בעד הרחקת אסדת הגז: המומחים ממליצים על 120 ק"מ מהחוף

ארגון "שומרי הבית" שנאבק נגד הצבת אסדת לוויתן במרחק של 10 ק"מ מהחוף, הציג היום חוות דעת של מומחים מהעולם, שמצביעות על הסכנות הנלוות לכך • המלצתם: לעצור את מתווה הפיתוח הנוכחי ולהרחיק את האסדה לעומק הים

מפגינים בשרון נגד הקמת אסדה קרובה לחוף / צילום: Amir Cohen ,: רויטרס
מפגינים בשרון נגד הקמת אסדה קרובה לחוף / צילום: Amir Cohen ,: רויטרס

"כל ההשתלשלות חושפת את הריבון האמיתי מאחורי הקלעים ואת מערומיה של מדינת ישראל, בשירותי טייקוני הגז. יצאנו למאבק לשינוי מיקום של אסדת גז. התגלגלנו למאבק לשינוי דמותה של מדינה יקרה. ננצח בנחישות גם אותו, לרווחת אזרחי ישראל", כך אמר היום יוני ספיר, ארגון שומרי הבית, ממובילי המאבק של הרחקת האסדה מחוף דור ל-120 ק"מ מהחוף. ספיר התייחס בדבריו להליך קבלת ההחלטות שהובילו לבחירת מיקום האסדה בקירבה של 10 ק"מ מהחוף בלבד.

על האסדה שחלקיה הראשונים יגיעו לישראל מיוסטון בעוד חצי שנה יתבצע בין היתר ניקוי הגז הטבעי על ידי הפרדת החומר שנחשב למסרטן - קונדנסט, דבר שמטריד מאוד את תושבי האזור המנהלים קמפיין ציבורי נרחב כבר כמה חודשים.

"אנו קוראים לממשלה לפעול באחריות לנוכח המידע החדש שהגיע, לעצור את מתווה הפיתוח הנוכחי שיסכן את כלל אזרחי ישראל, ולהעלות לדיון את החלופה של טיפול מלא מעל באר הקידוח - ויפה שעה אחת קודם", אמר ספיר במסיבת עיתונאים שהתקיימה הבוקר על ידי ארגון "שומרי הבית".

באירוע הציגו שני מומחים בעלי שם עולמי מחו"ל, את תוצאות הדו"חות שהכינו עבור הארגון, בהקשר להשלכות הבריאותיות והסביבתיות ממתווה הפיתוח הנוכחי של מאגר הגז "לוויתן", ולסיכונים הנלווים למתווה. השניים אמורים להעביר את הדו"חות למנכ"לי משרד האנרגיה ואיכות הסביבה.

פרופסור ריצ'ארד שטיינר מנה מגוון של סכנות וסיכונים לכאורה לאוכלוסייה ולסביבה במתווה של אסדה בקרבת החוף. לדבריו, הסכנות הקבועות יכולות הינן תוצאה של המכשלים במערכת, וכן סיכונים ספציפיים לישראל כתוצאה מאירועי טרור וחבלה. לדבריו, ניתן יהיה להכניס את הגז לישראל תוך שימוש באסדה צפה, לא רק באופן בטיחותי יותר לסביבה ולאדם, אלא גם מהר יותר.

פרופ' שטיינר, מאנקורג' אלסקה, מתמחה בשימור הסביבה הימית ומייעץ לממשלות ולארגונים ירוקים, חוקר מקרי שפך של דלקים לים, ומומחה בהכנת תכניות חירום לטיפול באסונות שפך, ותכניות למניעת תקלות מסוג שפך.

בדו"ח שכתב עבור "שומרי הבית" ועמותת צלול, סקר פרופ' שטיינר את הסוגיות השונות בהקשר למתווה הפיתוח של מאגר לוויתן באמצעות אסדת כלונסאות בקרבת החוף, תשתית הצנרת וקידוחי הגז. הדו"ח סוקר את הבעיות ברמת התכנון, סקרי השפעה על הסביבה, תכנית החירום לטיפול באסונות ואמצעי הבטיחות שיינקטו על מנת למנוע אסון.

