תל-אביב פתוחה להצבעה: מי מאיים על רון חולדאי?

20 שנה שולט רון חולדאי בתל-אביב ביד רמה • מימין אפילו לא מנסים לקרוא עליו תיגר, אבל דווקא משמאל, מצעירי "המחנה שלו", האופוזיציה רק מתרחבת • האם אלה הבחירות שבהן ינוצח חולדאי - או שמדובר רק בניסוי כלים לקראת בחירות 2023? • ניתוח G

רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב בעשרים השנה האחרונות, הודיע לפני שבוע כי ירוץ לקדנציה נוספת. את ההערכה הרווחת, כי גם את הבחירות האלה הוא ייקח בהליכה, עומדים לאתגר בשבועות הקרובים מועמדים צעירים, שיאגפו את חולדאי בעיקר משמאל, ואולי גם יעוררו לחיים את מערכת הבחירות המנומנמת שמאפיינת כיום את העיר החזקה בישראל. חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי ואיש ליכוד, כבר הצהיר בראיון ל-G לפני חודשיים כי הליכוד לא יציב מועמד לראשות העיר בתל-אביב, כי "בכל קונסטלציה חולדאי מתקרב ל-60% מהקולות, ואין לנו עניין לזרוק כסף רק כדי להגיד שהתמודדנו".

בחירות מוניציפליות, מתברר, הן עסק יקר. בעיקר כשהן מתקיימות בעיר גדולה ותובענית כמו תל-אביב. וזה אולי הסיכון הגדול היחידי שנוטלים עליהם מתמודדים פוטנציאליים כמו ח"כ סתיו שפיר, איש הטלוויזיה אסף הראל וחברי המועצה הנוכחיים, סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך אסף זמיר (רוב העיר), סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק התחבורה מיטל להבי (מרצ) וחברת האופוזיציה ציפי ברנד (שימו לב הורים). אם כי במקרה של שפיר, ישנם סיכונים נוספים, שעליהם נרחיב בהמשך.

סתיו שפיר / צילום: שלומי יוסף
 סתיו שפיר / צילום: שלומי יוסף

"ריצה בתל-אביב היא כמו ריצה של מפלגה קטנה לכנסת", מאבחנת היועצת האסטרטגית טל אלכסנדרוביץ'-שגב, "גם כשמדובר בעיר מתקדמת כמו תל-אביב, אי אפשר להסתפק רק בקמפיין ברשתות החברתיות, שגם הוא אגב עולה כסף. את צריכה לייצר בולטות שתתחרה בשילוט של קסטרו ושל בר רפאלי, ולייצר זווית חדירה מקורית, שתבדל אותך משאר הצעירים השמאלנים שמתמודדים מול חולדאי. ויש סמסים, אירועים וניהול מטה יום בחירות. זול זה לא יהיה".

ליאור רוטברט, מנכ"ל ספוט תקשורת, שמריץ לא מעט מועמדים בבחירות לרשויות המקומיות, מרחיב: "המפלגות לא ששות להתאבד על בחירות מוניציפליות, כי זה כסף שהרבה פעמים לא מחזיר את עצמו, ומשאיר אנשים עם חובות".

אז סתיו שפיר, לפי הפרסום של טל שניידר בגלובס, מחזרת אחרי מרצ וחד"ש, לא רק כדי לצמצם מתחרים, אלא כדי לזכות בתקציב הבחירות שלהן.

"בדיוק. חולדאי אומנם רץ ברשימה עצמאית, אבל מבחינת מימון, יש לו הסכם עם מפלגת העבודה, כך שהסיכויים שהמחנה הציוני יתמוך כספית בשפיר אינם גבוהים, ומימון של מפלגות אחרות יעזור לה מאוד. מועמדים פוטנציאלים בתל-אביב מהססים עד לרגע האחרון אם לרוץ, כי נדרשת יכולת כלכלית לצעד כזה - מדובר בארבעה-חמישה מיליון שקל בלי הנד עפעף. צריך להשקיע משאבים כדי להיכנס לתודעה של האדם הסביר, שלא ממש מודע להתרחשויות במישור המוניציפלי. מה גם שלבחירות בתל-אביב אין כרגע סדר יום ברור. יום הבחירות עצמו לוקח 1.5 מיליון שקלים על ההתארגנות בשטח והפעילים".

