עו"ד יעל גרוסמן: "המשק לא ערוך לחוק איסור השימוש במזומן"

בפאנל "חידושים בעולם המס", שהתקיים היום (ג') במסגרת כנס לשכת עורכי הדין באילת, התייחסו שורה של מומחי מס ומומחי איסור הלבנת הון מהשורה הראשונה לשינויים החקיקתיים והאחרים שנכנסו או ייכנסו לתוקף בהמשך השנה ובשנת 2019, ובעיקר תקפו אותם.

עו"ד יעל גרוסמן, סנגורית מובילה בתחום איסור הלבנת ההון ויו"ר משותפת של ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין, פתחה את הפאנל בתקיפת "חוק איסור השימוש במזומן", אשר מגביל את האפשרות של הציבור להשתמש במזומן בעסקאות מעל גובה מסוים (בין 11-50 אלף שקל על-פי מדרג שקובע החוק). "התרבות של 'וכמה זה עולה בלי חשבונית?' הולכת להיעלם. אם היו רוצים לשרש את התרבות הזו על המשלם, אפשר גם בלי החוק הזה. מבחינתנו האזרחים זה שינוי גדול מאוד. גם היום הבנקים מקשים על הכנסת כספים משמעותיים במזומן".

לדבריה, "המשק לא ערוך לחוק הזה. הוא מקפח ציבור ענק של אנשים שאין להם יכולת לפתוח חשבון בנק, להנפיק כרטיסי חיוב, ואנשים שבכלל אין להם חשבון בנק. אני חוששת שלכל אלה לא יימצא פתרון לעסקאות של מעל 11 אלף שקל מול עוסקים, ויש הרבה עסקאות כאלה, כמו טיפולים רפואיים. ללא מעט עסקאות זה סכום שכל אדם נתקל בחייו לא מעט פעמים בצורך לעשות אותן". 

ח"כ מיקי לוי, לשעבר סגן שר האוצר וחבר בוועדת הכספים, התפרץ לדבריה של גרוסמן ואמר: "אני לא מסכים איתה בכלום". לדבריו, "לפני 30 שנה, כשכרטיס האשראי יצא, כולם נבהלו 'איך נעשה שימוש בכרטיס אשראי', והנה 70% מהציבור עושה שימוש בכרטיס אשראי, אפילו כדי לקנות כרטיס לרכבת. היום ל-10% מהציבור יש כרטיסי דביט".

ח"כ לוי הוסיף כי "החוק הזה רץ 5 שנים, וזה די והותר כדי להכין את עצמנו, כדי להילחם בהון השחור המטורף שיש בישראל. חברים, אי-אפשר לקיים את המדינה בלי מסים. צריך לשלם מס אמת. אלא שאין להם חשבונות בנקים הולכים עם משכורת מינימום. לא הם הבעיה שלי. הבעיה שלי היא עם אלה שמביאים מזוודות עם מזומן מחו"ל. שמשלמים במזומן עשרות אלפי שקלים. הם הבעיה שלי".

עו"ד גרוסמן השיבה לו על כך כי "יש ציבורים שלמים שרגילים לעבוד במזומן, כמו בדואים וחרדים, והם יתקשו מאוד להתנהל מול החוק הזה. גם עורכי דין עובדים עם ציבורים שלמים שרגילים לשלם במזומן את שכר-הטרחה. עורכי הדין הללו טוענים שהם מוציאים חשבוניות ללקוח, אבל הציבור שלהם מסוגל לשלם אך ורק במזומן משלל סיבות, בין אם הוא מוגבל בבנק ובין אם מסיבות אחרות. הם יתקשו לעבוד מולם".

בהמשך הפאנל עברו המשתתפים לדבר על החקיקה שהכלילה את עבירות המס כעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון, ובכך החמירה את הענישה בתחום ואת הכלים שיש לרשויות כדי לטפל בעבירות מס (כלי חילוט ועוד).

לדברי עו"ד טל עצמון, ראש מחלקת מסים בגולדפרב-זליגמן ויו"ר משותף של ועדת המסים בלשכת עורכי הדין, "אנחנו בעד כל חקיקה שמטפלת בהון השחור, אבל החוק הזה יצר בעייתיות ונתן כוח רב מדי לפקיד השומה כשהוא מטפל בכל אחד ואחד מאיתנו".

