פלמור: התבטאויות פרקליט מחוז חיפה מבססות עבירת משמעת

בהחלטה של מנכ"לית משרד המשפטים, שהתקבלה במסגרת שימוע שנעשה לעו"ד עמית איסמן, נקבע כי "מדובר בהתבטאויות וולגריות ולא ראויות שנאמרו ע"י מנהל לעובדות בדרג נמוך יותר" • פלמור הסתפקה בעניינו של עו"ד איסמן בהתראה בלבד • לאיסמן לא יוחס בשימוע חשד להטרדה מינית

עו"ד עמית איסמן, פרקליט מחוז חיפה / צילום: לשכת עורכי הדין
עו"ד עמית איסמן, פרקליט מחוז חיפה / צילום: לשכת עורכי הדין

מנכ"לית משרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, קבעה היום (א') כי שתי התבטאויות של פרקליט מחוז חיפה, עו"ד עמית איסמן, שנאמרו לשתי עובדות בפרקליטות בדרך נמוך יותר, מהוות התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה.

קביעתה של פלמור ניתנה במסגרת שימוע שערך משרד המשפטים בהתאם להוראות חוק שירות המדינה (משמעת) לאיסמן, ששימש עד לאחרונה כמשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים).

מנכ"לית משרד המשפטים הסתפקה בעניינו של הפרקליט הבכיר בהטלת עונש מסוג "התראה", כקבוע בסעיף 31 לחוק שירות המדינה.

תזכורת: נגד עו"ד איסמן נפתחה חקירה של אגף חקירות משמעת בנציבות שירות המדינה בחשד להטרדה מינית. במסגרת החקירה זומנו על-ידי אגף המשמעת בנציבות עדים רבים, ובהם פרקליטים מפרקליטות המדינה ופרקליטות המחוז, עובדי מינהלה וכן עובדים לשעבר בפרקליטות שפרשו מהמערכת.

בסך-הכול נגבו בפרשה כ-20 הודעות, ונחקרו כ-18 עדים, כאשר לאחר סיום שלב גביית העדויות, נחקר איסמן עצמו בנציבות בחשד להתנהגות שאינה הולמת עובד מדינה - והכול, חשוב להדגיש, מבלי שמיוחס לאיסמן חשד להטרדה מינית.

בחודש פברואר השנה, ולאחר שהחקירה בעניינו של איסמן הסתיימה, החליט עו"ד גיא דוד, מנהל אגף בכיר משמעת בנציבות שירות המדינה, כי אין בהתבטאויות שיוחסו לאיסמן משום מעשים המהווים הטרדה מינית, וכי אין בסיס לטענה שהועלתה לקשר פסול בין העובד לפרקליטה הכפופה לו.

יחד עם זאת, בהמלצת הנציבות נקבע כי בנוגע לשתיים מההתבטאויות שיוחסו לפרקליט המחוז, גובשו ראיות במסגרת החקירה העולות לכאורה כדי התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה. לאור קביעה זו, הומלץ לקיים בעניינו של איסמן שימוע בנוגע להתבטאויות אלה. 

את השימוע לאיסמן ערכה כאמור מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, בהשתתפות נציגי הלשכה המשפטית של משרד המשפטים. עו"ד איסמן יוצג בהליך על-ידי עו"ד ארנה לין ובנוסף לכך נשא בעצמו דברים וכן השיב לשאלות המותב שדן בעניינו.

במהלך השימוע נדרש איסמן להגיב לשתי ההתבטאויות. ההתבטאות הראשונה מייחס לאיסמן כי בסביבות שנת 2008, בעת ששימש כמנהל מחלקה, פנה אל מתמחה (שמה שמור במערכת עקב צנעת הפרט). איסמן שוחח עם פרקליטה אחרת על תיק של עבירות מין, ובשלב מסוים הסתובב אל המתמחה פלונית ושאל אותה בקול, בנוכחות אותה פרקליטה, האם יש לה בארון חוטיני מנומר. המתמחה השיבה בשלילה לשאלתו של איסמן, אשר פנה לפרקליטה עמה שוחח ואמר לה: "את רואה, זאת בחורה נורמלית, היא לא מחזיקה דברים כאלה בארון", כשהכוונה היא לעומת המתלוננת בתיק עבירות המין שבו טיפלה אותה פרקליטה.