בשביל מה יש מתנדבים?

"מתנדבים? בעידן של היום, אנשים פונים אליך - 'אני מוכן להתנדב, כמה כסף זה לשעה?'. תם עידן ההתנדבות החינמית. מה שכן, כל כיסא במועצה מעניק לך החזר של כ-700 אלף שקל, בגלל שהחישוב לוקח בחשבון את המספר הגדול של בעלי זכות הבחירה בעיר. ויש גם הפעם, לראשונה, תוספת של 15% להחזר - אם שליש מהרשימה שתיכנס יורכב מנשים, את תראי שזה ישפיע על הליהוק".

אסף זמיר / צילום: כפיר זיו
 אסף זמיר / צילום: כפיר זיו

אצל מי שיחליטו לקחת את הסיכון ולהתמודד, ולא רק ליהנות מהפרסום על התמודדתם.

"כן, זו חשיפה אדירה. עובדה שחלק מהמתמודדים הפוטנציאלים אפילו לא הכריזו רשמית שהם רצים, ועדיין את כותבת עליהם. אלה אנשים שרוצים שידברו עליהם בהקשר הזה, והם יצאו מורווחים ברמת החשיפה, גם אם בסופו של דבר יפסידו, כי מבחינתם, מועמדות לראשות העיר משדרגת אותם. ולכן לח"כ אורן חזן (הליכוד) שהצהיר כי יתמודד ונעלם, דווקא היה כדאי למשוך את הרגע הזה עוד קצת, כדי שידברו עליו. מי שחשיפה כזו יכולה לפגוע בו במקרה של הפסד, כמו גדעון סער שחושב על ראשות הממשלה או אופיר אקוניס שרואה עצמו מועמד לשר בכיר, בחר מראש שלא להתמודד".

הברנז'ה תמשיך להתריס

מי שמכירים את חולדאי, מעריכים כי הוא מתבסס גם הפעם על אותם אזורים שהביאו לו את הניצחון בבחירות הקודמות. בשכונות עבר הירקון שבצפון העיר הוא זכה להצלחה הגדולה שלו. בצפון הישן ובדרום ומזרח העיר - הוא זכה להצלחה נאה. ניתוח של המרכז למחקר חברתי-כלכלי בעירייה מראה כי באזורים שבהם אחוז הילדים בגילאי 17-0 היה גבוה, זכה חולדאי לאחוזי הצבעה גבוהים. תמונת מצב הפוכה נרשמה באזורים המאוכלסים בעיקר בצעירים עד גיל 35, שם הועברה התמיכה למתחרה העיקרי שלו דאז, ניצן הורוביץ ממרצ.

גם הפעם ההערכה היא ששליטתו במרכז העיר תהיה נמוכה. הצעירים והברנז'ה שמתגוררת במרכז ימשיכו להתריס נגדו, אבל העלייה במספר המשפחות הצעירות שגרות במרכז תצמצם כנראה את התופעה, אם תימשך המגמה שלפיה, באזורים מרובי ילדים ומבוגרים מעל גיל 65 - חולדאי שולט. ובכל מקרה, אזור המרכז נתפס כאזור שאחוז ההצבעה בו ממילא נמוך.

"אלה אותם אנשים שלא העבירו בזמן את הכתובת במשרד הפנים או סתם לא קמו בבוקר, ובסוף גילו שעברה עוד מערכת בחירות מבלי שהצביעו", אומרים גורמים במערכת הבחירות, "אותם אנשים שלא מבינים איך ביבי שוב ניצח, כי הם לא מכירים אף אחד שמצביע ליכוד. מאותן סיבות הם גם לא מבינים איך חולדאי מנצח, כי הם חיים בבועה האקטיביסטית שלהם וחושבים שכולם כמוהם".

