גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המיתון הנשכח ששינה את מאזן הכוחות בעולם

איך הגיבה ארה"ב למיתון שחוותה אחרי מלחמת העולם הראשונה, איך הגיבו בריטניה וצרפת, מה קרה במדינות בעקבות התגובות השונות, ואיך היווה חוסר האיזון הזה את אחד הגורמים לעליית היטלר לשלטון בגרמניה?

מיתון / שאטרסטוק
מיתון / שאטרסטוק

ב-10 בספטמבר 1914 עולם ישן בן מאות שנים בא אל סיומו. המתקפה העצומה של צבא גרמניה על פריז, הידועה בשם "תוכנית שליפן" על שם מי שהגה אותה, פילדמרשל אלפרד פון שליפן, כשלה.

האיגוף העמוק של פריז מצפון-מערב, שבמסגרתו אמור היה "החייל האחרון באגף הימני לחכך את שרוולו בתעלה האנגלית", בלשונו של שליפן, לא צלח. חיל המשלוח הבריטי ותגבורות אחרונות שהוסעו מפריז על גבי מוניות הביאו לעצירת הגרמנים, והמלחמה שאמורה הייתה להסתיים עד חג המולד הפכה לארבע שנים איומות ונוראות של מלחמת חפירות.

המלחמה הכוללת והתעשייתית הראשונה בהיסטוריה האנושית באה לעולם, והיא המיטה על כל האומות המעורבות שיעורי אובדן חסרי תקדים באנשים ובמשאבים. בסיומה נחרב העולם הישן על אמונותיו, כלכלתו, והרומנטיקה שכה אפיינה אותו.

שלוש מעצמות עולמיות בנות מאות שנים חדלו להתקיים באחת, אוסטרו-הונגריה, האימפריה העותומנית ורוסיה הצארית. בריטניה, "השולטת בגלים", יצאה מן המאבק חבולה ומצולקת.

המעצמה החדשה שעלתה מההריסות

מההריסות האלה עלתה למרכז הבמה מעצמה חדשה, המאה האמריקאית החלה. ארה"ב היססה עד שהצטרפה למלחמה ב-1917, אך בהעדר צבא של ממש, רק ב-1918 הגיעו חיילים אמריקאים במספרים משמעותיים לאירופה וסייעו לצבאות המותשים של בריטניה וצרפת לכפות כניעה על גרמניה. ב-11.11 (נובמבר) 1918, ב-11 בבוקר, השתתקו התותחים בחזית המערבית, ואירופה ההרוסה החלה מלקקת את פצעיה.

כניסתה של אמריקה למלחמה הביאה לשינויים גדולים בכלכלתה שהפכה בזמן קצר ל"כלכלת מלחמה". לפני המלחמה עמד תקציב הממשלה הפדרלית על כ-2.4% מהתמ"ג (היום לשם השוואה הוא עומד על 23%). עד 1918 המספר גדל ל-17%. בין 1914 ל-1918 הממשלה הפדרלית הגדילה את מספר המועסקים על ידה ב-3.5 מיליון אישה ואיש, ובערך מספר דומה של אנשים התווספו לתעשיית הנשק. הדבר גרר ירידה חדה באבטלה, מ-8% ב-1914 לכ-1.5% ב-1918.

משנסתיימה המלחמה, כל המאמץ המלחמתי והארגון הענק שהוקם הפך לבלתי נחוץ. הממשלה הפדרלית לא המתינה לניסים, וצעדי התיקון היו מהירים ומיידיים. מיליוני מועסקים בתעשיית המלחמה פוטרו, וההזמנות למוצרי המלחמה קוצצו באחת (מעניין, אגב, להשוות עם 1990, תום המלחמה הקרה, בין 1985 לשנת 2000 תקציב מחלקת ההגנה לא השתנה כמעט, ראו תרשים).

לביטול ההוצאות האלו הייתה השפעה מיידית על המשק האמריקאי אשר התכווץ בן-לילה. בתוך שנתיים קפצה האבטלה ליותר מ-12%, והתמ"ג צנח ביותר מ-7%, שכן הפעילות הכלכלית הקשורה במלחמה נעצרה. גם המחירים ירדו בחדות, וצנחו בתוך 12 חודשים ב-15.8% משיאם ב-1920.

