חשד: השתמש בבנו כדי להקל על תשלומי מס ההכנסה שלו

"למעשה המשכורת שלי הייתה לצורך הדוגמה 28,000 שקל, וזה מה שהיה עובר אליי לחשבון, אך בתלוש משכורת היה פיצול לשניים, 14,000 שקל בתלוש משכורת על-שמי, והיתרה בתלוש משכורת על-שם בני" - כך הסביר ראובן עדי, שכיר בחברת או.ג'יי ראנט בע"מ, לחוקרי מס הכנסה, כיצד קיבל לכאורה באופן כוזב משכורות בהיקף של מאות אלפי שקלים. לטענת באת-כוחו, עו"ד יהודית אביטן, עדי פנה לרשויות המס ביוזמתו, מיד לאחר שהבין כי אירעה תקלה באופן שבו קיבל את משכורתו.

עדי הגיע אתמול (ד') לבית משפט השלום בתל-אביב (השופט יחזקאל הראל) יחד עם 3 מעורבים נוספים, החשודים בפרשה חדשה של הוצאת משכורות כוזבות בהיקף של מאות אלפי שקלים בגין העסקה לכאורה של קרובי משפחה. המעורבים, לרבות עדי, שוחררו כבר אתמול ממעצרם על-ידי השופט הראל, אשר נעתר לבקשת חקירות מס הכנסה תל-אביב לשחרר את המעורבים בתנאים מגבילים.

לפי המפורט בבקשת המעצר שהוגשה על-ידי חקירות מס הכנסה תל-אביב, מדובר בחקירה שהחלה באופן סמוי לאחר שהתקבל מידע בפקיד שומה באר-שבע בדבר הפרשה, ולאחר ביקורת ניכויים שנערכה בפקיד שומה גוש דן.

החשודים בפרשה הם: עודד גליננסקי מנתניה, מהנדס בהשכלתו ובעלים של חברת או.ג'יי ראנט בע"מ, המספקת שירותי ייעוץ בתחום בקרת איכות בבנייה לחברת א.ג.ת הנדסה מערכות סביבתיות בע"מ ומעסיקו של החשוד השני בפרשה, ראובן עדי מלהבים. עדי, אף הוא מהנדס בהשכלתו, הועסק כמנהל בקרת איכות בבנייה בחברת א.ג.ת.

יתר המעורבים בפרשה הם בני הזוג רחל ומרדכי עשת מכפר-סבא. הראשונה היא בעלת מניות בחברת א.ג.ת העוסקת, בין היתר, במתן שירותי בקרת איכות ופיקוח וניהול פרויקטים. האחרון מכהן כיו"ר הדירקטוריון בחברה, שבין לקוחותיה ניתן למצוא משרדים וחברות גדולות במשק.

מהמידע שנמסר ל"גלובס" עולה כי עדי, בסיועם של יתר החשודים, פעל בין השנים 2013-2017 לקבלת חלק משכרו בסך של כ-800 אלף שקל, תוך רישומו באופן כוזב על-שם בנו (לכאורה). זאת, במטרה ליהנות ממדרגות המס הנמוכות שיחולו על בנו, שבחלק מן השנים הרלוונטיות שירת כחייל בבסיס סגור.

לגליננסקי ולבני הזוג עשת מיוחסות הוצאות שכר כוזבות לבנו של עדי, שלפי החשד לא הועסק מעולם בחברות שלהם.

מהחומר שהוגש לבית המשפט עולה כי גליננסקי חשוד בנוסף כי הנפיק הוצאות שכר כוזבות גם ביחס לאביו, וזאת בסכומים של יותר מ-500 אלף שקל.

בחקירתו הכחיש גליננסקי כי העסיק את אביו ואת בנו של ראובן עדי, ולדבריו אביו נכה, משותק בעל נכות גבוהה ברמה שאינו יכול ללכת ללא קביים או להתנייד ללא קולנועית. כמו כן, אביו של גליננסקי מסר כי אינו זוכר אם עבד אצל בנו.

עדי, מצד שני, הודה בפני חוקרי מס הכנסה כי בשנים האחרונות קיבל את משכורותיו דרך שני תלושי שכר, האחד על-שמו והשני על-שם בנו, והתמורה בגין המשכורות הללו הופקדה בחשבון הבנק שלו. מרדכי עשת טען בחקירתו כי דרישת הוצאות השכר הכוזבות בספרי א.ג.ת בסך של 667,545 שקל, ששולמו לכאורה לבנו של עדי, הייתה ללא ידיעתו.

בית המשפט השלום שחררם כאמור בתנאים מגבילים וקבע, בין היתר, כי על החשודים להפקיד התחייבות עצמית על סך 300 אלף שקל, ערבות צד ג' וערבות בנקאית. בנוסף נאסר על החשודים לצאת מן הארץ במשך 180 ימים.

עו"ד יוחנן ויינר, בא-כוחם של רחל ומרדכי עשת, מסר בתגובה: "הלקוחות שלי לא היו מעורבים בעניין זה".

עו"ד יהודית אביטן, באת-כוחו של ראובן עדי, מסרה בתגובה: "מר ראובן עדי, שכיר בחברה, הוא שפנה מיוזמתו לרשויות המס, באמצעות באת-כוחו, עו"ד יהודית אביטן, וכבר במהלך החודשים מאי ויוני 2018. פנייתו לרשויות המס בוצעה עוד טרם נעשתה אליו פנייה מטעם מס הכנסה, ומיד שהתגבשה אצלו ההבנה שאירעה תקלה באופן בו קיבל את משכורתו מהחברה, ומתוך שפעל בתום-לב ובידיים נקיות. הפנייה לרשויות המס, הן למס הכנסה והן לביטוח לאומי, נעשתה כאמור זה מכבר, בכתב, ביוזמת מר עדי ראובן, כאשר בפנייתו לפקיד שומה אף צורף המס הלכאורי שנגרע".

עו"ד ורו"ח אברהם שהבזי, בא-כוחו של עודד גליננסקי, מסר בתגובה: "מדובר בחשדות לכאורה, שבסופו של יום יתבררו כעורבא פרח, קרי - דבר שאין בו ממש! אין כל היגיון כלכלי בטענות החוקרים, אשר בחרו לצטט קטעים מתוך החקירה שהוצאו מהקשרם. כמי שעבד ברשות המסים כ-20 שנה וניהל יחידת חקירות, אני יכול לומר בפה מלא שבסופו של יום העניין יסתיים בקול ענות חלושה".