גלנט מגיש הצעת החלטה מרוככת להגדלת היצע הדיור הציבורי

מדובר בהצעת החלטה שעליה הכריז לפני כחודש שר הבינוי והשיכון ללא תיאום מוקדם עם האוצר • כעת, כדי לנסות להעביר את ההחלטה בממשלה, מנסים במשרד השיכון לרכך את המהלך ומציעים הקמת צוות שיבחן את יישום כלל סעיפי התוכנית • המשמעות היא מתן אפשרות לאוצר להסכים מחד, אבל מנגד עשוי להיווצר מצב שהצוות שיוקם יחליט להשמיט מספר סעיפים מהתוכנית המקורית

שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט / צילום: איל יצהר
שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט / צילום: איל יצהר

משרד הבינוי והשיכון הפיץ לעיון משרדי הממשלה השונים את הצעת ההחלטה המתייחסת לתוכנית רחבת-היקף להגדלת היצע הדיור הציבורי. במקביל הונחה התוכנית על שולחן הממשלה, ולאחר סבב התייחסויות של היועצים המשפטיים של המשרדים השונים, צפוי להיקבע מועד לדיון בהחלטה.

נזכיר כי לפני כחודש כינס שר הבינוי והשיכון, יואב גלנט, יחד עם הצוות המקצועי של משרדו מסיבת עיתונאים, במסגרתה הכריז על תוכנית רחבת-היקף להגדלת היצע הדיור הציבורי בכ-72 אלף דירות במהלך העשור הקרוב. התוכנית מתייחסת לשורה של מהלכים שבמשרד מבקשים לקדם, אולם רוב המהלכים אינם נתונים תחת סמכותו של המשרד ודורשים הסכמות ושיתוף-פעולה עם משרדים נוספים או רשויות כמו רשות מקרקעי ישראל למשל, מינהל התכנון או רשות המסים - כולם אגב תחת משרד האוצר.

בעת שגלנט הכריז על התוכנית החדשה לדיור הציבורי, הוא הודה כי הדבר נעשה ללא תיאום מוקדם עם משרד האוצר, וכעת, כשהתוכנית מובאת לאישור הממשלה, נראה כי נעשים ניסיונות לרכך אותה כדי לקבל את תמיכת האוצר למהלך.

נציין כי עיתוי הפצת הצעת ההחלטה אינו מקרי, והוא מתרחש יום אחד לפני יום הדיור הציבורי הכנסת. בכוונת משרד השיכון להציג את התוכנית בפני וועדות הכנסת השונות ועל-ידי כך לצבור תמיכה בתוכנית מצד אחד וגם להעמיד אותה כעובדה מוגמרת, מה שעשוי להפעיל לחץ על הממשלה לאשרה, ועל משרד האוצר לתמוך בה.

במקביל, כאמור, בעוד הצעת ההחלטה הונחה על שולחן הממשלה, היא אומנם מפרטת את כלל הסעיפים שאמצעותם מבקשים במשרד הבינוי והשיכון להשיג את היעד של 72 אלף יחידות דיור בעשור לדיור הציבורי, אבל לא כצעדים אותם הממשלה מבקשת לאשר. במקום זאת, הצעת ההחלטה מפרטת את הצעדים אבל מציעה להקים צוות בין-משרדי שתפקידו יהיה "גיבוש תוכנית פעולה ממשלתית שתבטיח עמידה ביעד הממשלתי המפורט", כך בהצעה.

בראש הצוות האמור עתיד לעמוד מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, חגי רזניק, והוא אמור לכלול בנוסף גם את נציגי הממשלה הבאים: ראש אגף תקציבים או סגנו; החשב הכללי או סגנו; מנהל רשות מקרקעי ישראל; מנהלת מינהל תכנון; מנהל רשות המסים או סגנו; מנהל הרשות להתחדשות עירונית; מנהל רשות החברות הממשלתיות או מי מטעמו; מנכ"ל משרד הקליטה או מי מטעמו; מנכ"ל משרד הרווחה או מי מטעמו. עוד מוצע כי צוות זה יגבש המלצות לגבי הסעיפים השונים בהצעת ההחלטה תוך 60 יום ויגיש את ההמלצות לממשלה.