זה לא רק הם. 65% מבעלי זכות הבחירה בתל-אביב לא טרחו להצביע בבחירות הקודמות.

"קשה להילחם באדישות של אנשים. מה גם שבסוף, גם במוניציפלי זה משחק של תדמיות. סתיו שפיר ומיטל להבי לא יגרפו הרבה קולות בדרום העיר, כפי שהן היו רוצות להאמין, כי הן מייצגות את המחנה הציוני ואת מרצ. לאורן חזן יש כבר יותר סיכוי מהן לגרוף קולות באזורים האלה, כי הוא מייצג את הימין". חזן לא השיב לפניית G בנוגע לאפשרות שיתמודד.

חולדאי, סביר להניח, לא יתמודד מול קמפיין בסגנון "אוהבים אותך טדי, מצביעים אולמרט", שיבקש ממנו לפרוש אחרי קדנציה ארוכת שנים באמצעות חיבוק דב דביק במיוחד. מה שהתאים במקרה של אהוד אולמרט וטדי קולק, בבחירות המקומיות בירושלים ב-1993, לא יעבוד פה. חולדאי נחשב לראש עיר חזק ומוערך, אבל לא נתפס כאדם אהוד, למרות הסרטונים הוויראליים המצוינים שיוצאים לרשת בכיכובו והופעותיו באירועים כמו מצעד הגאווה וחגיגות האירוויזיון עם נטע ברזילי. הדימוי שלו נותר מרוחק, שלא לומר מנוכר.

"חולדאי מתנהל לפי כללי חולדאי", אומרים מי שעוקבים אחריו מהצד, "הוא ריכוזי מאוד, אומר מה שהוא רוצה, חותך בגסות ומקבל החלטות. המנהיגות שלו מבוססת על זה שהוא לא תמיד נחמד. קמפיין בסגנון 'לא סחבק - מנהיג', כפי שהוביל בזמנו אהוד ברק, יכול להתאים לו. בהנחה, כמובן, שאנשים מעריכים את הכיוון שאליו הוא מוביל את העיר".

אסף הראל / צילום: גנאדי אוקראין
 אסף הראל / צילום: גנאדי אוקראין

התכונות הללו שלו מציבות מולו מועמדים שהפסד לראש עיר דומיננטי הוא עדיין לגיטימי בשלב הזה בחייהם. חלקם נוצצים יותר כמו הראל ושפיר, וחלקם נתפסים כפועלים חרוצים כמו ברנד ולהבי. "אלה אנשים שהפסד לראש עיר בסדר גודל של חולדאי, לא יעשה להם נזק עצום לקריירה", מאבחנת אלכסנדרוביץ'-שגב. "למעשה, רובם רצים היום כדי לבנות לעצמם עמדת כוח והשפעה לקראת הסיבוב הבא ב-2023, בהנחה שאת הסיבוב הזה חולדאי עדיין לוקח ורק בעוד חמש שנים יתקיים הקרב האמיתי. מה שאת רואה עכשיו זה קמפיין מקדים לבחירות הבאות. כולם בונים את עצמם ומחכים ליום שאחרי חולדאי, כמו שבליכוד אנשים ממתינים ליום שאחרי נתניהו".

ההנחה הזו תקפה גם לסתיו שפיר? לה דווקא יש מה להפסיד, כי סביר שתחזור לכנסת במקרה של הפסד ותוותר על הכיסא במועצת העיר, מה שעלול לצייר אותה כאופורטוניסטית.

"סתיו היא באמת היחידה מבין השמות המוזכרים שבאה מהזירה הארצית, אבל זו פעם ראשונה שהיא מקבלת בולטות משל עצמה וממצבת את עצמה כמי שרצה לבדה במגרש של הגדולים. היא יכולה להפתיע, בעיקר אם כולם יתאחדו מאחוריה. וגם אם תפסיד, היא עדיין יכולה להרשות לעצמה לספוג הפסד כזה".