מיתון התפשט ברחבי המדינה, אך בניגוד לרפלקסים המקובלים היום הממשלה לא הגדילה את הוצאותיה, והבנק המרכזי לא החל לייצר כסף מן האוויר. להיפך, הנשיא וורן הרדינג והקונגרס החלו לקצץ באגרסיביות בהוצאות הממשלה, והבנק המרכזי אף העלה את הריבית הבסיסית שהוא גבה מהבנקים ל-7%.

תקציב הביטחון קוצץ דרסטית, ועד 1923 הוא עמד על כ-10% מגודלו בשיא תקופת המלחמה, קיצוץ של 90%. תקציב הממשלה בכללותו קוצץ בכ-80% משיאו בזמן המלחמה.

במקביל לקיצוץ הדרמטי בתקציב הממשלה, קוצצו המסים. עד 1924 הם נחתכו בכשני שלישים. אדם שהשתכר 3,724 דולר בשנת 1924 (כ-55,000 כיום, בערך השכר החציוני למשק בית באמריקה) שילם בפועל כ-2% מסים. אדם שהשתכר 7,448 דולר (כ-110,000 דולר כיום) שילם דרגת מס אפקטיבית של כ-3%.

הממשלה פשוט פינתה את הדרך, והניחה לכוחות השוק לעשות את שלהם. 

מדד הדאו גונס בשנים 1918-1932

הכלכלה נעמדה על הרגליים

היציאה מהמיתון הייתה מהירה ומיידית. בתוך 18 חודשים הכלכלה שוב עמדה על הרגליים. עד 1923 האבטלה נפלה ל-2.5% והממשלה שוב ניהלה תקציב שבו ההכנסות עלו על ההוצאות. שנות העשרים העליזות החלו.

הצטרפותה של ארה"ב למלחמה הקפיצה את הגירעונות הממשלתיים ואת החוב. האחרון זינק מ-1 מיליארד דולר לפני המלחמה לכ-25 מיליארד דולר בתום המלחמה, כ-370 מיליארד דולר במונחי הדולרים של היום (פחות מ-2% מכלל החוב של ממשלת ארה"ב כיום).

עם תום המלחמה וקיצוצי התקציב אוזן מחדש התקציב הממשלתי ולאחר היציאה מהמיתון הקצר הופיעו בו עודפים. אלה הופנו לתשלום החוב. כשליש מהחוב שניטל בתקופת המלחמה שולם עד תום העשור, ועם הגידול במשק הוא ירד לכ-15% מהתמ"ג (היום הוא עומד על יותר מ-105% מהתמ"ג). שוב לעולם לא תצמצם ארה"ב את חובותיה ככה, ואפילו עם הגידול העצום שלאחר מלחמת העולם השנייה מעולם לא ירדו החובות מתחת ל-30% מהתמ"ג (בשנות השבעים). 

המלחמה הקרה

אירופה התחילה להדפיס כסף

באירופה היו פני הדברים אחרים לגמרי. ההרס האנושי והכלכלי שזרעה המלחמה היה רחב ועמוק. עם פרוץ המלחמה ירדו מדינות אירופה, אך לא ארה"ב, מסטנדרט הזהב ופנו להדפסת כסף ככלי מרכזי במימון הוצאות המלחמה. התוצאות לא איחרו לבוא.

בבריטניה, למשל, רמת האינפלציה הממוצעת בעשור שקדם למלחמה עמדה על 0.5% לשנה. בתוך זמן קצר לאחר שהחלה ההדפסה המחירים עלו ב-15% לשנה. עד 1917 המחירים עלו ב-25% לשנה.

ארה"ב, לעומת זאת, נותרה בסטנדרט הזהב, עובדה זו, כלשונו של העורך הפיננסי של ה"ניו-יורק טיימס" בזמנו, "הפכה את ניו-יורק בין-לילה למרכז הבנקאות העולמית".