נציין כי הצעת ההחלטה גם מבקשת כי הממשלה תאשר "יעד ממשלתי שנתי של הגדלת מלאי הדירות בדיור הציבורי בהיקף של 7,200 דירות, בכל אחת מהשנים 2019-2028, ובסך-הכול 72,000 דירות נוספות".

כך, במשרד הבינוי והשיכון מבקשים לקבוע את היעד האמור כדי להעמיד את עיקרון התוכנית לאישור הממשלה. עם זאת, העובדה שההצעה מתייחסת להקמת צוות שיבחן את הפרטים היא למעשה ריכוך ההצעה המקורית שנותנת פתח למשרד האוצר, כמו גם למשרדי ממשלה נוספים, לתמוך בהחלטה בממשלה.

במקביל, לריכוך הצעת ההחלטה יש גם משמעות נוספת, והיא שבסופו של דבר לא מן הנמנע שחלק מהצעדים האמורים בתוכנית הרחבה לא יאושרו במתווה המבוקש או לא יאושרו כלל. במהלך ישיבות הצוות, אם יוקם, יתנהל למעשה סוג של משא -מתן לא רק על פרטי התוכנית אלא גם על יישום התוכנית כולה, בהתאם לשיתוף-הפעולה של המשרדים השונים.

עם זאת, העובדה שבמסגרת הצעת ההחלטה כן מבקשים במשרד השיכון לקבוע יעד משמעותי להגדלת היצע הדיור הציבורי, עדיין תחייב הסכמות של משרדי ממשלה נוספים טרם תאושר ההצעה בממשלה. מדובר במקרה מבחן מעניין בגישתה של ממשלת ישראל לדיור הציבורי מחד, וליחסים הטעונים בין שר האוצר משה כחלון לשר הבינוי והשיכון יואב גלנט, שנזכיר שהם חברי אותה המפלגה.

הצעדים השונים שיעמדו לבחינה על הצוות האמור, על-פי החלטת הממשלה, הם: גיוס אג"ח לצורך מימון רכש דירות דיור ציבורי חדשות, לבעלות המדינה; הפרשה מהתקבולים השנתיים של רשות מקרקעי ישראל לטובת מימון רכש דירות דיור ציבורי חדשות, לבעלות המדינה; רכישת דירות לבעלות זכאי דיור ציבורי באמצעות מימון בנקאי, כאשר ההחזר מבוסס על איגום תקציבי של מענקי הסיוע בשכר דירה, ההשתתפות העצמית של הזכאי בשכר דירה ותקבולי קרן הדיור הציבורי; עידוד בניית דירות דיור ציבורי והעברתן לבעלות המדינה, כתנאי לקבלת זכויות בנייה נוספות בפרויקטים חדשים, בקרקעות מדינה ובקרקעות בבעלות פרטית; עידוד בניית דירות דיור ציבורי והעברתן לבעלות המדינה, במסגרת בנייה חדשה והתחדשות עירונית, באמצעות תמריצי מס; קביעת חובה במסגרת מכרזי מחיר למשתכן להקצות חלק מסוים מהדירות לטובת דיור ציבורי בבעלות המדינה.

נציין כי הסעיף האחרון הוא סעיף שכבר קיים בפועל, אולם טרם מומש. אולם, הסעיף המקורי שאושר המועצת מקרקעי ישראל התייחס רק לחלק ממכרזי מחיר למשתכן, בעוד הסעיף הנוכחי מתייחס להחלת הסעיף על התוכנית כולה. נזכיר כי רק לאחרונה היה אמור להתפרסם המכרז הראשון בו ישולבו דירות המיועדות לדיור הציבורי במכרז מחיר למשתכן. מדובר במכרז בבאר יעקב שעתיד להיסגר בסוף החודש, וחוברת המכרז המתייחסת אליו פורסמה רק לאחרונה. בעת פרסום החוברת התגלה כי הוא אינו כולל את ההתחייבות לשילוב דיור ציבורי, והדבר גרר התקפה חריפה של משרד השיכון על משרד האוצר, מטה הדיור ורשות מקרקעי ישראל. בסופו של דבר אומנם הודיעו במטה הדיור כי המכרז יתוקן, אך מדובר בדוגמה למלחמות שמתנהלות מאחורי הקלעים בכל הקשור לדיור ציבורי, ולקרב הלא פשוט שממתין למשרד הבינוי והשיכון בכל הנוגע להצעת ההחלטה המדוברת.