עוד לדבריו, "חוק איסור הלבנת הון היה אמור לטפל בעבירות טרור, סמים ופשע מאורגן, ופתאום הוסיפו את עבירות המס. אפשר לראות שזה לא בדיוק מאותה משפחה. מה שונה עבירת המס מעבירות המקור האחרות? שיש בה מקום לפרשנות. אני קם כל בוקר ומייעץ לאנשים לשלם פחות מס. זה לא פלילי, אבל מישהו יכול לחשוב שזה פלילי".

דוגמה לכך, אמר עצמון, ניתן לראות בסיפור המס של הדוגמנית הבינלאומית בר רפאלי. בחודש אוגוסט 2017 "התפוצצה" פרשת החשדות נגד הדוגמנית המפורסמת, כאשר לפי החשד, החוזים לדירות מגוריה של רפאלי נחתמו עם אחיה ואמה, כדי להסתיר את העובדה שהיא מתגוררת בארץ; וכך העלימה הדוגמנית את המס המחויב לכאורה על הכנסותיה באותן שנים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

"אני מטפל בהמון אנשים שבעידן הגלובלי מסתובבים בכל העולם, ואנחנו לא חושבים שהם מתגוררים בישראל", אמר עו"ד עצמון והוסיף כי "לגבי בר רפאלי מישהו החליט שהיא חשודה בעבירת מס. מי החליט? מישהו במע"מ או איזה פקיד שומה. השאלה הזו נתונה לפרשנות, אבל הוא מחליט מתי זה פלילי. הוא מחליט אם זה פלילי והוא מחליט אם זו הלבנת הון או לא". 

עו"ד אורי גולדמן, המתמחה בתיקים עתירי ממון של איסור הלבנת הון, מס וחילוטים, התייחס להיבט הכללי של המלחמה בהון השחור: "בגלל שמדברים על 'מלחמה בהון השוחר', במלחמה כמו במלחמה, יש סוג של תחרות. הלקוחות שלנו, שהם לא תיקים קטנים, כשאומרים לו 'אנחנו מגבילים 11 אלף שקל', זה אוכלוסיות שיש כמו מרוץ חימוש. יש להם את הפתרונות שאתם עוד לא חשבתם עליהם.

"הכרעה זה לא הפתרון. הפתרון הוא שרשות המסים תתחיל לחשוב כמו חברת הייטק, שלא פוגעת נקודתית באוכלוסיה חלשה. הכרעה לא תהיה במלחמה הזו. אתם צריכים לפגוע נקודתית בעבריינים, והנשק של העבריינים שמגיעים אלינו, הם כמה רמות מעליכם. אי-אפשר להרוג את כולם. צריך להעסיק אנשים שחושבים כמו אנשי הייטק, כי במלחמה הזו בינתיים - הלקוחות מנצחים".

עורכי הדין על המוקד

עו"ד איריס ניב-סבאג, שותפה במשרד שינמן נגב ניב, התייחסה לשאלת החשיפה הפלילית של עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ייעוץ מס, בעקבות החקירות והעמדה לדין של עורכי הדין שייצגו את בר רפאלי ושלמה נחמה.

לדבריה, "יש חשיפה פלילית של עורכי דין ורואי חשבון שנותנים ייעוץ מס, שקיימת הרבה שנים. סיטואציה מוכרת של איש עסקים שרוצה לקיים עסקה ומגיע לעורך הדין לצורך ייעוץ מס, עשויה להגיע לחקירה פלילית. במקרה שבו יועץ המס צריך לייעץ בבחירה, שבה לאיש העסקים אין דרך להכריע בין שתי אלטרנטיבות: תשלום מס מופחת או מס גבוה שפחות נוחה לאיש העסקים. הכללים והפרשנויות השונות כל-כך סבוכות, כך שלאיש העסקים אין כלים, וכשהוא פונה ליועץ שלו, הוא יוצא מתוך נקודת הנחה שהוא יכול להסתמך עליו.

"לאיש העסקים יש הגנות, ותעלה טענה שיש חוסר הצדקה בהטלת אחריות פלילית על איש עסקים שהסתמך על עצה. הרשויות בוחנות את השאלה הזו בצורה שונה - האם הייעוץ הוא עלה תאנה, או שלחלופין היועץ האמין בלגיטימיות של העצה.

