ח"כ אמסלם מציע: המדינה לא תוכל לערער על פסק דין פלילי

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם, מבקש לבצע שינוי בחוק יסוד: השפיטה • אם הצעת החוק תעבור, המדינה לא תוכל לערער במקרה של זיכוי באחת מהעבירות בהם חשודים כיום שרים וח"כים, בהם בנימין נתניהו ודוד ביטן

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת
יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם, הניח היום (ד') הצעת חוק פרטית לשינוי חוק יסוד: השפיטה, לפיה המדינה לא תוכל לערער על פסק דין פלילי, אלא ברשות בית המשפט לערעורים (הערכאה הבאה) במקרים מיוחדים. 

הסעיף המגביל את זכות הערעור של המדינה יחול על כל העבירות, למעט עבירות שעונשן הוא מעל ל-10 שנים, כלומר העבירות המוגשות מראש לבית המשפט המחוזי להרכב של 3 שופטים, והמוגדרות כחמורות במיוחד. מאחר שמדובר בתיקון לחוק יסוד, החוק יצטרך לעבור את כל הקריאות ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת. 

הצעת החוק תחול גם על שלל עבירות בהן חשודים כיום שרים וחברי כנסת. בין השאר, המשטרה הודיעה כי קמה תשתית ראייתית לעבירת שוחד שביצע ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכן מתנהלות חקירות פליליות נגד ח"כ דוד ביטן, השר אריה דרעי והשר חיים כץ. כל הפוליטיקאים הללו, אם יועמדו לדין ויזוכו - תוגבל זכות המדינה להגיש ערעור על זיכויים.

הצעת החוק לא מגבילה את הזכות של מואשם לערער על הרשעתו, אלא תפעל באופן חד-כיווני ותגביל רק את האפשרות של הפרקליטות לערער על זיכוי.

כזכור, ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט זוכה בפרשיות ראשונטורס ומעטפות הכסף. המדינה הגישה ערעור על הזיכוי בפרשיות אלה. באוגוסט 2014 הסכים בית המשפט העליון ביושבו כערכאת ערעור לבקשת המדינה והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לגביית ראיות נוספות, ובמארס 2015 הרשיע בית המשפט המחוזי את אולמרט בחלק מן הסעיפים (קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות והפרת אמונים). בסופו של דבר הזיכוי בפרשת ראשוטורס נותר בתוקף, אך אולמרט הורשע בפרשיות אחרות.

לפני מספר ימים הודיעה פרקליטות המדינה כי היא מערערת על הזיכוי של אלון חסן בפרשיות נמל אשדוד. עם החוק המוצע של אמסלם, למעשה לא תוכל המדינה להגיש ערעורים בפרשיות כגון אלה.

בדברי ההסבר להצעת החוק מציין אמסלם כי יש להגביל את זכות הערעור של המדינה על זיכויים פליליים, "משום שלמדינה כמאשימה מוקנית עוצמה רבה אל מול הנאשם, הן במשאבים והן בסמכויות שמוקנות לה בדין".

אמסלם מציין בדברי ההסבר כי על-פי מחקרים אמפיריים שנערכו בישראל "ישנה שליטה של התביעה בהליך הפלילי, וסיכוייה של המדינה להצליח בערעור פלילי גבוהים מאוד. לעומת זאת, הסיכויים של הנאשם להצליח בערעור ושתתקבל עמדתו הם נמוכים באופן משמעותי. בהתאם לכך, שיעורי ההרשעה בישראל גבוהים באופן מיוחד".

נימוק נוסף שמציין ח"כ אמסלם הוא "הסיכון הכפול". אמסלם מציין כי הליך הערעור כמוהו כפתיחת התיק הפלילי, ולכן "לאחר שבית המשפט אמר את דברו והגיע להכרעה השיפוטית, זהו שלב שממנו אין מקום להעמיד את הנאשם בסיכון כפול, אלא במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל".

עוד מציין אמסלם כי הגבלות על זכות המדינה המאשימה לערער על פסקי דין בהליכים פליליים קיימת כיום במדינות בעולם, בין השאר בבריטניה, בקנדה, באוסטרליה ובחלק ממדינות ארה"ב.