אחרי הבינתחומי: גם האונ' הפתוחה בדרך להענקת דוקטורט

לאחרונה קיבלה האוניברסיטה הפתוחה מהמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אוטונומיה בפתיחת תוכניות לתואר שני. האישור הוא שלב בדרך לקבלת סמכויות להענקת דוקטורט, אך מצריך מהאוניברסיטה לעמוד בתנאי סף ולקבל את אישור המל"ג.

לאוניברסיטה יש שני מאפיינים ייחודיים: היא מאפשרת לסטודנטים להתחיל את לימודיהם בלי תנאי קבלה כמו ציון בפסיכומטרי ותעודת בגרות, ועליהם לעמוד בסטנדרטים אקדמיים כדי להמשיך בלימודים; והיא מאפשרת למידה מרחוק, ולכן שמה דגש על למידה עצמאית ועזרי לימוד כמו ספרים קוליים ושיעורים וירטואליים.

באוניברסיטה לומדים מעל 46 אלף סטודנטים במגוון תוכניות לתואר בוגר ומוסמך במדעי הרוח והחברה, במדעי הטבע והחיים ובמדעים מדויקים וכן בלימודי תעודה. האוניברסיטה מקבלת תקצוב מהוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), והיא משתייכת לוועד ראשי האוניברסיטאות (על תקן משקיף). המרצים באוניברסיטה הפתוחה אמנם מנחים לתארי דוקטור, אך במוסדות אחרים שבהם הם עובדים. כיום סמכות להענקת תארים שלישיים מוקנית רק לאוניברסיטאות, וכן למרכז הבינתחומי שסמכות כזאת אושרה לו באחרונה.

מסגן יושב ראש מל"ג, פרופ' אדו פרלמן, נמסר כי "האוניברסיטה הפתוחה הגישה בקשה לקבלת אוטונומיה לפתיחה ולהענקת תואר בתוכניות לימודים חדשות לתואר שני. לאור הסטנדרטים האקדמיים, התקציביים והתאגידיים, מל"ג החליטה לאשר את הבקשה ולאפשר אוטונומיה להענקת תואר שני לתקופה של שלוש שנים".

אישור להענקת תארי דוקטור צריך להינתן על ידי ועדת משנה של המל"ג, ולאחר מכן על ידי מועצת המל"ג. השלב האחרון הוא בחינה של ועדה בינלאומית שבוחנת האם המוסד עומד בקריטריונים השונים, ומה עליו לשפר.

מי שנמצא בשלב מתקדם יותר בתהליך הוא המרכז הבינתחומי, שקיבל במרץ האחרון אישור להענקת תארי דוקטור במשפטים, וכעת אמור להיבחן על ידי הוועדה הבינ"ל. החידוש באישור שקיבל הבינתחומי הוא היותו המוסד הראשון שאינו מתוקצב על ידי הות"ת ותקצוב ומקבל אישור כזה. למעשה, המשמעות היא הפיכת הבינתחומי לאוניברסיטה פרטית. לפי הערכות, מכללות נוספות רוצות ללכת בדרכה של הבינתחומי.