היתר? רישיון עסק? בטיחות? למה אין פיקוח על גני הילדים

מותה של התינוקת יסמין וינטה ז"ל לפני שבועות אחדים העלה על סדר היום את היעדר הפיקוח בגני הילדים. ארגוני ההורים הזדעקו בעקבות המקרה להגביר את הפיקוח על הסייעות ולדרוש התקנת מצלמות, אולם לצד זאת יש לזכור שגנים רבים פועלים ללא כל היתר או רישיון, וגם רמת הבטיחות הפיזית בהם צריכה להדאיג את כולנו. על פי הערכות, בשנים 2013-2014 שהו בגנים הפרטיים יותר מ-92,000 ילדים בגילאי שנתיים, שהם למעלה מ-80% מהילדים בגיל זה.

"במרבית המדינות", קובע דוח הממ"ד, "יש הסדרה של התאמת הצוות לטיפול בילדים, גודל המבנה ותכנונו, המתקנים להכנת מזון ומתקני התברואה". ואצלנו בישראל? אין שום פיקוח. גני ילדים אינם נדרשים לקבל רישיון עסק. אם אדם רוצה לפתוח גן בדירת מגורים, עליו לבקש היתר לשימוש חורג.

"אם המבנה לא מצריך שימוש חורג, אז למעשה לאף גורם לא ידוע מה קורה בתוך הגן" אומרת עו"ד קרן רז מורג, ממשרד רז מורג טישלר, המתמחה בדיני חינוך. "ברשויות רבות, גם כאשר החוק מצריך קבלת היתר, הרשות לא אוכפת ולא דורשת היתר כתנאי להפעלת הגן. אגב, גם כאשר נדרש היתר לשימוש חורג, הוא לא יוצר בקרה של ממש על הגן. בין היתר, כיוון שהיתר לשימוש חורג תקף לחמש שנים ובמהלכן אף גורם לא מפקח על העמידה בתנאיו, כל עוד לא מתקבלות תלונות ברשות.

"אני ממליצה להורים לשאול שאלות ולבקש לראות מסמכים הקשורים לנכס ולהכשרת הצוות. אם ההורים מתאגדים, הם יכולים להפעיל לחץ ולדרוש מבעלי הגן להביא תברואן מוסמך ויועץ בטיחות.

"יש גם רשויות שבאופן וולונטרי פועלות בכיוון זה. במודיעין למשל יש תוכנית שנקראת 'פסיעות' שהעירייה מפעילה, ובמסגרתה ניתן ליווי פדגוגי לגני ילדים לגיל 0-3, וגם בדיקת יועץ בטיחות ותברואן. גנים שרוצים לקבל תעודה שמאשרת שהם שייכים לתוכנית, צריכים לעמוד בדרישות מסוימות, וההורים יודעים לחפש את התעודות כשהם מגיעים לבדוק את הגן. אני סבורה שבוואקום החקיקתי הקיים, ראשי רשויות חייבים לקחת את המושכות לידיים ולא להמתין לכנסת."

גם עיריית תל-אביב לוקחת את האחריות לגיל הרך על עצמה במידת מה. מיטל להבי, סגנית ראש העיר: "עוד מהתקופה שהחזקתי את תיק הגיל הרך עשינו נוהל רישוי שכולל את כל הסטנדרטים - תברואה, אוורור, איכות סביבה, גובה גדרות. אי אפשר להקים גן במרתפים, חייבים חצר פרטית. קידמנו ביוזמתי את תב"ע 4053, שמאפשרת להקים גני ילדים תחת כללים - אי אפשר בחנות, אי אפשר בדירה, אי אפשר בבנק. אנחנו אמרנו שילדים הם לא שימוש חורג אלא שימוש אינהרנטי. שאפשר יהיה להקים גן ילדים לצמיתות ולא לחמש שנים".

אבל עם כל הכבוד לרשויות המקומיות, למה המדינה לא מפקחת על מה שקורה בגנים לילדים בני 0-3? כבר כמה שנים מתגלגלת הצעת חוק בעניין הסדרת המעונות והגנים לגילאי 0-3, אולם אינה מתקדמת. ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו), יו"ר הוועדה לזכויות הילד: "הצעת החוק מטפלת בין היתר בכל ההיבט הבטיחותי - סטנדרטים, גדר מסביב לגן, ממ"ד לפי החוק של פיקוד העורף, גדרות וכו'. היום את יכולה למצוא גנים בכל מקום, כולל מרתפים ומחסנים, חדרי אשפה. יש הרבה מקומות פיראטיים. יש גם אחריות של ההורים לא לשלוח ילדים למקומות כאלה, אבל כשאין מספיק היצע, ההורים נדחקים לפינה. הגוף היחיד שאני שופטת כאן זה המדינה. היא צריכה לקחת אחריות".

ואיפה תקועה הצעת החוק?

"משרד הרווחה - אם היה רוצה להזיז את זה כבר היה מזיז את זה. הם רוצים הערכה רגולטורית, כי הם לא מתלהבים להשית רגולציה נוספת על הציבור".
ממשרד העבודה והרווחה נמסר בתגובה: "חוק תזכיר פיקוח מעונות עליו עומל המשרד בשנה האחרונה טרם קיבל תקציב ממשרד האוצר על סך 700 מיליון שקל. רק לאחר קבלת התקציב ניתן יהיה ליישם את החוק על כלל המסגרות".
ממשרד האוצר נמסר: "מדובר בספין שקרי ועלוב של שר הרווחה. הצעת החוק המדוברת כרוכה בעלויות תקציביות משמעותיות שיכולות להגיע למיליארדי שקלים. לצורך מימונה וקידומה, יש להצביע על מקורות תקציביים רלוונטיים. חשוב לציין כי במהלך השנים האחרונות משרד האוצר הקצה מעל ל-1.7 מיליארד שקל לצורך בינוי מעונות יום חדשים".