בלי קניין רוחני לא נתקדם מדעית

מלחמת הסחר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ באירופה, קנדה, מקסיקו ובסין, עולה מדרגה. מדי יום אנו מתבשרים על מכסים נוספים שמוטלים על סחורות נוספות המיובאות לארה"ב, ובשיעורים גבוהים והולכים. גם התגובות לא מאחרות להגיע. לפני ימים אחדים הודיע משרד הסחר הסיני, כי בייג'ינג מתכננת להטיל מכסים בשווי 60 מיליארד דולר על יבוא מוצרים מארה"ב.

אבל אם מבודדים את הרעשים נראה כי תשומת-ליבו העיקרית של הנשיא האמריקני מופנית לסין, והיא מתייחסת בעיקר למוצרים ולשירותים טכנולוגיים ולתוצרי קניין רוחני אמריקאי, שסין שואפת לשים עליהם יד. שם - בטכנולוגיה-עילית ובפטנטים/זכויות יוצרים - גלום האיום האמיתי של סין על ארה"ב.

ואכן, רק לאחרונה נמסר כי ארה"ב הכריזה גם על חסימת השקעות של חברות סיניות בחברות טכנולוגיות אמריקאיות. זאת, במטרה לעצור את התוכנית הסינית "מייד אין צ'יינה 2025", שנועדה להפוך את סין למעצמה טכנולוגית, שתאפיל גם על ארה"ב.

כמה משפטי הקדמה: הקניין הרוחני, דהיינו, אותם נכסים בלתי-מוחשיים (כגון רעיונות, פטנטים, זכויות יוצרים) מהווים היום, בעידן הפוסט-תעשייתי, את עיקר נכסיהם של חברות, תאגידים ומדינות. כך למשל, 80% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות בעולם נבנה מקניין רוחני - לרבות מוניטין, ידע, סימני מסחר, מדגמים, נאמנות צרכנים, פטנטים, זכויות יוצרים, חדשנות ומו"פ.

ממחקרים שונים עולה, כי במדינות המפותחות יש לקניין הרוחני תפקיד מכריע בייצור העושר הלאומי. במדינות אלה התוצר מקניין רוחני עומד על 354 אלף דולר לנפש, לעומת 76 אלף דולר לנפש מהמערך היצרני; ו-9,500 דולר לנפש בלבד ממשאבים טבעיים. במילים אחרות, קצב ההתפתחות הטכנולוגי הפך את היתרון היחסי מבוסס קניין רוחני למרכיב מרכזי בכלכלה.

נחזור למלחמת הסחר של טראמפ בסין ולהיבט הקניין הרוחני. מבחינת ארה"ב נראה כי מלחמה זו היא מחויבת המציאות, לאור הפערים העצומים במאזן הסחר בין שתי המעצמות. צוות חקירה שמינה טראמפ לפני כשנה וחצי קבע, כי פעילות הממשל הסיני בקשר לקניין הרוחני האמריקאי עלה לחברות אמריקאיות כטריליון דולר. זהו מצב יוצא דופן של "גניבת קניין רוחני", כפי שהגדיר זאת הנשיא.

סין מפירה את הקניין הרוחני של ארה"ב בכמה דרכים. ראשית, סין מטילה הגבלות על בעלות זרה, כדי לגרום לחברות אמריקאיות להעביר טכנולוגיות לחברות סיניות. כך למשל, חברות אמריקאיות הפועלות בסין נדרשות לפעול במיזמים משותפים עם שותפים סיניים, כך שהחברות האמריקאיות נאלצות להעביר לסיניות טכנולוגיות, שמאמץ רב ומשאבי כסף עצומים הושקעו בפיתוחן.

שנית, הממשלה הסינית מורה לחברות בסין להשקיע בחברות אמריקאיות, במטרה להעביר לסין טכנולוגיות שממשלת סין רואה אותן כאסטרטגיות. שלישית, יש ראיות לכך שסין תומכת במתקפות סייבר על חברות אמריקאיות כדי להשיג סודות מסחריים.

לא ברור עדיין לאן יובילו הצווים הנשיאותיים, וייתכן כי מדובר רק באמצעי לחץ על המעצמה האסיאנית. עם זאת, דבר אחד כבר ברור, טראמפ מייחס חשיבות עצומה לקניין הרוחני. בכך הוא ממשיך את מדיניותו של הנשיא הרפובליקני הקודם ג'ורג' בוש הבן, ומקזז את מדיניותו של קודמו הדמוקרטי, ברק אובמה. בוש-הבן הורה בשעתו על הקמת צוות משימה לאומי מיוחד, שפעל תחת סמכותו, ועסק במכלול הנושאים הקשורים לחיזוק, לטיפוח ולהגנה על נכסי הקניין הרוחני של ארה"ב, תוך מינופם הכלכלי. מנגד, הנשיא אובמה ראה במערכת הקניין הרוחני חסם להתקדמות טכנולוגית, ומינה לראש רשות הפטנטים האמריקאית דמות שהתנגדה לעצם התפיסה של הגנת קניין רוחני.

יש לקוות שטראמפ יצליח במשימתו, שכן ללא התגמולים והתמריצים שמספקת מערכת הקניין הרוחני, לא תהיה התפתחות מדעית-טכנולוגית, וכולנו נצא נפסדים מכך.

■ הכותבת היא מנהלת-שותפה בפירמת עורכי הפטנטים "לוצאטו את לוצאטו".