תיק פיירברג: המשטרה בעד העמדה לדין; בפרקליטות מתלבטים

בכירים במשטרת ישראל לוחצים להעמיד לדין את ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג, בגין עבירות שוחד, אך בפרקליטות מתלבטים. ל"גלובס" נודע כי רגע לפני שהפרקליטות נדרשת לקבל הכרעה סופית בתיק חקירת השחיתות בעיריית נתניה - בכירי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), ובראשם מפקד יאח"ה, תת-ניצב כורש בר-נור, סבורים כי יש להעמיד לדין את החשודה המרכזית, מרים פיירברג, בגין עבירות שוחד.

מנגד, בכירי הפרקליטות, ובהם פרקליט המדינה שי ניצן, מתלבטים ונוטים בשלב זה לוותר על אישומי השוחד נגד פיירברג, ולזמנה לשימוע לפני העמדה לדין בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים "בלבד", או אפילו לסגור את התיק נגדה. עם זאת, החלטה סופית טרם התקבלה.

הגוף שבסמכותו להסיק מסקנות משפטיות מחומרי חקירה שנאספים הוא הפרקליטות, וההחלטות יתקבלו בסופו של דבר על-ידי פרקליט המדינה בהתייעצות עם ראש המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד דן אלדד, ואנשיו, שמנהלים את התיק.

יצוין כי תיק השחיתות בעיריית נתניה נחשב לאחד מתיקי השחיתות החשובים והמרכזיים שנחקרים בימים אלה. בתיקים מסוג זה מתקיימות התייעצויות תכופות בין ראשי הפרקליטות לבין ראשי יאח"ה, שגם הם בעצמם משפטנים, באשר למסקנות שצריך להסיק מהראיות לביסוס החשדות שאספה המשטרה. הדברים תקפים שבעתיים בתיק עיריית נתניה, משום שהמידע על מעשי החשודים ממשיך עדיין לזרום אפילו בתקופה האחרונה.

קשיים ראייתיים משמעותיים בתיק

ההתלבטויות הרבות באשר לגורל תיק עיריית נתניה נובעות מקשיים ראייתיים משמעותיים בתיק. כך למשל, הרשויות מתקשות לבסס בראיות את החשד שלפיו פיירברג נהנתה מהטבות אסורות שקיבלה מיזמי נדל"ן, שהיא נכנסה לשותפויות עימם. החשד היה שפיירברג ובני משפחתה קיבלו מקבלנים ומיזמים זכות לרכוש חלק בפרויקטים שונים בשותפות, בעלויות פחותות משמעותית. הטבות שלימים הניבו לראשת העיר זכות לדירה במחיר מופחת - הטבה של מאות אלפי שקלים.

אולם המשטרה והפרקליטות מתקשות להוכיח כי פיירברג תרמה מעט וקיבלה הרבה בתמורה. זאת, לאור המערכת ההסכמית המפותלת והנסתרת בחלקה, שהייתה בינה לבין אותם קבלנים.

חשד נוסף שהפרקליטות והמשטרה לא מסוגלות להוכיח אותו על סמך הראיות שנאספו, נוגע למעורבות של בנה של פיירברג, עו"ד צפריר פיירברג, במסכת השוחד לכאורה. ביחס לבנה, עלו חשדות שלפיהם בכובעו כעורך דין קיבל פיירברג-הבן עמלות עבור ייצוג משפטי בשווי מיליוני שקלים מפרויקטים שונים. זאת, על אף שלא ניתן על-ידו כל ייצוג משפטי לפרויקטים, אלא הוא שימש כגורם מתווך לגורמים שלישיים, שנתנו את הייצוג.

המשטרה הגיעה למסקנה כי הכספים הללו שניתנו לצפריר פיירברג, הם למעשה כספי שוחד שהועברו לו בשל היותו בנה של ראשת העיר, שתמכה באותם פרויקטים. אולם החשד הזה לא בוסס בראיות, ולרשויות אין ראיות מספיקות להוכיח כי מדובר היה בכספי שוחד, ולא בכספים שקיבל הבן באופן כשר.

מרים פיירברג מיוצגת על-ידי עו"ד נתי שמחוני, ויודגש כי היא מכחישה בתוקף, באמצעות שמחוני, את החשדות נגדה.

