השופט בדימוס יורם דנציגר ישמש כמגשר בסכסוך בעניין אורכית

שופט העליון בדימוס יורם דנציגר ינסה להכריע בסכסוך שבין הנאמן להסדר הנושים באורכית, עו"ד ליאור דגן, למייסדי החברה • עו"ד דגן מבקש לחייב את מייסדי אורכית, איציק תמיר ואריק פנט, ומספר נושאי משרה בה בתשלום חובות החברה בהיקף 500 מיליון שקל

שופט העליון בדימוס יורם דנציגר / צילום: איל יצהר
שופט העליון בדימוס יורם דנציגר / צילום: איל יצהר

האם תוטל אחריות אישית על מייסדי ושומרי הסף בחברת אורכית בטענה כי אלה (המייסדים) ניהלו את החברה בדרכי תרמית ואלה (נושאי המשרה) נרדמו בשמירה על החברה שלא תקרוס?

המלאכה לבחון שאלה זו, העומדת במרכז הסכסוך שבין עו"ד ליאור דגן, הנאמן להסדר החוב בחברת אורכית, לבין מייסדי החברה, איציק תמיר ואריק פנט, וכן נושאי המשרה בחברה - הוטלה על השופט העליון בדימוס יורם דנציגר, שפרש בחודש מארס מכנס השיפוט - כך קבע היום (ג') נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב השופט איתן אורנשטיין, לאחר שקיבל את הסכמת הצדדים למינוי.

המלאכה שתעמוד בפני דנציגר איננה קלה כלל ועיקר, וזאת לאור המחלוקות הרבות והמהותיות העומדות על הפרק והסכום "הנכבד ביותר" אותו מבקש הנאמן דגן להשית על מייסדי אורכית ונושאי המשרה בחברה. אולם הסכמת הצדדים להפנות את הסכסוך ביניהם לגישור מהווה צעד חיובי ראשון בדרך לפתרון הסכסוך.

הנאמן: תמיר ופנט ניהלו את החברה בדרכי תרמית

השופט (בדימוס) יצטרך במסגרת הליך הגישור להתייחס לטענותיו הקשות של בעל התפקיד דגן כלפי תמיר ופנט וכן נגד נושאי המשרה. טענות אלה הועלו על-ידי בעל התפקיד במסגרת הליך הפירוק של אורכית המתנהל בפני הנשיא אורנשטיין.

בין יתר הטענות שהעלה הנאמן היו כי אורכית הפסידה מתחילת פעולתה (בשנת 1990) סכום-עתק של כ-380 מיליון דולר במצטבר (כ-1.4 מיליארד שקל); כי ההפסדים מומנו על-ידי הציבור באמצעות גיוסי הון ואג"ח שבוצעו בבורסת הנאסד"ק ובבורסה בתל-אביב; וכי תמיר ופנט הוציאו מהחברה סכומי כסף "דמיוניים", המוערכים בכחצי מיליארד שקל, בין בדרך של קבלת תגמולי שכר ובין בדרך של מכירת מניות אורכית שהיו בחזקתם.

לפי טענת הנאמן, התעשרותם של תמיר ופנט נעשתה תוך ניהול עסקי החברה בדרך של תרמית, תוך משיכת תגמולים שלא כדין.

כעת יידרש דנציגר כמגשר להבין האם נכון הדבר (או לא) שתמיר ופנט הציגו במהלך התקופה מצגי-שווא מתמשכים ביחס להסכמי השכר שלהם, ביצעו "חלוקות אסורות" והסתירו והסוו את שיתוף-הפעולה המוסכם ביניהם (לרבות היותם של תמיר ופנט בעלי שליטה) - והכול במטרה ליצור מצגי-שווא שייתרו את הצורך בקבלת אישורים מיוחדים הדרושים על-פי דין ביחס לעסקאות בעלי שליטה, שהיו מפריעים לשניים "לתעל" את כספי החברה לכיסם הפרטי.

בנוסף יידרש דנציגר לטענה כי יתר המשיבים - הכוללים, בין היתר, את סמנכ"ל הכספים לשעבר אביב בוים ודירקטורים באורכית, לרבות דירקטורים חיצוניים ובהם יאיר שמיר, מירי גלבמן ומשה ניר - נהנו מהטבות כספיות מפליגות בסכום כולל שקרוב למאה מיליון שקל, שהוענקו להם על-ידי תמיר ופנט.

אורכית מציגה: משווי של למעלה ממיליארד דולר לשלד בורסאי

חברת ציוד התקשורת אורכית הוקמה בשנות ה-90 של המאה הקודמת, הונפקה בנאסד"ק בשנת 1996, ובשיאה, בימי הבועה, שווי השוק שלה נסק ל-1.6 מיליארד דולר - אף שלא הייתה רווחית.

בתחילת דרכה אורכית התמקדה בפיתוח מודמים מסוג ADSL. בהמשך, עם התפוצצות הבועה, החליטה החברה לצאת מתחום פעילות זה, תוך שהיא מפטרת למעלה ממחצית מעובדיה, ועברה להתמקד בפעילותה של חברת-הבת קוריג'נט, שפיתחה באותו זמן ציוד להעברת נתונים על גבי תשתיות הטלפון הקיימות.

בשנת 2005 הייתה התקדמות חיובית בחברה, עם זכייתה בפרויקט גדול, במסגרתו התקשרה עם חברת התקשורת השנייה בגודלה ביפן, KDDI. זו הזמינה מאורכית ציוד תקשורת בהיקף של 200 מיליון דולר. בזמן הזה עברה אורכית לרווח ומנייתה נסקה ביותר מפי ארבעה, לשווי חברה של כ-400 מיליון דולר. תמיר ופנט ניצלו את הנסיקה הזו בשביל לממש מניות אורכית שהיו בידיהם, בהיקף של עשרות מיליוני דולרים.

אולם מאז סיום הפרויקט היפני בסוף 2006, לא הצליחה החברה לקבל הזמנות חדשות בהיקפים משמעותיים. בתחילת 2012 הגישה אורכית בקשה להקפאת הליכים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, לאחר שנקלעה למבוי סתום במגעים שניהלה עם מחזיקי האג"ח. כעבור מספר חודשים הוסכם על מתווה להסדר חוב בחברה, בהיקף כ-60 מיליון שקל, תוך פריסת תשלומים ללא ביצוע תספורת. בסופו של דבר הגיעה אורכית, באמצע 2014, להליך פירוק זמני. ביולי 2015 אישר בית המשפט הסדר נושים בין החברה לבין נושיה, אשר התבסס, בין היתר, על מכירת השלד הבורסאי של אורכית לקבוצת משקיעים בראשות גלי ליברמן ועו"ד ויקטור תשובה.