נדחתה עתירת החברה להגנת הטבע נגד 2,300 יח"ד במעלות

ביהמ"ש העליון קבע כי הוועדה לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור פעלה במסגרת סמכותה, ובנסיבות העניין אין עילה להתערבות שיפוטית בתוכנית • השופט פוגלמן ציין כי בקידום תוכנית מועדפת לדיור "נדרשת הוועדה לבחון את הגדלת היצע יחידות הדיור בראייה ארצית רחבה, ולא מנקודת מבט אזורית בלבד"

ניצחון לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל): בית המשפט העליון ביטל היום (ב') את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מינואר השנה, אשר קיבל חלקית עתירה שהגישה החברה להגנת הטבע נגד הוותמ"ל בעניין תמ"ל/1057 לבניית כ-2,300 יח"ד בעיר מעלות-תרשיחא.

השופט עוזי פוגלמן (בהסכמת השופטים עופר גרוסקופף וג'ורג' קרא) קבע כי החלטת הוותמ"ל לאשר את התמ"ל (תוכנית מועדפת לדיור) בעיר מעלות-תרשיחא נעשתה בסמכות, ואין צורך שזו תחזור לדיון נוסף בוועדה.

נראה כי החשיבות הגדולה בפסק הדין היא בקביעת בית המשפט העליון כי מקובלת עליו עמדת הוותמ"ל, לפיה "בקידום תוכנית מועדפת לדיור נדרשת הוועדה לבחון את הגדלת היצע יחידות הדיור בראייה ארצית רחבה, ולא מנקודת מבט אזורית בלבד".

כזכור, בהמשך להסכם-גג שנחתם בתחילת 2017 בין המדינה לעיריית מעלות-תרשיחא, החליטה הוותמ"ל בחודש אוגוסט לאשר את התוכנית שקודמה על-ידי משרד הבינוי והשיכון לבניית כ-2,300 יחידות דיור בשכונה חדשה ביישוב שתוקם על קרקע בגודל 783 דונם, בין העיר מעלות-תרשיחא לבין מושב צוריאל ("מתחם צוריאל). על החלטה זו של הוותמ"ל עתרה החברה להגנת הטבע לבית המשפט המחוזי וביקשה לבטל את התוכנית שאישרה הוותמ"ל.

בית המשפט המחוזי קיבל כאמור חלקית את העתירה, הורה על השבת הדיון בתוכנית לוותמ"ל כדי שזו תבחן טענות שהעלתה החברה להגנת הטבע נגד סמכותה של הוותמ"ל לקדם את התוכנית, אך קבע כי בסופו של דבר ההחלטה הסופית נתונה לוותמ"ל.

בין היתר קבע השופט המחוזי מנחם רניאל כי בניגוד לטענות הוותמ"ל ומשרד השיכון על חשיבות התוכנית למצוקת הדיור, הרי שאין לה השפעה על מצוקת הדיור במרכז הארץ, למשל: "מובן מאליו, ובניגוד לטענות המשיבות, שהתוכנית נועדה להציע פתרונות דיור לעיר מעלות-תרשיחא, ולא לאזור כולו או למדינה כולה. בנייה של אלפי יחידות דיור במעלות או באילת אינה פותרת את משבר הדיור בגוש דן". על החלטה זו הגישו משרד השיכון והבינוי והוותמ"ל עצמה ערעור לבית המשפט העליון.

העליון: "אין יסוד לקרוא ללשון החוק מגבלה גאוגרפית צרה שתתמקד בצורכי היישוב בלבד"

השופט העליון עוזי פוגלמן, שכתב את פסק הדין העיקרי, ציין כי העילות לביקורת השיפוטית על החלטה לקדם תוכנית במסלול מזורז נחלקות ל-3 מישורי הביקורת: "מישור הסמכות, שבמסגרתו נבדק עצם קיומה של סמכות לתכנן במסלול המיוחד; מישור ההליך, שבגדרו יש לבחון את האופן שבו התקבלה ההחלטה שלא לתכנן במסלול הרגיל, ובין היתר את התשתית העובדתית שעמדה ביסודה; ומישור שיקול-הדעת, שבבסיסו נבחן האיזון שערכה הרשות המינהלית בין השיקולים השונים שביסוד ההחלטה, ובפרט החשש מפגיעה מיותרת באיכות התכנון ובאינטרסים ציבוריים שונים כתוצאה מהדיון במסלול המזורז".