חקירת פרשת השחיתות בעיריית נתניה הסתיימה כבר לפני יותר משנה, ב-21 במארס 2017. המשטרה הודיעה אז על סיום החקירה ועל גיבוש תשתית ראייתית לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים על-ידי ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג; עבירות ניסיון קבלת שוחד על-ידי בעלה לשעבר, אליהו פיירברג; ועבירות שוחד על-ידי בנה, צפריר פיירברג.

בנוסף הודיעה המשטרה כי התגבשה תשתית ראייתית לעבירות שוחד שנעשו על-ידי עו"ד אברהם גוגיג, על-ידי קבלנים ועסקני נדל"ן, וכן חשדות להפרת אמונים על-ידי מהנדס העיר נתניה לשעבר, פול ויטל.

כאמור, לפי המשטרה, פיירברג ובני משפחתה חברו, באמצעות עו"ד גוגיג, אל יזמים שונים בעלי אינטרסים בעיר נתניה, בין שבמישרין ובין שבעקיפין ועל-ידי דרך של נאמנות לשם הסתרת זהותם, קיבלו מהקבלנים ומהיזמים, בין היתר, זכות לרכוש חלק בפרויקטים שונים בשותפות, בעלויות פחותות משמעותית, עלויות שלימים מניבות לראשת העיר זכות לדירה במחיר מופחת, כאשר הדבר משקף במקרים מסוימים הטבה של מאות אלפי שקלים.

המשטרה הגיעה למסקנה כי המשמעות של מתן אפשרות לרכישת הזכויות בשלב היזמי, בטרם שינתה הקרקע את ייעודה למגורים, ואשר לא הייתה פתוחה בפני הציבור הרחב, אלא ניתנה לראשת העיר בכובעה כראשת העיר, טמנה בחובה השבחת הנכס וערכו הכלכלי בעתיד, מה שמעיד על הטבה בשווי של עשרות מיליוני שקלים.

במשטרה סברו כי שינוי הייעוד כל הקרקעות המדוברות, על-ידי הגופים העירוניים האמונים על כך, הכפופים וסרים למרותה של ראשת העיר, מעידים על תשתית לפעילות מבוססת שוחד, באופן שבו בתמורה להעמדת הזכות לרכישת חלק בקרקע/דירה לראשת העיר - ולשאר החשודים - היא פעלה לקידום הליכי התכנון והבנייה של הפרויקטים השונים בעירייה ובחברה לפיתוח ולתשתיות (חל"ת), שעליה היא ממונה במסגרת תפקידה.

מעטפת תמיכה לפעילות השוחדית

מהמשטרה נמסר כי במהלך החקירה התגבשה תמונה של מארג פעילות פלילית נרחבת של ראשת העיר פיירברג ומי מבני ביתה, במספר אירועים. זאת, ביחס למספר פרויקטים ובאופן שיטתי ומובנה המציג מערכות יחסים שוחדיות בינם לבין גורמים שונים. שיטה זו כללה רכישה של חלק במגרש בשותפות עם היזמים, הסתתרות מאחורי "נאמנות" באופן שזהותה/ם מוסתרת מעיני הציבור, ושמה/שמם אינו מופיע במרשמים הפתוחים לעיון הציבור.

כל אלה, טוענים במשטרה, נעשו תוך הימנעות מכוונת מדיווח רשמי לבעלי האינטרסים במגרשי הנדל"ן השונים בעיר. וזאת, בה-בעת שראשת העיר המשיכה לדון בוועדות התכנון העוסקות, בין היתר, בסוגיות הנוגעות לעתידן של הקרקעות שבהן מצויים נכסיה.

לפי החשד, כאמור, בני משפחתה של ראשת העיר יצרו אף הם מעטפת תמיכה לפעילות השוחדית ולקחו בה חלק פעיל. ביחס לבנה של ראשת העיר, עו"ד צפריר פיירברג, עלו כאמור חשדות שלפיהם בכובעו כעורך דין קיבל מפרויקטים שונים מיליוני שקלים כ"תמורה לכאורה" שסופקה על-ידו לגורמים שלישיים, כשבפועל לא ניתן על-ידו כל ייצוג.