פרופ' שטיינר הציג לעיתונאים מסמכים של חברת נובל אנרג'י. רוב החלקים הקשורים למוכנות לשפך ולמודל השפך שהם ביצעו - מושחרים ומצונזרים, בטענה כי מדובר בסודות מסחריים של נובל אנרג'י, והסביר שהדבר הזה לא מקובל ולא סביר על פי סטנדרטים בינלאומיים.

פרופ' שטיינר סיפר על התקלה בקידוח באר לוויתן 2, שבמהלכה זרמו מים מזוהמים לים במשך 16 חודשים, מבלי שנובל אנרג'י ניסו לעצור את השפך. למרבה המזל, לא היה מדובר בשפך של גז גולמי, קונדנסט או נפט, אבל ההתנהלות של נובל אנרג'י מראה שאין להם מוכנות לטיפול בשפך. מעבר לזה, פרופ' שטיינר אומר שברחבי העולם, מעולם לא הייתה תגובה טובה לשפך של קונדנסט. לאחרונה חקר פרופ' שטיינר את אסון מיכלית הקונדנסט בים סין - שפך הקונדנסט הגדול ביותר בעולם וציין שהטיפול בו היה לוקה מאוד.

פרופ' שטיינר הסביר עוד ששפכי קונדנסט וגז גולמי שמתרחשים בעומק הים, לא מתאדים באותו אופן שהיו מתרחשים על פני הים. לטענתו, לקונדנסט קצב אידוי מהיר, אבל החלק שלא מתאדה מתערבל בעמודת המים בתהליך הקרוי אמולסיפיקציה ובאירועים שמתרחשים בעומק הים, למשל שפך מראש הבאר או מהצנרת התת ימית, כמות גדולה מאוד של החומר לא תתאדה.

פרופ' שטיינר טען כי ברחבי העולם מעדיפים להקים את התשתיות במרחק גדול ככל האפשר מהחוף. בנוסף הוא ציין את ניגוד העניינים והמתח המובנה בתפקידה של הממשלה כנהנית מתגמולים ומסים מפרוייקטי אנרגיה מחד וכמי שאמורה לבצע רגולציה על פיתוח המאגרים, מאידך.

איימי רוזנשטיין מבוסטון, מסצ'וסטס, יועצת עצמאית בעלת ניסיון של 25 שנים בהערכת השפעות בריאותיות וסיכונים סביבתיים מפליטת מזהמים לאוויר, כתבה דו"ח המנתח את ההשפעות הבריאותיות הצפויות מפליטות המזהמים מאסדת הטיפול בגז ממאגר לוויתן.

מבין מסקנותיה העיקריות ניתן למנות את העלייה החריפה בסיכון לתחלואה בסרטן עד פי 50 מהנורמה, בעקבות חריגות בפליטות המזהמים לאוויר כתוצאה מהפעילות השוטפת של אסדה בקרבת החוף.

רוזנשטיין התייחסה לטיעונים בעד בניית האסדה בקרבת החוף, בתמורה להפסקת הזיהום מהתחנות הפחמיות בחדרה, ואמרה שמדובר במקח טעות. "כמובן שיש צורך דחוף בסגירת הפחמיות, אבל ניתן לעשות זאת גם באמצעות בניית אסדה מעל המאגר". 

בסיכום דבריה, המליצה רוזנשטיין למדינת ישראל לבצע דו"ח השפעות סביבתיות בלתי תלוי (EIA), כולל הערכות סיכונים מפליטת מזהמים לאוויר ולמים. לדבריה, על המדינה לבחון את החלופה לאסדת לוויתן במרחק רב מהחוף כדי להפחית למינימום את הסכנה לפגיעה בבריאות הציבור.