ביחס לאמירה זו ציינה פלונית במסגרת עדותה כי הדבר הביך אותה והיה בוטה. אולם, פלונית הודתה כי היא לא חשבה שהייתה באמירתו של איסמן כוונה להטרידה מינית או לפגוע בה.

במסגרת השימוע נדרשו המותב המשמעתי להתבטאות נוספת המיוחסת לעו"ד איסמן שהופנתה על-ידו לכאורה כלפי פרקליטה אחרת, שתכונה "אלמונית" (שמה שמור במערכת עקב צנעת הפרט). מקרה זה התרחש לפני כ-3-4 שנים, עת כיהן איסמן כפרקליט מחוז. לפי הודעתה של אותה פרקליטה אלמונית, במסגרת עבודה על תיק המצוי בטיפולה היא ביקשה להתייעץ עם עו"ד איסמן, וזאת, בין השאר, בכל הנוגע ללחץ שהפעילה עליה הסנגוריה להביא לסיום התיק בעסקת טיעון.

על-פי גרסתה, אמר לה איסמן: "את לא גבר, אין לך ביצים, נכון...? כי כשאת גבר, ומועכים לך את הביצים, אז יש תחושה של כאב, אבל יש גם תחושה של עונג, וזה מה שהסנגורית עושה לנו".

ביחס לאמירה זו ציינה הפרקליטה האלמונית כי המשפט האמור היה משתק, אך היא בחרה שלא להתלונן על כך באותה העת, מכיוון שמדובר היה במשפט אחד.

במהלך השימוע העלה עו"ד איסמן טענות שונות בנוגע להתנהלות הפרקליטה (אלמונית) והנסיבות שהביאו לפתיחתה של החקירה. לטענת איסמן, הסיבה האמיתית שעומדת מאחורי הגשת התלונה היא יחסים עכורים הקיימים בינו ובין אלמונית, בין השאר על רקע אי-קידומה של אלמונית וכן על רקע כוונתו של איסמן להעבירה לחדר אחר.

עוד טען איסמן במסגרת השימוע כי חודש לפני שהפרשה התפוצצה, אלמונית עצמה אמרה לעובדת אחרת בפרקליטות כי אם איסמן יוציא אותה מחדרה, היא תגיד נגדו תלונה בגין הטרדה מינית. טענה זו הוכחשה מכל וכל על-ידי אלמונית. עם זאת, קיומה של אמירה זו נתמך בהודעתה של פרקליטה אחרת שלה נאמרו הדברים ו-3 הודעות נוספות של פרקליטות ששמעו ממנה את הסיפור וסיפרו על כך אחת לשנייה.

לאחר שחומרי החקירה נבחנו על-ידי חברי המותב המשמעתי, וטענותיו של העובד נשמעו אף הן, החליטה מנכ"לית משרד המשפטים כי אמירותיו של העובד, כל אחת בנפרד והצטברותן יחד, מבססות עבירת משמעת מסוג "התנהגות שאינה הולמת עובד מדינה".

בהחלטתה קבעה פלמור כי "מדובר בהתבטאויות וולגריות ולא ראויות, שנאמרו על-ידי מנהל לעובדות בדרג נמוך יותר". פלמור קבעה כי שתי האמירות של איסמן לא הופנו לחלל החדר, אלא כוונו באופן אישי לעובדות (פלונית ואלמונית) ונוסחו בצורת שאלה אינטימית ורגישה שאף אילצה את העובדות, בשני המקרים, להשיב להן.

