הרגולטורים מסתערים על הכסף הגדול של ענקיות האינטרנט

כוחן של ענקיות האינטרנט הבינלאומיות מפחיד את רשויות התחרות סביב לעולם וחלקן אף נקטו בצעדים נגד הפגיעה בתחרות • גם בישראל כבר זינקו לזירה קברניטי רשות המסים ועכשיו נכנסת מיכל הלפרין, ראש רשות ההגבלים העסקיים

מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר

כוח השוק של ענקיות האינטרנט הבינלאומיות והיכולת שלהן להשפיע על התחרות במשקים המסורתיים, הפכו לאחרונה למוקד התעניינות של כל רשויות התחרות בעולם, אשר חלקן אף נקטו בצעדים נגד הפגיעה בתחרות. 

גם שר האוצר, משה כחלון, התייחס לאחרונה לכוח השוק ולדומיננטיות של ענקיות האינטרנט הבינלאומיות בשוק המקומי, ובין היתר בשוק הפרסום, כאשר אמר, כי פייסבוק וגוגל "גוזלות" נתחי פרסום מהשוק הישראלי.

הכוח והדומיננטיות האלה מתבטאים בהרבה מאוד כסף, ולכן אין פלא שהזירה הזאת סוערת וגועשת ומושכת אליה את כל הרגולטורים. הראשונים בישראל לזנק לזירה ולהסתער על הכסף הגדול היו קברניטי רשות המסים, אשר קידמו והשלימו בקדנציה של ראש רשות המסים הקודם, משה אשר, חלק מהמהלכים למיסוי ענקיות האינטרנט הבינלאומיות, ובימים אלה מנהלים מול חלק מהחברות הגדולות ביותר שומות מס פתוחות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.

כעת נכנסת לזירה גם ראש רשות הגבלים עסקיים, מיכל הלפרין, כשהיא נהנית מרוח גבית אירופית וכלל עולמית, ובוחנת האם יש מקום למהלך רגולטורי בשוק שבאופן קלאסי לא היה במוקד ההתעניינות שלה. הסיבה לכך שעולם ההייטק לא נקלט ברדאר רשות הגבלים הייתה שהרשות רואה בקהילת ההייטק קהילה תחרותית, שוק שמתנהל ביעילות ותוך התמודדות עם תחרות בינלאומית עזה וללא רגולציה מוגזמת. 

ואולם, בשנים האחרונות התעוררו עוד ועוד סימני שאלה בנוגע להתמודדות של הרשויות עם הגבלות תחרותיות שפעילותן של ענקיות בינלאומיות עלולות לגרור, והיכולת של החקיקה המסורתית להתמודד איתם. כך למשל, כאשר רוצים לקבוע מהו "מונופול" בשוק מסוים, מתעוררות שאלות של מהי "הגדרת השוק", מהם החששות התחרותיים והאם תנאי הסף בחקיקה לקביעת פגיעה בתחרות רלוונטיים כלל לחברות הבינלאומיות האינטרנטיות. כך למשל גם מעולם לא נבחנה האם שימוש במידע פרטי שמספקים אנשים מרצונם החופשי לחברות אינטרנט בינלאומית, בהם פייסבוק למשל, עלולה לייצר כוח מונופוליסטי. שאלה נוספת היא מה קורה כאשר חברה בינלאומית רוכשת כל סטארט-אפ צעיר שנולד ומתפתח ואשר עלול להוות איום עליה בשנים הבאות. במקרים רבים החברות הרוכשות כלל לא צריכות לדווח על המיזוג לרשות כי הפעילות שלהן בישראל לא מוגדרת כמונופול, אבל השאלה האם יש להניח לחברה בינלאומית לדכא כל תחרות פוטנציאלית מבעוד מועד, בהחלט טעונה בחינה.

השלב הנוכחי בו מצויה הרשות מאוד מקדמי ונערכת מחשבה מחודשת על כל השאלות שמתעוררות בשווקים הללו. עדיין לא ברור אם המהלכים הללו יובלו לתיקון חקיקה, אבל בהחלט מדובר במהלך רגולטורי מחויב המציאות, ואשר עשויה להיות לו השפעה משמעותית על פעילותן של חברות אינטרנט בינלאומיות בארץ.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988