"בניגוד לעבר, כמו בפרשת פרומדיקו שבה העמידו לדין רק את אלי הורוביץ ולא את היועצים - היום קיימת מגמה להעמיד לדין גם את נותני העצה. הרשויות מראש רוצות לשלול את טענת ההסתמכות של איש העסקים, ואז רואים סיטואציה שגם איש העסקים וגם היועץ נחשדים בפלילים. בתיק בזק, בו ייצגנו את גד זאבי, העמידו לדין גם את עו"ד קומיסר (זאבי וקומיסר זוכו, אל"ו). בנו מבנה עסקי מסוים, וזה פתח דיון במסגרת הליך פלילי של מערכת היחסים שבין גד זאבי לבין עורך הדין. בפרשת פיקסל העמידו לדין לא את הנהנים אלא את רואי החשבון בשאלת הגילוי לרשויות. אני חושבת שהפתרון הוא כן בגילוי של הייעוץ. זהירות יתר עלולה להביא להימנעות מייעוץ מס".

עו"ד ניב-סבאג התייחסה גם לאתגר הגדול של עורכי הדין להמשיך ולדבוק בייעוץ שנתנו, גם כאשר נפתחת חקירה פלילית. "כאשר הרשות כבר מטילה דופי בייעוץ, נוצר סינדרום טבעי של הרחקה עצמית שמונע דיון בשאלת לגיטימיות הייעוץ. היועץ עשוי להגיד - אולי איש העסקים לא נתן לי את מלוא המידע, אולי הוא לחץ עליי מדי, בחרתי באלטרנטיבה מתוך הלחץ. וכך דנים בשאלת מערכת היחסים בין איש העסקים ליועץ. האתגר הגדול הוא לקחת אחריות בחקירה פלילית ולעמוד מאחורי חוות-הדעת, ואז השאלה של גוף חוות-הדעת תעמוד לשאלה, ולא שאלת מערכת היחסים".

גם עו"ד עצמון התייחס לחקירות נגד עורכי הדין ולחשש כי עורכי הדין המייעצים בתחום המס נמצאים על המוקד, ואמר: "כשחקרו את עורך הדין של בר רפאלי ואחר-כך את עורכת הדין של שלמה נחמה, פנינו למשה אשר (מנהל רשות המסים היוצא). שוחחנו עם משה אשר ועם הסמנכ"ל שלו לחקירות ומודיעין, רון חכם, ושאלנו אם אנחנו צפויים לגל של העמדות לדין של עורכי דין, וקיבלנו הבטחה שלא יואשם עורך דין או יועץ מס על חוות-דעת, גם אם הוא טעה בחוות-הדעת - אלא אם הוא סייע לעבירה והיה שותף לה". 

חוק מילצ'ן טוב ליהודים

בהמשך הדיון התייחסו המשתתפים לחוק המכונה "חוק מילצ'ן", על רקע הידיעה על עלייתו לארץ של המיליארדר רומן אברמוביץ' והפטור מתשלום מס ומדיווח לרשות המסים למשך 10 שנים שיקבל בעקבות החקיקה הזאת. לאחר שבבוקר הצהיר מנהל רשות המסים ערן יעקב כי בכוונתו להמשיך לקדם את ביטול הפטור מדיווח לעולם, התייחס עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל במשרד הרצוג פוקס נאמן, לחוק, ואמר כי מדובר בחוק טוב ליהודים.

לדברי עו"ד לינזן, "יש לנו חוק חשוב שחוקק בשנות ה-50. אנחנו מדינת העם היהודי, ומי שהוא יהודי זכאי לעלות ארצה. אנחנו מדינה קולטת עלייה, ואנחנו הכתובת של כל היהודים ברחבי העולם. יש מיליוני יהודים באירופה שסובלים מאנטישמיות, והם מתלבטים בין ביטחונם לבין סיר הבשר. לא מדובר תמיד באנשים שיש להם עשרות או מאות מיליונים. לפעמים זה זוג מצרפת שיש להם מכולת וכמה מאות אלפי יורו, ואם הם יצטרכו לדווח ולשלם כאן מס, הם לא יעלו לארץ".