שפיר בעקבות שלי יחימוביץ'?

מסביבתה של שפיר נמסר כי היא עדיין שוקלת את צעדיה, ולכן אין מבחינתם טעם להתייחס כרגע לנושא. ההנחות הרווחות לגבי התמודדותה, בהנחה שאכן תרוץ, הן ששפיר, על אף המקום הגבוה שהיא צפויה לקבל בפריימריז של העבודה, מחפשת להימלט מהספינה הטובעת של המחנה הציוני בראשות אבי גבאי, כפי שהיא מצטיירת בסקרים. אם תפסיד, היא תחזור לפריימריז של העבודה, בליווי החשיפה העצומה שקיבלה חודשים ספורים קודם לכן כמועמדת לראשות העיר החזקה בישראל.

ההפסד, היא כנראה מאמינה, לא ייזקף לחובתה. שפיר, מעריכים במערכת הפוליטית, בונה כמו חברתה למפלגה, שלי יחימוביץ', על הזיכרון הקצר של הציבור. מי זוכר היום שרק לפני שנה התמודדה יחימוביץ' על ראשות ההסתדרות, הפסידה לאבי ניסנקורן, אבל העדיפה את הכנסת על פני כיסא בוועידת ההסתדרות. לשם כך, שפיר כמו יחימוביץ' לפניה, תדבר בעיקר על תפיסת עולם. "סתיו תרוץ כדי להביא את האג'נדה של המחאה החברתית ללשכת ראש העיר", אומר היועץ האסטרטגי איל ארד, שאינו עובד עם שפיר, אבל מציג עצמו למען הגילוי הנאות כמי שמיודד איתה. "היא לא תרוץ על הטיקט של 'אני יותר מתאימה' אלא על טיקט של אג'נדה וחזון. היא תציע סדר עדיפויות אחר".

כולם מציעים סדר עדיפויות אחר. אתה משחק איתי בסמנטיקה.

"לא נכון. כשדב חנין בחר בכנסת על פני מועצת העיר, אחרי שהפסיד לחולדאי בבחירות המקומיות ב-2008, לא נמתחה עליו ביקורת, כי הוא נלחם על אג'נדה ולא על פרסונה. זה בדיוק מה שיקרה לסתיו אם היא תפסיד. היא אישה אידיאולוגית, והסיעה שמאחוריה תמשיך להיאבק על אותה אידיאולוגיה, גם אם סתיו תבחר להישאר בכנסת".

שפיר לא שמה את הדיון הפרסונלי על השולחן, כי מעבר לוויכוחים שניהלה בוועדת הכספים ולנאומים הוויראליים במליאה, אין לה שום רקורד ביצועי להציג.

"אני מסכים שהיא תיאלץ להתמודד עם שאלות כמו למה בחורה בת 33 שלא ניהלה כלום רוצה לנהל עיר עם תקציב של תשעה מיליארד שקל. היתרון שלה הוא שיש לה פוטנציאל להביא חזון מלהיב. חזון שאנשים יגידו עליו - את זה אני רוצה. תראי את חנין, הוא שם אג'נדה על השולחן, שנשארה עד היום בתודעה. 34% מהקולות הלכו אליו, זה אומר שיש עם מה לעבוד. חולדאי מנהל טוב, אבל אין לו רעיונות חדשים. מה שהוא לא עשה עשרים שנה, הוא כבר לא יעשה. כל מערכת צריכה התחדשות, בעיקר עיר כמו תל-אביב שהיא החלוץ שלפני המחנה".

חולדאי עם הנסיך הבריטי וויליאם / צילום: רויטרס - Menahem KahanaPool
 חולדאי עם הנסיך הבריטי וויליאם / צילום: רויטרס - Menahem KahanaPool

ניצן הורוביץ, שהתמודד מול חולדאי בבחירות הקודמות ושב לכנסת אחרי שהפסיד, לא חושב שצעד כזה מהווה בעיה. "בחרתי לחזור לכנסת, כי חשבתי ששם אתרום יותר. זה נראה לי שיקול לגיטימי. אני גם לא חושב שהדימוי שלי נפגע בגלל ההפסד. קיבלתי קרוב ל-40%, למדתי מכל המהלך הזה הרבה, אני לא מצטער עליו".

