רמת הרווחה בישראל משתפרת ומתקרבת לרמת הרווחה במדינות ה-OECD, כך טוען אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בסקירה החודשית אשר פורסמה היום (ב'). קביעה זו מבוססת על מודל חדש המבוסס על קריטריונים רחבים יותר מאשר התוצר לנפש בלבד. לפי אגף הכלכלן הראשי, בעוד שהתוצר לנפש בישראל בשנת 2014 עמד על 87% מממוצע ה-OECD, רמת הרווחה עמדה על 92%. זאת בשל תוחלת חיים ארוכה יחסית ואחוז צריכה גבוה מהתוצר, ולמרות אי-שוויון גבוה ופנאי נמוך יחסית.
המודל בו עשה שימוש האגף הוצג לפני שנתיים על ידי שני כלכלנים של אוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, צ'רלס ג'ונס ופיטר קלנוב, אשר טוענים שיש לבסס מדד של רווחה כללית על פרמטרים מתחומים שונים, ולא רק על בסיס התוצר לנפש. המדד שפותח על סמך המודל של שני הכלכלנים מורכב מרמת הצריכה, תוחלת החיים, הפנאי והאי-שוויון במדינות השונות, שמשוקללים על בסיס תיאוריה כלכלית למדד אחד.
אגף הכלכלן הראשי עושה שימוש במדד הרווחה של ג'ונס וקלנוב, ובדק באמצעותו את רמת הרווחה בישראל בשנים 1995 עד 2014, תוך השוואה למדינות ה-OECD. כמו כן, האגף בחן את תרומתם הפרטנית של ארבעת מרכיבי המדד לרמות הרווחה שנמצאו. על פי הממצאים, כאמור, הגורמים שמשפרים את רמת הרווחה בישראל הן תוחלת החיים ורמת הצריכה הגבוהה, בעוד שאי השוויון הגבוה והפנאי הנמוך פועלים בכיוון ההפוך.
המפתח: העלאת פריון העבודה
על פי מחברי הסקירה, אחד היתרונות של המדד שהוצג הוא מתן אפשרות להשוות רמות רווחה בין משקים שונים, וגם לערוך השוואה בין תקופות שונות. למעשה, השוואה בין תקופתית מאפשר בחינה של רמת צמיחת הרווחה, בדומה למה שנעשה כאשר משווים שיעורי צמיחה בתקופות שונות בכל משק ומשק.
על פי סקירת אגף הכלכלן הראשי, התוצר לנפש מתואם בצורה חזקה יחסית עם מדד הרווחה על פי המודל בהן נעשה שימוש. עם זאת, ישנם פערים ניכרים בין שני המדדים, זה המבוסס על התוצר לנפש וזה המבוסס על מספר מרכיבים, כאשר מדינות מערב אירופה משפרות את מצבן ומתקרבות מאוד לרווחה בארה"ב כאשר היא נמדדת לפי מדד הרווחה הנ"ל, ולא על פי התוצר לנפש.
הממצאים לגבי ישראל מראים שלפני שני עשורים הרווחה בישראל, המוגדרת על המודל, הייתה גבוהה יותר מממוצע מדינות ה-OECD. הסיבה המרכזית לצמיחה הנמוכה של הרווחה בישראל בשני העשורים האחרונים היא הירידה בהכנסה בשנים 2005-2003; ומאז המשבר הכלכלי העולמי של שנת 2008 קצב הצמיחה של הרווחה בישראל הוא 2.5 דומה, אך עדיין מעט נמוך, לקצב בממוצע מדינות ה-OECD, שהוא 2.9. מחברי הסקירה מסיקים מנתונים אלה כי המפתח לשיפור הרווחה בישראל הוא העלאת פריון העבודה, מה שיאפשר יותר צריכה ויותר פנאי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