באוקטובר 2017 המליצה המשטרה להעמיד לדין, בגין שוחד ומרמה והפרת אמונים, גם את סגן ראש עיריית נתניה, הרב שמעון שר וכן להעמיד לדין אנשי עסקים בנתניה. המשטרה כתבה כי נמצאה תשתית ראייתית לכאורה נגד שר ו-8 אנשי עסקים נוספים לגבי עבירות הכוללות קידום אינטרסים של קבלנים ואנשי עסקים לאורך שנים. וזאת, בתמורה להעברת כספים ישירה אל עמותות הקשורות לסגן ראש העיר. 

 החשדות המרכזיים בתיק עיריית נתניה

תיקי החקירה של ראשי הערים: רגעי הכרעה בפרקליטות

במסגרת ההיערכות במערכת המשפט לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, שייערכו ב-30 באוקטובר 2018, החלו הפרקליטות והמשטרה "לנקות שולחן" בכל הקשור לתיקי החקירה של ראשי ערים וראשי רשויות מקומיות, החשודים בפלילים. בכך מתחילות הרשויות להגשים את הבטחתו של פרקליט המדינה, שי ניצן, מ-4 ביוני השנה לניקוי אורוות.

באותו יום הנחה ניצן להשלים את הטיפול בכל התיקים בעניינם של ראשי ערים שנחקרו - בהם מרים פיירברג מנתניה, דב צור מראשון-לציון, ישראל זינגר מרמת-גן, אילן שוחט מצפת וראשי ערים ורשויות נוספים. זאת, בניסיון למנוע הישנות מקרים של ראשי ערים שנבחרו מחדש, על אף שהוגשו נגדם כתבי אישום, ושנאלצו לפרוש לאחר מכן כדי להתמודד עם ההליכים המשפטיים נגדם.

וכך, בתחילת השבוע הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על החלטתה לסגור בעילה של היעדר ראיות מספיקות את התיק נגד זינגר, שנחשד בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים. בכך נסללה דרכו של זינגר למרוץ נקי ושקט לראשות העיר רמת-גן.

מנגד, חלפו שעות ספורות והמשטרה הודיעה כי היא ממליצה להעמיד לדין את סגן ראש עיריית ירושלים, מאיר תורג'מן, בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות ושחיתות ציבורית. מממצאי החקירה והראיות שנאספו עולה חשד, כי סגן ראש עיריית ירושלים קיבל טובות הנאה שוות-כסף לכאורה, בניגוד לחוק, בתמורה לקידום תועלתם של אחרים. כעת, מחכים גם ראשי ערים נוספים החשודים בפלילים להכרעה בגורל תיקי החשדות נגדם.

לפי מידע שבידי "גלובס", ההכרעה בעניינה של ראשת עיריית נתניה, מרים פיירברג, ושאר החשודים בפרשת השחיתות בעיריית נתניה, קרובה במיוחד. ב-18 ביולי הודיעה הפרקליטות לקבלן איציק תשובה, שהיה חשוד במעורבות במתן שוחד לפיירברג בתמורה לקידום מיזמי נדל"ן שלו, כי הפרקליטות תסגור את תיק החקירה בעניינו, בעילה שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתו לדין. כעת הולך ומתקרב היום הגורלי של פיירברג. 

ממשטרת ישראל נמסר: "כמו בכל חקירה של נבחר ציבור, החקירה התנהלה בליווי ופיקוח של פרקליטות המדינה תוך אישור פעולות החקירה. בסיומה הועבר חומר החקירה לפרקליטות לעיון והחלטה על המשך ההליך. תפקידה של המשטרה הוא לחקור, והסמכות להחלטה בנוגע להגשת כתב האישום נתונה בידי הפרקליטות. מטבע הדברים, לאורך כל ההליך מתנהלים דיונים הנוגעים לתשתית הראייתית בתיק, וככל שתתקבל החלטה, היא תתקבל על-ידי הפרקליטות ותפורסם על-ידם". 

מהפרקליטות נמסר: "התיק מצוי בבחינה, וטרם התקבלה בו החלטה. משכך, מטבע הדברים, לא נוכל להתייחס".