יש בה אסתטיקה וחוסר טעם. היא מסקרנת בכל היבט. אפשר להגיד עליה דברים רבים, וגם את היפוכם הגמור".

פריחת הדובדבן והלאומנות

אחת האטרקציות המפורסמות ביותר בתיירות ליפן, אולי הסמל האולטימטיבי של התיירות למדינה, היא פריחת הדובדבן. תיירים רבים יופתעו לשמוע שכל הפולחן סביב הסאקורה, הפריחה הלבנה-ורודה המפורסמת, אינה מסורת יפנית עתיקת יומין. אם כבר, פריחת השזיף היא הפריחה המסורתית שעליה התפייטו המשוררים.

"הדובדבן הפך לסימבול לאומי רק בסוף המאה ה-19, בתוך תהליך של חיפוש וייצוב של דימויים לאומיים-לאומניים, כחלק מתהליך המודרניזציה של יפן והרצון להיות 'אומה מודרנית' - בעלת עבר משותף וסימבולים לאומיים", מסבירה ד"ר זהר. "אפשר להוסיף לרשימה גם את הערצת הר פוג'י, טקס התה, טירות הסמוראים, בושידו ודת השינטו, ועוד כהנה וכהנה מושגים 'מסורתיים' שהומצאו אז".

חוקרים של תרבות יפן מצביעים על הקשר שנוצר בשנות ה-20 וה-30 בין המשטר הפשיסטי ביפן לבין דימויים, תמימים לכאורה, של פריחת הדובדבן והר פוג'י כסמלים לאומניים, המייצגים נאמנות לאומה והקיסר שבראשה. ענפי הדובדבן הפורח הם סימבול מוכר של הלאומנות היפנית, עד כדי כך, שנשים צעירות נופפו בענפי דובדבן פורחים כדי ללוות לשלום את טייסי הקמיקאזה שיצאו למשימתם האחרונה.

טייסי הקמיקאזה, חלקה של יפן במלחמת העולם השנייה ותוקפנותה כלפי שכנותיה בשנים שלפני המלחמה, הם לא נושאים שנוח ליפנים להעלות. הרבה יותר קל ומתגמל לדבר על סמוראים מהמאה ה-16 מאשר על טייסים מתאבדים מהמאה ה-20. על רקע זה, מעניין לבחון את הירושימה ואת אתרי הזיכרון לקורבנות הפצצה.

רן צויגנברג, פרופסור באוניברסיטת פנסילבניה, שתחום המחקר שלו הוא היסטוריה יפנית ולימודי זיכרון, תיעד את תהליך בנית הדימוי החדש של הירושימה לאחר הטלת פצצת האטום. "כל החומר התיירותי אחרי הפצצה בא למחוק דימוי אחד של הירושימה ולצייר דימוי אחר", הוא אומר. "הירושימה נהייתה מוקד תיירות, ופרנסיה היו נחושים להשאיר את הרושם הראוי על המבקרים. "הדימוי הראוי הוא הירושימה כעיר השלום - למרות שהיא התפרסמה דווקא כעיר צבא לפני המלחמה ועיר יאקוזה (פשע מאורגן) אחריה. אבל הדימוי החדש הוא כל-כך מקובע, שנורא קשה לראות את המקום כשום דבר אחר.

פאביליון הזהב בגן מקדש קינקאקו-ג'י, המוכר יותר בכינויו "מקדש הזהב" / צילום: אביבה גנצר

"הדימויים האלה מחקו את העבר הבעייתי של העיר וגם את ההווה המרתק שלה, והתיירות היא שותפה פעילה בפרויקט הזה. תיירים מצפים לחוויה רוחנית נעלה, ומקבלים את זה בפארק השלום. כל זקן ברחוב הוא ניצול, כל ילד שמניח זר הוא מתוק ותמים ושואף לשלום (ולא סתם ילד בית ספר משועמם כמו שאנחנו היינו ב'יד ושם'). זרים רואים את המציאות כמו שהם מצפים לה, לפי הדעות הקדומות והציפיות המקדימות שלהם. לרוב התיירים אין כלים לראות מעבר זה.

"תעשיית התיירות לא רק שאינה פועלת כנגד המגמה הזו אלא מחזקת אותה, ולכן היא פורחת. מה הנזק שדימויים כאלה עושים? הם משטיחים חברה עם עבר והווה וגיוון, והופכים אותה לפריחת דובדבן וגיישות. זה מקום הרבה יותר מגוון ומעניין".