בכל הקשור למישור הסמכות, העליון קבע כי התנאים לקניית סמכותה של הוותמ"ל לדון בתוכנית, ובה הכרזה של קבינט הדיור על "מתחם צוריאל" כממ"ל (מתחם מועדף לדיור) בהתאם להמלצת מינהל התכנון - התקיימו. גם "במישור ההליך" קבע בית המשפט כי לא נפל פגם בקידום תמל/1057 במסלול המיוחד הקבוע בחוק.

בכך דחה בית המשפט העליון את קביעת המחוזי, שסברה כי הוועדה לא נתנה את דעתה לשאלות שהתעוררו בדבר סמכותה ובדבר החשש שתמ"ל/1057 אינה מתאימה לקידום במסלול המזורז הקבוע בחוק. בהקשר זה ציין השופט פוגלמן כי הדיון בשאלות אלה "עבר כחוט השני בכל שלבי התכנון", החל בדיון ההפקדה, עובר בדיון לפני החוקר שמונה לדון בהתנגדויות לתוכנית, וסופו בדחיית הצעת ארגון-הגג של החברה להגנת הטבע בגדרה הוצע להעביר את התוכנית למסלול התכנוני הרגיל.

כאמור, החשיבות הגדולה בפסק הדין היא ככל הנראה בקביעה העקרונית של בית המשפט העליון, לפיה "בקידום תוכנית מועדפת לדיור נדרשת הוועדה לבחון את הגדלת היצע יחידות הדיור בראייה ארצית רחבה, ולא מנקודת מבט אזורית בלבד". בהתאם, ובשונה מפסיקת המחוזי, בית המשפט העליון הדגיש כי "אין יסוד לקרוא ללשון החוק מגבלה גאוגרפית צרה שתתמקד בצורכי היישוב בלבד".

בית המשפט הוסיף בעניין זה כי החלטת קבינט הדיור, שקיבלה תוקף של החלטת ממשלה בהחלטה 2457 של הממשלה ה-34, "תוכנית אסטרטגית לדיור" (2.3.2017), מפרטת את העקרונות לקביעת הפריסה הארצית של יחידות הדיור החדשות שבתכנון, ועומדת, בין היתר, על הצורך בהוספת יחידות דיור בהיקף ניכר בפריפריה.

לאור האמור קבע העליון כי גם בנפרד מצורכי הדיור המקומיים של מעלות-תרשיחא, לא נפגעה יכולת הוותמ"ל למצוא כי תמ"ל/1057 מאפשרת להגדיל במהירות את היצע הדיור ובכך מסייעת להתמודד עם משבר הדיור הארצי.

בכל הקשור למישור השלישי, הוא מישור שיקול-הדעת של הוועדה, בית המשפט העליון העיר כי לא נמצאו פגמים בשיקול-דעתה של הוועדה בהחלטה לקדם את התוכנית במסלול מזורז.

בית המשפט ציין כי החברה להגנת הטבע לא הוכיחה כי פיתוח מתחם צוריאל והקמתן של מספר רב של יחידות דיור אינם מקדמים את מטרות החוק, "שביניהן, כאמור, הצורך להגדיל באופן מהיר את היצע יחידות הדיור על-מנת להתמודד עם משבר הדיור, בנתון להיקף הפיתוח הנרחב המוצע בתוכנית".

לשיטת השופט פוגלמן, מסקנה זו נתמכת "אף בהמלצות החוקר שלפיהן מתחם צוריאל הוא עתודת הפיתוח העיקרית של העיר מעלות-תרשיחא בקרקע בבעלות המדינה".

לאור נימוקים אלה, שופטי העליון הורו כי לא הייתה עילה להתערב בהחלטת הוותמ"ל לאשר את תמ"ל/1057, ומשכך, פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מבוטל, עתירת החברה להגנת הטבע נדחית, והחלטת הוועדה המאשרת את התמ"ל תשוב על כנה. 

הוותמ"ל ומשרד הבינוי והשיכון יוצגו בהליך על-ידי עורכי הדין יונתן ברמן ושי כהן; החברה להגנת הטבע יוצגה על-ידי עו"ד טל צפריר; ועיריית מעלות-תרשיחא יוצגה על-ידי עו"ד משה פרזנצבסקי.