כץ מנתק את הביטוח הלאומי מתקציב המדינה ויוצר בור תקציבי

שר העבודה והרווחה חיים כץ החליט שהביטוח הלאומי ינהל את עודפי הגבייה שלו החל מהשנה הבאה, אך לא ברור איך ינוהלו ההשקעות • גורמים באוצר: בתקציב 2019 יהיו חסרים 20 מיליארד שקל • כץ: עודפי הביטוח הלאומי לא נועדו לתוכניות ממשלה שוטפות

חיים כץ / צילום: שלומי יוסף
חיים כץ / צילום: שלומי יוסף

שר הרווחה חיים כץ הודיע בישיבת הממשלה כי הביטוח הלאומי יתחיל לנהל את עודפי הגבייה שלו בעצמו החל מ-2019, במקום לרכוש באמצעותם אג"ח מסובסדות. בכך מבטל כץ הסכם מ-1980, והביטוח הלאומי יעבור להשקיע את עודפי הגבייה בשוק ההון ובהשקעות פרטיות. כרגע נשקלות אפשרויות לגבי האופן שבו ינוהל הכסף, אך כץ עדיין לא הכריע בנושא ולא הסכים לספק פרטים בנושא. לפי גורמים באוצר, המשמעות של יישום החלטה כזאת היא בור של 20 מיליארד שקל בתקציב המדינה לשנה הבאה. כך למשל, בשנה הנוכחית אמורים העודפים להגיע לכ-23 מיליארד שקל. מטעמו של כץ נמסר כי כספי הביטוח הלאומי אינם נועדו לתוכניות ממשלה שוטפות, אלא לספק ביטוח לאזרחים.

הגירעון צמח ב- 350% בתוך עשר שנים
 הגירעון צמח ב- 350% בתוך עשר שנים

במכתב ששלח כץ לראש הממשלה בנימין נתניהו הוא כתב: "במהלך השנים וביתר שאת באלה האחרונות, עצמאות המוסד פחתה כאשר אגף התקציבים, בעיקר באמצעות חוק ההסדרים, כופה ללא תיאום עם נציגי המוסד, החלטות חד צדדיות הפוגעות ביכולתו לייצג נאמנה את חובותיו הבסיסיות כלפי מבוטחיו". כץ נתן שתי דוגמאות, שלדבריו יצרו גירעון של 125 מיליארד שקל - אי עמידת האוצר בהתחייבותו למימון הגרעון בענף האבטלה ואי מימון מענק האישפוז מתקציב הבריאות (עד 2015). מהלכים נוספים שמקדם כץ הם עדכון דמי ביטוח לאומי, הסדרת תשלומי המדינה למוסד וניהול כל הסעיפים שאינם ביטוחיים כחשבון סגור ונפרד מהתקציב הביטוחי (לדוגמא מענק אשפוז לבתי חולים או עבודה מועדפת).

נושא הביטוח הלאומי נדון היום (ד') בישיבת הממשלה לאחר שנים ארוכות שממשלת ישראל נמנעה מלדון בגירעון האקטוארי של המוסד. השר הציג נתונים מחודש יולי לפיהם הוצאות הביטוח הלאומי יעקפו את הכנסות המוסד בתוך ארבע שנים, בשנת 2022, ארבע שנים לפני התחזית הקודמת. לפי התחזית הנוכחית, קופת הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן בשנת 2037. בביטוח הלאומי הביעו בעבר חשש כי הממשלה לא תעמוד בהתחייבותה לדאוג לקופת המוסד, כשזאת תתרוקן.

כיום, כל עוד יש לביטוח הלאומי עודפי גבייה, הם מושקעים באג"ח שמנפיקה המדינה במיוחד - 50% נושאות ריבית של 5.5% ו-50% נושאות ריבית הקשורה לזאת של האג"ח הממשלתיות לעשר שנים (ולכן בשנים האחרונות היתה אפסית). כץ מתח ביקורת כמה פעמים על התשואה הנמוכה שקרן הביטוח הלאומי מקבלת - 2.7% בעשר השנים האחרונות. עם זאת, השנה הריבית עלתה ל-3.2% ולפי הערכות, היא תמשיך לעלות עם העלאת הריבית הצפויה בעולם ובארץ. הריבית אכן נמוכה, אך צריך לזכור שהיא ללא סיכון מצדו של הביטוח הלאומי.

תקציב המדינה תלוי בעודפי הגבייה כי הם מאפשרים לו להפנות את הכסף למטרות כאלו ואחרות. כץ מעביר ביקורת על הנושא למרות שמונפק אג"ח בעבור העודפים, והשימוש שלהם אינו אמור להיות רלוונטי בעבורו. מכיוון שזהו חוב פנימי, אז גם אין השפעה של היחס חוב-תוצר של ישראל. אם המדינה תחליט לגייס את סכום הכסף הזה בשוק, יחס החוב שלה יגדל ותהיה לכך השפעה על דירוג האשראי של המדינה. זאת, למרות שהחוב עצמו לא ישתנה. ועדה שדנה בנושא איתנות הביטוח הלאומי והגישה המלצותיה ב-2012 המליצה להפריד בין קופת הביטוח הלאומי לתקציב המדינה. כץ אף התייחס לכך במכתב לרה"מ. עם זאת, הוועדה הציעה מודל שלם שכולל כרית ביטחון והעברת הכסף בהדרגה, והמודל שכץ מכוון אליו אינו ברור.

גורמים באוצר מציינים כי "לא ברור מי יקבע במה הביטוח הלאומי ישקיע ומי בכלל ינהל להם את ההשקעות. כץ היה בעבר אחד המתנגדים הכי גדולים להפרטה של קרנות הפנסיה לשוק החופשי ואמר שזה יהרוג את הפנסיות, אז עכשיו הוא רוצה לעשות את זה עם הביטוח הלאומי, שצריך להיות רובד ההגנה הראשון על התושבים, גם כשיש ירידות בשוק ההון".

הסיבות למצבו של הביטוח הלאומי סבוכות ונמצאות תחת במחלוקת - הפוליטיקאים נמנעים מהעלאת גיל הפרישה; חלק גדול מהוצאות הביטוח הלאומי מקורן בתקציבים ייעודיים שמעביר האוצר; בביטוח הלאומי מתלוננים על חוסר עצמאות בניהול המוסד, שלא מאפשרים להם לשפר את המצב, ועוד. כץ מציע להעלות את גיל הפרישה רק באופן חלקי, אך לא חושב שמשם יבוא הפיתרון. הוא בעיקר שם דגש על העצמאות של המוסד. ואולם הגורמים באוצר מציינים כי דרושים מספר צעדים כדי להתמודד עם הגירעון האקטוארי, ואי אפשר להסתפק רק בצעד אחד: הצעדים שכץ מציע הם לא הצעדים האמיתיים והכואבים שצריך לעשות כדי לשפר את המצב".