כדי להחזיר יציבות לשווקים הפיננסיים ולשערי המטבעות ביקשה גם אירופה לחזור במהירות לסטנדרט הזהב, אך אליה וקוץ בה. ההדפסה המסיבית של הכסף והאינפלציה הנלווית הורידו את ערכי המטבעות הלאומיים ביחס לזהב. עובדה זו חייבה פיחות מסיבי בשערי המטבעות וחזרה אל הסטנדרט במחיר נמוך בהרבה של המטבעות ביחס לזהב.

לפתרון הפשוט של פיחות דרסטי בערך המטבע יחסית לזהב התנגד בחריפות שר האוצר הבריטי, ווינסטון צ'רצ'יל. הוא ראה בפיחות כזה, ובצדק, סוג של חדלות פירעון בתשלום חובות המלחמה של בריטניה. הוא טען נמרצות כי אם בריטניה, אשר לוותה במטבע בשווי מסוים (בזהב) תחזיר במטבע השווה הרבה פחות (ביחס לזהב), יהיה בכך לא רק מעשה לא הגון ובלתי ראוי, אלא גם כזה שיפגע בסיכוי להחזיר את בריטניה לתפקידה כמרכז פיננסי בינלאומי. לצרפתים הייתה דעה אחרת. הם העדיפו להקריב את בעלי החוב לטובת קביעת שער מטבע חדש שישקף את הירידה האמיתית בערכו. 

הטעות הגדולה של צ'רצ'יל

במחצית 1925 חזרה בריטניה לסטנדרט הזהב במחירים של טרום המלחמה, והנזקים לכלכלה הבריטית היו מיידיים. עם שער חליפין מלאכותי וגבוה הייצור הבריטי הפך יקר ובלתי תחרותי. הדרך היחידה לפצות על כך הייתה בהורדת מחירי המוצרים דרך קיצוצים חדים בעלויות הייצור, קרי השכר וחומרי הגלם. חוסר השקט החברתי לא איחר לבוא, והחשש ממהפכת פועלים אלימה הפך ממשי שעה שלראשונה בתולדותיה הוכרזה בכל רחבי הממלכה שביתה כללית בת עשרה ימים.

לימים יאמר צ'רצ'יל כי החזרה לסטנדרט הזהב במחירי טרום מלחמת העולם (הראשונה) הייתה הטעות הגדולה ביותר של חייו.

הפיחות החד בשער הפרנק הצרפתי ביחס לזהב פעל פעולה הפוכה, וצרפת, שעה שכלכלתה פרחה, החלה לחלום על הפיכת פריז לבירת תעשיית הפיננסים העולמית במקום לונדון או ניו-יורק.

בלחץ הבריטים, שביקשו להקל מעט על כלכלתם הנאבקת ולאזן את הסחר בין המדינות, הבטיחו הצרפתים לייסף את הפרנק, הבטחה שאותה מעולם לא קיימו.

בעלת הברית לשעבר, שהצילה את פריז בימים האפלים של ספטמבר 1914, ואשר הקריבה יותר מ-700 אלף מצעיריה במאבק למנוע את נפילת צרפת לידי גרמניה, הרגישה נבגדת. לזרעי מרירות זו עוד יהיו השפעות של ממש כאשר הצמד שוב ייקרא, בתוך פחות מעשור, להתמודד עם שכנתה האגרסיבית ומחרחרת המלחמה של צרפת, גרמניה.

המלחמה הגדולה, המלחמה שהייתה אמורה לסיים את כל המלחמות, הוציאה את העולם מאיזון כלכלי. בסיומה היו 75% מעתודות הזהב העולמיות, הבסיס למערכת המוניטרית העולמית זה 6,000 שנה, מצויות בארה"ב. חוסר האיזון הזה לא יכול היה לבוא על תיקונו בקלות וללא ייסורים. ממנו תצמח בועת אשראי שתגיע לשיאה ב-1929 וקריסתה של הבועה תביא למשבר כלכלי וחברתי עולמי נרחב. בגרמניה יושיב המשבר הזה על כס השלטון רב"ט צרחני, אלים וחסר מעצורים, אשר ישחרר את כל כוחות ההרס שבאומה חסרת שקט ומוכשרת זו, ויגרוף בתוך שנים ספורות את העולם כולו למערכה נוספת והרסנית פי כמה. 

■■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש