"ביטחון" היא מילת הקסם שמונעת ביקורת: 6 הערות על מוכנות למלחמה, קצינים וכסף

נציב קבילות החיילים, האלוף (במיל') יצחק בריק, חיבר דוח שבו טען כי צה"ל לא מוכן למלחמה • במטכ"ל הכחישו והכפישו, אך לבסוף החליטו לבדוק את הטענות • אלא שכמו תמיד כשמדובר בנושאי ביטחון, מקבלי ההחלטות מעדיפים שהמערכת תחקור את עצמה - ולא להסתכן בביקורת חיצונית

נציב הקבילות יצחק בריק מוסר הדוח  לאבי דיכטר / צילום: דנה שרגא, משרד הביטחון
נציב הקבילות יצחק בריק מוסר הדוח לאבי דיכטר / צילום: דנה שרגא, משרד הביטחון

נציב קבילות החיילים, האלוף (במיל') יצחק בריק, מזהיר שצה"ל לא כשיר למלחמה. הרמטכ"ל הגיב בוועדה מיוחדת שתבדוק את הטענות בתוך חודש וחצי. שש הערות על מבקרים, מצביאים, פוליטיקאים ובעיקר - הרבה כסף.

1. לאן הולך הכסף?

לשפוך מיליארדים מכסף ציבורי זה הדבר הכי קל להחלטה, גם לביצוע. כשמאיימים בטילים, חיי אדם וביטחון האומה זה עוד יותר קל וכשהבחירות בפתח - זה קל בריבוע. ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אביגדור ליברמן, שר האוצר משה כחלון יודעים זאת היטב, מניסיון. גם הרמטכ"ל גדי איזנקוט.

אבל השאלה הגדולה היא - לאן הולך הכסף. האם אכן מופנה למענה לטילים, להפחתת מספר הקורבנות, להתעצמות ולפיתוח יכולת הכרעת מלחמה? האם עשרות המיליארדים שמוקצים בכל שנה הופכים את הצבא ליותר מוכן, יותר טוב וחזק, כזה מכריע עימותים? על זה אף אחד מהנ"ל לא מעז לענות, אפילו לא לחשוב, ובטח לא באמת לבדוק. כי אחרת, הביקורת הקשה, האזהרות החמורות של מי שהיה עד לאחרונה נציב קבילות החיילים, האלוף במיל' יצחק בריק - הייתה מזעזעת גם את הממשלה וגם את הצבא, מרעידה את לשכותיהם המתוחזקות של הקודקודים ואוטומטית עוצרת כל הזרמה כספית עד לאחר מיצוי בדיקת המציאות.

2. הקרב על תואר "מר ביטחון"

תקציב הביטחון גדל בהתמדה. תוספת של עוד כמה מיליארדים מוצהרים, ועוד כמה בלתי מוצהרים, בכל שנה. בחודשים האחרונים מתחרים ביניהם בנימין נתניהו, אביגדור ליברמן ומשה כחלון, מי יהיה חתום על גידול מסיבי של עוד מיליארדים לצבא. ככל שיתקרבו הבחירות - אפשר והזרמות הכסף יתגברו.

נתניהו, הליכוד, מדבר על הצמדת תקציב הביטחון לתוצר הלאומי, שמשמעו הגדלה אוטומטית של כמה מיליארדים בשנה. (מה יקרה כשתהיה כאן בעיה בצמיחה וקיפאון בתל"ג - תמיד אפשר לשנות החלטה). אביגדור ליברמן, שר הביטחון מישראל ביתנו, דורש תוספת של 8.3 מיליארד, ומשה כחלון, שר האוצר מכולנו, מדבר על עוד 15 מיליארד כדי "להתגונן מאיום הטילים".

משרד הביטחון מאושר, הצבא מרוצה, התעשיות הביטחונית חוגגות, אנשי הקבע, אזרחים עובדי צה"ל, עובדי החברות הביטחוניות, המשווקים, היועצים והמאכערים בארץ ובחו"ל - אושר ועושר גדול להם ולבני משפחותיהם.

הבחירות מתקרבות והמנדטים כבר על השולחן. אז למה לעצור ולבדוק? לא חלילה לקצץ בתקציב - רק לבדוק מה באמת עושים איתו. ואם זה מה שראוי לעשות איתו.

3. הפער בין דוח בריק לעמדת הצבא

הנה תמצית ממצאי בריק, אלוף במיל', שריונר, בעל עיטור העוז ממלחמת יום הכיפורים, סיים עשר שנים כנק"ל, על מצב הצבא, כפי שהם מוצאים ביטוי במסמכים, דוחות מסווגים, דברים ומכתבים עליהם חתם בחודשים האחרונים והופנו לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולוועדת החוץ והביטחון בכנסת : "התדרדרות חמורה בנושאים מכריעים", ליקויים "חמורים", "הדברים הפחות טובים בצבא מתרחבים והולכים וקיימת סכנה ש"יבלעו" את הטוב שנשאר...".

לשאלה "מה מצאת בדוחות הביקורת הפנימיים של מערכת הביטחון?" השיב: "אם אקריא לכם מקצת מהם תיפלו מהרגליים". "שחיקה, ירידת מוטיבציה..". שנים של הזנחה בטיפול מחסני החירום, "נדהמתי מכמות כלי הרק"מ שעומדים כגוף פלדה יתום ללא מענה חימושי ואחזקתי". הוא מדבר על שחיקה קיצונית בתנאי השירות ואיכות הנגדים המטפלים בהם, על איכות ביצוע בירידה מתמשכת והתרחבות "תופעת עיגול הפינות", גם דיווחי שקר במטרה לשדר שהכול בסדר. בקיצור, צה"ל אינו מוכן למלחמה, בכל זירות המלחמה האפשריות המאיימות על ישראל.

תשובת הצבא הייתה מעליבה: אחד נשלח לדבר על ניתוח האישית של בריק, שני התגייס לומר שהכול שטויות, שלבריק אין "את הכלים המקצועיים" לעסוק בדברים, שהוא "פועל בחוסר סמכות", "הוא טועה", "הדוח מבטא חוסר אחריות", ובכלל, התייצב נציג המערכת, אלוף קובי ברק, מפקד זרוע היבשה ואמר: "צה"ל נמצא בשירות שיא, הטובה ביותר למלחמה בעשורים האחרונים. אנחנו מוכנים לכל סוג של מלמה בכל גזרה, ומי שטוען אחרת פשוט לא מבין את המקצוע" (ישראל היום 19.9).

4. מדוע מפחדים מביקורת חיצונית

בריק לא מתכופף. הוא ממשיך להעביר לבעלי האחריות ומקבלי ההחלטות עוד מידע ועוד מסמכים מסווגים. לעיניהם בלבד. הוא דורש ועדת חקירה לבחינת כשירות הצבא ובתגובה להתייצבות הרמטכ"ל והמטה הכללי כגוף אחד נגדו אמר: "אמירות הרמטכ"ל על מוכנות הצבא לא עומדות במבחן המציאות" (כאן חדשות, 4.10).

בניסיון לאטום את הפרשה, הקים הרמטכ"ל ועדה לבדיקת הטענות שעולות מדוח הנקח"ל. מי ומי בוועדה? לא ברור. ידוע על שניים: תת אלוף מיל אילן הררי, מבקר צה"ל מאז 2011. הוא החל דרכו בגולני, היה מח"ט הנח"ל, קצין חינוך ראשי והשתחרר ב-2007. ראש יחידת הביקורת הפנימית, כך היה וכך בהווה, הוא אזרח עובד צה"ל שנבחר על ידי המטכ"ל, והוא אף חבר בפורום מטכ"ל. הדוחות שלו פנימיים. הוא איש המערכת. מזוהה עם המערכת. האם יכול הררי לחשוב הפוך ממנה?

שם שני שידוע הוא האלוף במיל' אבי מזרחי. היה מפקד זרוע היבשה ואלוף פיקוד מרכז. במארס 2012 השתחרר ויצא ללימודים בארה"ב. עם שובו השתחרר מצה"ל, ומספר חודשים אחר כך מונה לסמנכ"ל שיווק בינלאומי ב"אלביט מערכות". התעשייה הביטחונית הפרטית הגדולה ביותר, מתחרה לתעשיות ביטחוניות הממשלתיות, שרכשה ממש באחרונה את תעש. צה"ל הוא גורם מרכזי במיוחד עבור אלביט, מכירות לצה"ל, גיבוי צבאי מקומי כגורם שיווקי בחו"ל. עד כמה יוכל אלוף מיל מזרחי להניע את עצמו לאפשרות ביקורת וממצאים שלא יהיו מקובלים על המטכ"ל והרמטכ"ל?

מי כל היתר? "אנשי מילואים בכירים", שצה"ל לא חושף את שמותיהם, את תפקידיהם בעבר ובהווה, את מיומנותם ואת תחומי התמחותם. גורמים בצבא אומרים כי מדובר ב-70 אנשים כאלה, שיחולקו לצוותי עבודה שיבדקו עשרה תתי נושאים, כדי לענות פרטנית לכל סוגיה שעליה מצביע בריק בדוח שלו. הגורמים מוסיפים כי אנשי המילואים יחתמו על הסכמי ניגודי עניינים ויפעלו בשקיפות.

וכיצד ב-45 יום אפשר לבדוק בצורה רצינית טענות כל כך עמוקות על מוכנות הצבא למלחמה? הזמן דחוק מאוד, אבל לרמטכ"ל אייזנקוט אין שום כוונה להשאיר את הסוגיה הזאת פתוחה ברקע: בקרוב הוא מסיים את כהונתו, והוא רוצה שהבא אחריו ידע שהוא מקבל צבא ערוך ומוכן למלחמה כפי שלא היה ערוך מזה עשרות שנים. 

5. חכמה בדיעבד

עוד שאלה מציקה. בדצמבר 2008 מונה יצחק בריק לנציב קבילות החיילים. למה לקחו לו עשר שנים, ורק בהתקרב סיום התפקיד הוא העז להיות המתריע הלאומי? בריק הוא דוגמה לבכירים מאוד במערכות - שפיהם קפוץ, כל עוד הם מסתופפים בצמרת ונהנים מפירות הקרבה, הנגישות והפריבילגיות המוקנות או הנלקחות על ידי גדולים וחזקים - ורק כאשר הם בחוץ, ולא התברגו בתפקיד ציבורי בכיר ונדיב, הם מעזים לפתוח את הפה ולדבר.

נכון שבריק התחיל בביקורת לפני כמה שנים, אבל זה היה במסגרת המוגבלת של היותו נציב קבילות. כשנה וחצי למשל אחרי צוק איתן אמר כך: "יש מפקחים שמנהלים את היחידה מהמשרד בוואטסאפ. איך מפקד כזה יפגין מנהיגות בשדרה הקרב?... זה כלי שהוא לא קביל במלחמה. איך הם יעבירו פקודות כשאין להם סמארטפונים?" (מאקו 2.2.16). אבל ביקורת כל כך קשה על ליבת קיומו של צה"ל - המוכנות למלחמה, נדחתה עד לדוח האחרון שלו. הוא כתב, חתם, שלח, התראיין ופרש. האם יש עוד כאלה במטה הכללי ובפיקוד העליון שמזהים מצבים בעיתיים אבל לא מעזים לדבר? ממה הם פוחדים? להיזרק החוצה או להתייבש על הקרח שמחוץ למילייה המבטיח?

6. עדיין לא מאוחר

בכל מקרה לפני שהאדונים הנדיבים נתניהו, ליברמן וכחלון שולפים את פנקס ההמחאות ושופכים עוד כמה מיליארדים על הצבא, וקצת לפני המלחמה הבאה - ראוי שלא יברחו מהפרשה וימנו ועדת בדיקה אמיתית, נטולת אינטרסים וניגודי אינטרסים. 

מדובר צה"ל נמסר:

הרמטכ"ל, רב אלוף גדי אייזנקוט, לאחר התייעצות עם מפקד זרוע היבשה, אלוף קובי ברק, הנחה לאחרונה את מבקר צה"ל, תת אלוף (מיל) אילן הררי, לבקר נושאים שעלו בדו"ח של נציב קבילות החיילים, אלוף (מיל) יצחק בריק, בנושא כשירות ומוכנות צה"ל.

הביקורת תיערך במסגרת הביקורות שמקיים מבקר צה"ל, ותלווה ע"י ועדת היגוי בראשות אלוף (מיל) אבי מזרחי ובהשתתפות מפקדים בכירים נוספים במילואים. הרכב ועדת ההיגוי טרם נקבע סופית. בעניינו של האלוף (מיל) מזרחי ובכל מקרה נוסף שבו הדבר יידרש, יערך כמקובל הסדר ניגוד עניינים לפני תחילת הפעילות במסגרת ועדת ההיגוי.