הטראפיק יתבטא בקלפיות?

אם שפיר תפסיד, ספק אם תתמודד שוב. לעומתה, אסף הראל, שטרם הכריז רשמית על התמודדותו, מתכנן, כך נראה, למרחקים ארוכים, ומבטא היטב את התיאוריה שהציגה פה אלכסנדרוביץ'-שגב לגבי בחירות 2023. הראל הוא מאנשי הטלוויזיה שלא מסתירים את דעותיהם הפוליטיות, המונולוגים של תוכנית הלילה שלו בערוץ עשר היו לוחמניים מאוד, והם רק עלו מדרגה מאז שמצא את האכסניה שלו באתר הארץ. הפוסטים שלו, לצד מאמרי הדעה של רביב דרוקר, הם הטורים הנצפים באתר, כך לפי גורמים בהארץ. האם זה יעזור לו בבחירות המקומיות? הראל מאמין שיש חפיפה בין הקהלים ושהטראפיק שהוא מביא יתבטא גם בקלפיות.

ההערכות הן שבסיבוב הנוכחי הוא יתפקד כאופוזיציה לוחמנית ושנונה במיוחד, שתכשיר אותו בדעת הקהל לסיבוב הבא. התמודדותו העכשווית לראשות העיר מסייעת למשוך את רשימתו כלפי מעלה ולמצב את עצמו בעמדה נוחה יותר, אם יתנהל משא ומתן בין המועמדים על איחוד רשימות. "עזוב איך מנהלים, השאלה היא לאן הולכים. אני לא מתיימר להיות מנכ"ל, אני רוצה לומר לאן צריך ללכת ובמה צריך לטפל", אמר הראל לאדם שתהה מה לו ולראשות העיר.

על היעדר הניסיון הוא יבקש לפצות בלימודי אדריכלות, שמציידים אותו לשיטתו ברקע של תכנון עירוני. ובכלל, כל הרעיון הוא לבוא טרי מחוץ למערכת, בלי צורך להצדיק החלטות שגויות שקיבלו מתמודדים אחרים שישבו בקואליציה של חולדאי. על כך אמרו מתמודדים אחרים: "נורא קל לבוא חלק כמו טוסיק של תינוק ולהעביר ביקורת. הרבה יותר קשה להיאבק ביומיום במועצה לא-דמוקרטית".

הורוביץ, לעומת זאת, חושב שהדיון הזה מיותר: "אני לא מבין את הציניות הזאת כלפי ההתמודדויות החדשות. יש ראש עיר שסוגר עשרים שנה בתפקיד וזה הכי הגיוני ודמוקרטי שיתמודדו מולו. הוא לא קיבל את ראשות העיר בירושה, והיא גם לא רשומה על שמו בטאבו. עכשיו הוא כבר מזוהה עם התפקיד, אבל גם הוא לא היה מוכר ובעל ניסיון מוניציפלי כשהתחיל את הכהונה הראשונה שלו ב-1998".

הוא ניהל את גימנסיה הרצליה ופיקד על בסיסים בחיל האוויר.

"ישפוט העם ויחליט, בשביל זה התפקיד לבחירה. אם מישהו רוצה להשקיע, למה לרדת עליו שאין לו כישורים? מה גם שלעירייה יש מנכ"ל, גזבר, מנהלי מחלקות. ראש עיר צריך להתוות חזון ודרך, זו טעות לחשוב שהוא צריך להיות מנהל או רואה חשבון, את הדברים האלה יעשו האנשים שמתחתיו. אני עוסק שנים בפיתוח עירוני ורואה שככל שהמועמדים באים מרקע שונה, כך העיר יותר נתרמת".

