ישראל ירדה למקום ה-5 בעולם במספר הפטנטים לנפש

דו"ח חדש שהופק עבור משרד המדע והטכנולוגיה: ישראל חמישית בעולם במספר הפטנטים המוגשים לנפש, ירידה של שני מקומות מהשיא בשנת 2000 • הממציאים הישראלים מובילים בענפי הרפואה, אך דווקא בתחומי איכות הסביבה הם מדורגים מתחת לממוצע • 30% מהפטנטים הישראליים הם בבעלות זרה

אופיר אקוניס / צילום: איל יצהר
אופיר אקוניס / צילום: איל יצהר

ישראל היא בין המדינות המובילות בהגשת פטנטים בינלאומיים (PCT) ביחס לגודל האוכלוסייה שלה ב-18 השנים האחרונות. השיא היה בשנת 2000, אז ישראל דורגה במקום השלישי והמכובד בדירוג הגשת פטנטים בינלאומיים לנפש לפי מדינת הממציא, אחרי פינלנד ושוודיה. היום היא חמישית אחרי יפן, שוודיה, שווייץ וקוריאה (ופינלנד ירדה למקום השישי). כך עולה מדוח חדש של המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע והטכנולוגיה.

שיא מקומי בהגשות פטנטים נרשם ב-2007, אולם מיד לאחר המשבר הכלכלי של 2007-2008 חלה ירידה במספר הפטנטים הבינלאומיים המוגשים. בשנים האחרונות המגמה התהפכה שוב והקצב חזר לעלות.

ישראל מקדימה את גרמניה ברישום פטנטים
 ישראל מקדימה את גרמניה ברישום פטנטים

הדוח הוכן עבור המשרד על ידי מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, על ידי החוקרים ד"ר ערן לק, ד"ר דפנה גץ ואיליה זטקובצקי. הדוח בוחן הגשות של פטנטים מסוג PCT, כלומר פטנטים שנועדו להגן על ההמצאה בשוק הבינלאומי, והוא מחזק את המגמה שתוארה בדוח קודם של מוסד שמואל נאמן עבור משרד המדע, שעסק בפרסומים מדעיים. כמו בתחום הפרסומים, גם בתחום הפטנטים ישראל חזקה מאוד בעולם אולם היתרון שלה מתערער עם התחזקות מדינות אחרות.

דירוג הפטנטים לנפש לפי מדינת הממציא כולל גם פטנטים שהוגשו על ידי חברות או אוניברסיטאות בינלאומיות שבהן עובדים ישראלים. בדירוג מספר הפטנטים לנפש לפי מדינת המגיש (שיכול להיות גורם פרטי, אקדמיה או חברה מסחרית), ישראל הייתה במקום הרביעי ב-2000 (אחרי הולנד, שוודיה שווייץ ופינלנד), והיום היא רק במקום השמיני (נעקפה על ידי יפן, קוריאה, דנמק וגרמניה). יצוין כי אלה נתוני ה-OECD, וברוב השנים המדוברות הם אינם כוללים את סין.

"להגדיל את מספר החוקרים"

לדברי יו"ר המועצה הלאומית למו"פ, פרופ' דניאל הרשקוביץ, "ישראל ממוקמת במקום מכובד ברישום פטנטים בעולם, אך כדי לשמר ולחזק את המגמה צריך לחזק את העברת הידע בין האקדמיה לתעשייה, להגדיל את מספר החוקרים במוסדות המחקר, ולחזק את חברות מסחור הידע באוניברסיטאות, המהוות כר נרחב לרישום פטנטים שמקורם בישראל".

דניאל הרשקוביץ / צילום: איל יצהר
 דניאל הרשקוביץ / צילום: איל יצהר

הדוח ממפה את תחומי ההתמחות היחסיים של המדינות השונות ב-OECD, וממנו עולה כי ישראל היא בעלת התמחות מעל לממוצע כמעט בכל התחומים שנבדקו. היתרון הישראלי הגדול ביותר לשנים 2018-2000 הוא בתחום המכשור הרפואי, ואחריו תרופות, תקשורת ותוכנה, ואילו בתחום הננוטכנולוגיה ישראל היא כיום ממוצעת מבחינת רמת ההמצאתיות שלה (המדינות הבולטות בתחום זה הן ספרד וניו זילנד). בתחום אחד ישראל נמצאת מתחת לממוצע היצירתיות של ה-OECD - איכות הסביבה וטכנולוגיות ירוקות. דנמרק מובילה במדד זה, והיא גם המנצחת בתחום הביוטכנולוגיה.

הישראלים מובילים ברישום פטנטים רפואיים
 הישראלים מובילים ברישום פטנטים רפואיים

הישראלים הם המצאתיים מאוד לפי כל המדדים הללו, אך ההפרש בין הנתונים לגבי פטנטים עם ממציא ישראלי לבין פטנטים בבעלות ישראלית מראים כי הישראלים הם לעיתים קרובות ממציאים בשירות זרים. ואכן, על פי הדוח, 30% מהפטנטים הישראליים הם בבעלות זרה. זה לא בהכרח דבר שלילי - חברות זרות או בינלאומיות משלמות תמורה עבור המוח הישראלי.

לעומת זאת, הבעלות הישראלית על המצאות זרות עמדה ב-2015 על כ-9.7%. זהו שיעור יציב למדי בעשור האחרון, ונמוך יחסית בהשוואה בינלאומית. הוא משקף, בין היתר, את מיעוט החברות הרב-לאומיות שבבעלות ישראלית. זאת, לעומת מדינות בגודל דומה כמו שוויץ, בלגיה, שוודיה ואירלנד, שהן הבעלים של חברות בינלאומיות רבות יחסית.

פייסבוק היא המובילה בישראל

הדוח בחן גם את הגשות הפטנט במשרד הפטנטים הישראלי. פטנטים מוגשים בישראל לרוב אחרי השלב הבינלאומי, על ידי חברות המעוניינות לפעול ספציפית בשוק זה. 2007 הייתה שנת השיא של הגשת פטנטים בשוק הישראלי, ומאז עד 2016 חלה ירידה של 16% בהגשות. רוב ההגשות למשרד הפטנטים הישראלי הן על ידי גורמים זרים שרוצים לפעול בישראל (88%), והיתר (12%) הן על ידי ישראלים, הן כאלה שהגישו פטנט בינלאומי ואחר כך ביקשו לקבע אותו גם בישראל והן כאלה המעוניינים לפעול רק בשוק המקומי. בשנים האחרונות חלה ירידה בהגשות הפטנטים בישראל על ידי ישראלים. נראה כי הממציאים הישראלים חושבים קודם כל על חו"ל.

החברות שהרבו להגיש בקשות לפטנט במשרד הישראלי בשנים האחרונות (כאמור, חברות שפועלות בשוק המקומי או שמעוניינות לחסום מתחרים בשוק העולמי) הן פייסבוק, דאו אגרו-סיינס (דשנים וזרעים לחקלאות), פיליפ-מוריס (טבק), ריית'און (מוצרי צבא וביטחון) וחברות פארמה (נוברטיס, הופמן לה-רוש, פייזר) המתחרות עם חברת טבע הישראלית.

לדברי שר המדע אופיר אקוניס, "המוחות הישראליים מבוקשים מאוד בכל העולם, ולא בכדי חברות גלובליות קבעו כאן את מרכזי המחקר והפיתוח שלהן. תמיכה בהשבת מדענים ישראלים וטיפוח עתודות המדע של ישראל כבר מגיל בית ספר ישמרו את מעמדה של ישראל גם בתחום זה".