"אם תוך שנה-שנתיים לא נגיע ליעד, נחיל את חוק הפיקדון"

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, הסביר בוועדת הכלכלה את ההחלטה שלא להחיל את חוק הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים: מעריך שאפשר להגיע ליעד באיסוף

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין / צילום: יונתן בלום
השר להגנת הסביבה, זאב אלקין / צילום: יונתן בלום

חוק הפיקדון מגיע לוועדת הכלכלה וזוכה לנימוק לאי-יישומו: לרגל יום הסביבה הבינלאומי שחל היום (5 ביוני), כינסה ועדת הכלכלה דיון בנושא. בוועדה הוחלט כי מדובר בהזדמנות מצוינת לדון בסאגת חוק הפיקדון, כאשר כזכור לפני כשבוע החליט השר להגנת הסביבה זאב אלקין שלא להחילו על מכלי המשקה הגדולים (בקבוקים בנפח של 1.5 ליטר ויותר).

לאחרונה הכריז ה-OECD על יעדי מיחזור של 90% לבקבוקי הפלסטיק במדינות האיחוד האירופי - מה שיכול להיעשות רק בשיטת הפיקדון הכלכלי (כלומר החזר כספי). אנגליה הצטרפה לאחרונה למדינות שכבר מיישמות את החוק, כשהיא עצמה נימקה כי באיסוף וולונטרי מגיע שיעור המיחזור במקרה הטוב ל-40%, ובאיסוף הכולל פיקדון השיעור מגיע ל-90%. גם סקוטלנד הודיעה כי תצטרף ביודש ספטמבר - ובישראל, מנגד, הולכים לאחור.

נציגי תאגיד המיחזור אל"ה נעדרו מהדיון לאור טעות במשלוח הזימון לנציגיה. נציגי המשרד להגנת הסביבה דווקא נכחו, כולל השר אלקין שהעביר את השרביט לסמנכ"ל הבכיר במשרד, גיא סמט, שהציג את עמדת המשרד. 

סאגת חוק הפיקדון: למה המדינה לא באמת רוצה למחזר?

עקרונות הוויכוח חזרו על עצמם: המשרד להגנת הסביבה טוען כי אין הצדקה להחיל את החוק, וארגוני הסביבה טוענים למחדל.

אלקין נימק כי "מבחינתי כרגולטור תפקידי להשית את הקנס (48 מליון שקל) שמדרבן אותן (את יצרניות המשקאות) ללכת לכיוון מסוים ואז להחליט אם כן פיקדון או לא".

עוד אמר השר כי "אם תרצה הכנסת לשנות את השיטה - זו זכותה", זאת כשנשאל על-ידי ח"כ פולקמן מדוע לא הוחל חוק הפיקדון. המשמעות, אגב, היא דרך הצעת חוק פרטית שסיכוייה לעבור לאור הנסיבות אינן גבוהות בלשון המעטה.

עוד נימק אלקין כי "אם עוד שנה-שנתיים לא נגיע ליעד, אני או השר שאחריי יחילו את הפיקדון. אם הייתי חושב שהעיקרון הסביבתי נפגע, כבר השנה הייתי מחיל את הפיקדון".

יו"ר ועדת הביקורת של איגוד המתכננים בישראל, דניאל מורגנשטרן, אמר כי החלטת השר אלקין היא מבישה, והוסיף כי "אין מדינה בעולם שבה האיסוף הוולנטרי הצליח להגיע ל-30%".

ח"כ לאה פדידה התייחסה לנושא הכלכלי ואמרה כי זה לא צריך להיות השיקול המרכזי בהחלטה, אלא הגברת האיסוף.

מנכ"לית עמותת צלול, מאיה יעקבס, אמרה כי ברגע שמצמידים לבקבוקים ערך כלכלי, לא רואים אותם בשטח.

ח"כ יואב בן-צור אמר כי צריך לקחת בחשבון שהחלת הפיקדון תפגע במשפחות ברוכות ילדים, שצורכות הרבה שתייה. ח"כ יעל כהן-פארן אמרה מנגד כי זה היה הנימוק של חברת קוקה-קולה, והוא אולי מחזיק קולה, אבל לא מחזיק מים, שכן המגזר החרדי מצטיין במיחזור. עוד היא הוסיפה כי השר אלקין שגה בהחלטתו, וכי היה צריך להחיל את החוק גם על הבקבוקים הגדולים.

ח"כ דב חנין הצטרף גם הוא לדברים והוסיף כי אנחנו במשבר סביבתי דרמטי שמופיע בצורות רבות. עו"ד כרמית ברגודו מאסופתא התייחסה לדברי ח"כ בן-צור ואמרה: "קצת מוזר לשמוע את קוקה-קולה מדברת על יוקר המחיה, ואם הבעיה היא פגיעה בחלשים - אז שיורידו את מחיר הבקבוקים".

ח"כ פולקמן סיכם את הישיבה ואמר שצריך לקיים דיון עקרוני האם לשנות את חוק הפיקדון או לא, והאם אפשר להגיע ליעד האיסוף ללא החלת פיקדון על הבקבוקים הגדולים. לדבריו, לא מדובר בדיון על החלטה נקודתית של השר, אלא דיון עקרוני שהכנסת צריכה לנהל על מדיניות הניקיון והמיחזור של ישראל.