העלמות מס במגזר הערבי? באוצר יש הסבר אחר לנתוני השכר

שיעור התעסוקה בקרב יוצאי אתיופה עלה בחדות והיום הוא דומה לשיעורי התעסוקה באוכלוסייה היהודית הלא חרדית, נשים ערביות לא מתמידות בעבודה, והשכר הממוצע של גברים חרדים ירד ב-20 השנה האחרונות - כך עולה מעבודה שערכו באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר ושהוצגה בסקירה השבועית שלו.

העבודה כללה עיבוד לנתונים מנהליים של הביטוח הלאומי, שמכסים את האוכלוסייה כולה ומאפשרים לבחון את המגמות בחתכים רבים. יתרונות נוספים הם היכולת לזהות באמצעותם את ההיסטוריה התעסקותית של הפרטים השונים וכן לבצע ניתוח רציף על פני זמן, בניגוד לסקרים שלא נערכים בכל שנה.

עם זאת, הנתונים אינם כוללים אינדיקציה למספר שעות העבודה של הפרטים, ואינם מאפשרים להפריד בין אי תעסוקה מרצון ושלא מרצון. שיעורי התעסוקה על בסיס נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) גבוהים מאלו של הנתונים המנהליים. הסבר אפשרי לכך הוא שעבודה לא מדווחת כן נכללת בנתוני הלמ"ס אך לא בנתוני הביטוח הלאומי.

אחד הממצאים שעלה מהעבודה שערכו באגף הכלכלן הראשי נוגע להכנסות לא מדווחות בחברה הערבית. לפי סקרי הלמ"ס, הוצאות משקי הבית הערבים גבוהים באופן שיטתי מהכנסות משקי בית יהודים לא חרדים עם אותו מספר ילדים, ורבים מייחסים זאת לפעילות לא מדווחת (כלכלה שחורה). עם זאת, החוקרים מציינים כי נתוני הביטוח הלאומי מספקים הסבר אחר: קיים קושי לסקור מגמות בשוק העבודה של ערביי ישראל.

איך הם הגיעו למסקנה הזאת? הפער בין נתוני השכר על פי הסקרים לשכר לפי הנתונים המנהליים הוא גדול משמעותית אצל עובדים מהחברה הערבית (26% אצל שכירים ושכירות מהחברה הערבית, לעומת 7% ו-9% בהתאמה בכלל האוכלוסייה).

הנתונים המנהליים משקפים פערים נמוכים יותר בין קבוצות האוכלוסייה, ובמיוחד בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית. עם זאת, הדבר לא נכון לגברים חרדים אצלם שיעורי התעסוקה דומים, אך כותבי המחקר ציינו כי יש הגדרות שונות של האוכלוסייה החרדית ולכן קשה להשוות מקורות שונים; וכן לגבי נשים ערביות, שלפי נתוני נתוני הביטוח הלאומי שיעור התעסוקה שלהם גבוה יותר. ההסבר שהציעו החוקרים בנוגע לנשים הערביות הוא שהמענה לסקרי הלמ"ס ניתן על ידי הגברים, שהשיבו תשובות חלקיות.

מכיוון שנתוני הביטוח הלאומי הינם רציפים, ניתן לבחון גם את מידת התמדה בעבודה. מהנתונים עולה כי "רבות מהערביות העובדות עושות זאת בצורה לא רציפה, אם בשל קושי למצוא עבודה מתאימה - על פי נתוני סקר כוח אדם בשנת 2015 שיעור האבטלה בקרב נשים ערביות עמד על 9.2% בהשוואה ל- 5.4% בקרב כלל הנשים (פער של 70%) - ואם בשל גורמים אחרים".

ב-20 השנה שבין 1997 ל-2016 הצטמצמו פערי השכר בין היהודים הלא חרדים, הערבים ויוצאי אתיופיה, אך הם עדיין גבוהים. גם שיעורי התעסוקה של יוצאי אתיופיה עלו בחדות והתכנסו לשיעורים באוכלוסייה היהודית הלא חרדית.

עם זאת, פערי השכר בין החרדים ליהודים הלא חרדים גדלו מכיוון ששיעור הגידול בשכר של נשים חרדיות היה נמוך מהגידול בשאר האוכלוסייה והשכר הממוצע של גברים חרדים רשם ירידה. ההסברים לכך יכולים להיות כניסה של עובדים בעלי כישורים נמוכים לשוק העבודה, וכן עלייה בתעסוקה בגילאי 40-25, גילאים בהם השכר נמוך ביחס לשכר בגילאים המבוגרים יותר. כמו כן, יש הבדלים בכמות שעות העבודה.