פלמור הדגישה כי האמירות לא נאמרו במסגרת של שיחת חולין בין עובדים, אלא דווקא בהקשר של דיון מקצועי.

נוכח זאת, ובייחוד בשל העיסוק הרגיש בפרקליטות בעבירות מין קשות וחריגות מאין כמותן, התנהלות במסגרתה משתמש מנהל בפרקליטות בשיח המקצועי בדימויים גסים או בשאלות אינטימיות ישירות, שלא לצורך, ובאופן שניתן להימנע ממנו, היא התנהגות לא ראויה ולא הולמת, שאין לקבל אותה במסגרת היחסים הנהוגים במקומות עבודה בכלל ובמשרד ממשלתי בפרט.

פלמור לא הפחיתה בחומרת אמרותיו של איסמן, תוך שהיא מדגישה כי האמירות שהשמיע העובד הן פסולות, גם אם היו מושמעות על-ידי עובד זוטר יותר, אך יש לייחס להן חומרה יתרה, שעה שנאמרו על-ידי מנהל במעמדו של העובד כלפי עובדות זוטרות ממנו.

מכיוון שמדובר בפקיד בכיר במערכת התביעה, נדרשה פלמור במסגרת ההחלטה גם למספר סוגיות מערכתיות הקשורות לעניין או נובעות ממנו במישרין.

בין השאר הצביעה פלמור על בעייתיות בכל הקשור בטיפול גורמי הנציבות בפרשה מתחילתה. בהקשר זה פלמור הביאה כדוגמה את העובדה שלמשרד המשפטים לא הועבר תיעוד כלשהו של שיחת הטלפון שהתקיימה בין התובעת מנציבות שירות המדינה לבין אלמונית, שהובילה להתפוצצות הפרשה בתקשורת בקול תרועה, ותוכנה לא הועלה על הכתב ולא נכלל במסגרת חומרי החקירה.

פלמור מתחה ביקורת על כך שפרטי הפרשה נחפשו בתקשורת טרם נפתחה החקירה הרשמית, והדבר גרם לנזק במספר מישורים, ובכלל אלה לחקירה עצמה, אשר זוהמה באופן חמור ופגעה ביכולת של הנציבות לקיים תחילה חקירה יסודית וחשאית, כמקובל במקרים מעין אלה.

פלמור ציינה כי הפרסום המוקדם גרם נזק גם לאיסמן, זאת, בין היתר, לאור אי-הדיוקים שעלו בפרסום. עניין זה עלה במסגרת השימוע במסגרת טענותיו של איסמן, שציין במהלך השימוע כי הפרסום המוקדם קיבע נרטיב חמור שאינו תואם את תוצאות החקירה שהתנהלה בנציבות.

מנכ"לית משרד המשפטים ציינה כי הגיעה השעה לבחינה מחודשת של אופן הטיפול בתלונות במשרד המשפטים, וכן הגיעה השעה ליצור אווירה שתמתן את הקושי הכרוך בהגשת תלונה על-ידי מתלוננת נגד הגורם הממונה עליה, וזאת גם במצבים שאינם עולים כדי הטרדה מינית.

כמסקנה, פלמור ממליצה כי במשרד ממשלתי, דוגמת משרד המשפטים, המעסיק אלפי עובדים בפריסה גיאוגרפית נרחבת, יש למנות בכל מקרה מספר ממונים על טיפול בהטרדות מיניות וליצור מצב בו תלונות יטופלו על-ידי ממונים שאינם מועסקים ביחידות בהן מתבררת התלונה.

בכוונת מנכ"לית המשרד לבחון צעדים אפשריים לקידומה של תרבות ארגונית המאפשרת הצפה של תלונות על שיח בלתי הולם, ולא רק במצבים שעולים כדי הטרדה מינית.

בעניין זה, ציינה פלמור, נדרשת "חשיבה מחודשת", שתיעשה בשיתוף נציבות שירות המדינה, על מתן מענה למבנה הייחודי של המשרד. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988