האסף השני שיתמודד על ראשות העיר הוא סגן ראש העיר, אסף זמיר, בן טיפוחיו של חולדאי ומי שנחשב לנאמנו המסור בקואליציה. לפני עשרה ימים הודיע זמיר שיתמודד, בלי להתייחס במילה אחת לחולדאי. "רוביק דנילוביץ' שהחליט להתמודד נגד פטרונו יעקב טרנר בבאר שבע, אמר אז 'אני אוהב את טרנר כאבא, אבל אחרי שלוש קדנציות הגיע הזמן'. ומה זמיר אומר? כלום. יש לזה רק הסבר אחד", מנתח ארד, "זמיר לא באמת יוצא נגד חולדאי, אלא נשלח מטעמו כדי לפצל את מחנה הצעירים שמתגבש מולו, במטרה לבלום את ניצני ההתנגדות כשהם עוד קטנים. שימי לב גם שחולדאי בעל העור הדק לא שידר שהוא פגוע אחרי שהסגן המקורב אליו בגד בו, כמו ששידר בזמנו טרנר כשנפגע מדנילוביץ'. ולא מתאים לו לשתוק כשתוקעים לו סכין בגב".

להערכות כי מדובר בדיל שותפים רבים מהבוחשים בקלחת. זמיר נתפס כמי שחולדאי היה מכשיר כיורשו. נראה תמוה שהוא מחליט לצאת נגדו, ולא להמתין בסבלנות קדנציה נוספת. אלכסנדרוביץ'-שגב מספקת הסבר נוסף: "זמיר בנה על היום שאחרי חולדאי, אבל הבין שהוא חייב לרוץ, כשראה את הצעירים בני דורו כבר מתחממים על הקווים. הוא לא יכול להרשות לעצמו להיות מחוץ למשבצת של הצעירים המבטיחים, שמסומנים כיורשים של חולדאי". זמיר לא השיב לפניות G.

ההפתעה הגדולה מימין?

ה-26 בספטמבר הוא היום האחרון להגשת המועמדות בבחירות המקומיות. בחודשיים הקרובים יעשו הרבה סקרים ויתקיימו הרבה פגישות מאחורי הקלעים במטרה לצמצם את המועמדויות ולהתאגד יחד. מי שיבין שסיכוייו נמוכים, יעדיף כנראה להצטרף כמספר 2 מאשר לא להיכנס כלל למועצה.

"לחולדאי היה נוח אם הבחירות היו רדומות, כי כשאחוזי ההצבעה נמוכים, המנגנון הקיים מרוויח", אומר רוטברט. "ההתעוררות של המועמדים עכשיו, תחייב גם אותו להגביר הילוך. ראשי העיר בתל-אביב ובירושלים משפיעים יותר מאשר חלק נכבד מהשרים, זה תפקיד ששווה להילחם עליו".

האם צפויות עוד הפתעות? "בסוף יבוא מועמד מהימין וינצח את המערכה, כי השמאל מפוצל עם הרבה מועמדים", מזהיר ארד, שמקווה כנראה שהאיום הזה יכנס את כולם תחת שפיר. "אומנם הפעם האחרונה שהליכוד הציב מועמד מול חולדאי הייתה ב-1998, כשדורון רובין התמודד מולו בבחירות הראשונות שלו, אבל לו אני ביבי, הייתי מזהה פה עכשיו הזדמנות לכבוש את מעוז האליטות".

מהזירה הארצית לא בדיוק עומדים פה בתור.

"לא דיברתי עליהם. יותר מישהי כמו לימור לבנת או מישהו פחות פוליטי, נגיד איזה מנכ"ל מצליח. עם כל-כך הרבה מועמדים משמאל, אפשר לאגף מימין ולהפתיע".

האם האזכור של לבנת הוא בגדר בלון ניסוי? לבנת בתגובה: "אני לא סתם רצה, אני שועטת... וברצינות, אני עם החיים הפוליטיים שלי סיימתי. אין לי כוונה לחזור לא למישור הארצי ולא למוניציפלי". המשך יבוא.