בין הירושימה למצדה

אישית, אני לא חווה את הירושימה כך. אני כמובן לא יכולה להעיד על החוויה של כל תייר שמגיע להירושימה, אבל כשאני מבקרת בפארק ובמוזיאון עם קבוצה, אני משתדלת להפנות את תשומת לבם לדברים שבעיניי הם משמעותיים. המוזיאון לכאורה מאוד ניטרלי. הוא לא מכוון להאשים את האמריקאים, להבדיל מ"מוזיאון המלחמה" בסייגון שבוויטנאם, למשל.

עם זאת, מה שחסר במוזיאון הוא הרקע לכניסתה של יפן למלחמה, וזה התפקיד שלי, להזכיר את הנרטיב היפני של "המשטר הצבאי" שאשם בכול, כאילו היפנים עצמם לא היו חלק ממנו. אבל צריך גם להזכיר שמי שיצא נגד המשטר הצבאי, מצא את סופו בדרך אלימה.

ממש בקצה הצפוני של פארק השלום, קרוב מאוד למבנה הדום (Dome) שהפך לסמל של ההפצצה, וסמוך לגשר שאליו כיוון הטייס ברגע הטלת הפצצה, מצוי מבנה של ארגון PL (Church (of Perfect Liberty, ארגון דתי קיצוני שתומך בבתי חולים ומוכר בקבוצות הספורט שלו. הארגון מציג עצמו כשוחר שלום, אבל הוא למעשה אחד מתוך כאלף ארגונים לאומניים מיליטריסטיים שקיימים היום ביפן. זה המקום שלי לחשוף את הצדדים השונים של יפן ולהציג בפני המטיילים את הפן הפציפיסטי מול המיליטריסטי בתרבות היפנית. שניהם קיימים בה.

אולי בעקבות סרטים הוליוודיים על מלחמת העולם השנייה, היפנים - במיוחד החיילים - נתפסים כאכזריים במיוחד. בטיול יש לי אפשרות להעלות אל פני השטח את הדימויים שיש לנו ולשאול האומנם היפנים אכזריים יותר מעמים אחרים? האמריקאים הכחידו את התושבים הילידים של אמריקה ושיעבדו אפריקאים למטרות כלכליות, אבל הדימוי האכזרי והנצלני לא דבק בהם.

ילד במדי בית ספר / צילום: אביבה גנצר

תיירות היא לא קורס אוניברסיטאי, אבל היא הזדמנות להיפתח לאפשרויות נוספות. רבים מהמטיילים מופתעים כשאני מספרת שיפנים רבים רואים בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסקי את הצלת יפן. לדעתם, הטלת הפצצה הייתה נקודת המפנה שחייבה את המשטר הצבאי להיכנע. אילולא הכניעה, היו מחייבים את בני עמם להילחם עד אחרון היפנים. "ל*מו*ת או* ל*כ*ב**ש* א*ת ה*ה*ר", כמו שכתב ז'בוטינסקי, הוא לא עיקרון זר ליפנים, וזה לא מקרי שהתיירים היפנים שמגיעים לישראל מתעניינים מאוד בסיפור מצדה.

דווקא המבט על האחר מאפשר לנו להשיב את המראה אלינו, ולבחון את הערכים ואת סדר העדיפויות שלנו. כמו שכל מדינה מספרת באופן סלקטיבי את ההיסטוריה של עצמה ומשמיטה פרקים שלא נוח לה איתם, כך כל תייר זוכר ומשמיט חלקים מן החוויה היפנית שלו.

לדימויים שאנו נושאים איתנו יש משקל רב על הדרך שבה אנו חווים את המקום. מבט אובייקטיבי הוא נדיר. הגן היבש בריואנג'י שבקיוטו, שלא מאפשר למתבונן לראות את כל 15 הסלעים המרכיבים אותו, הוא תזכורת לכך שאנחנו לעולם לא רואים את התמונה המלאה. לא דומה חוויית התרמילאי ביפן, לזו של הנוסע העצמאי; לא דומה חווית החוקר האקדמאי לזו של הדיפלומט, ולא דומה חווית הנוסע העסקי, לזו של טיול מאורגן.

נחשפתי למגוון רחב של תגובות ל"חוויה היפנית" ולמדתי שאין צורך ליצור דימוי אקזוטי ליפן על מנת לשווק אותה. יפן מרתקת, והיא פתח למסע חיצוני במרחב היפני, כמו גם למסע פנימי אל תוך עצמ נו.

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מבהירים כי בכוונתם ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות