מחקלאות ועד סייבר: התוכנית החדשה להכפלת היצוא הישראלי לאפריקה

כיום היצוא הישראלי של סחורות ושירותים למדינות אפריקה עומד על 1.5 מיליארד דולר בלבד • בשנים האחרונות ניכרת התחממות ביחסים המדיניים בין מדינות באפריקה לבין ישראל, שבאה לידי ביטוי בביקורים רשמיים של רה"מ ושר הביטחון במספר מדינות

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

משרד הכלכלה והתעשייה ומשרד האוצר גיבשו תוכנית חדשה במטרה להרחיב משמעותית את היקף היצוא של חברות ישראליות למדינות אפריקה. במסגרת התוכנית נקבע יעד ולפיו היצוא הישראלי השנתי ליבשת יוכפל בתוך 5 שנים, מ-1.5 מיליארד דולר כיום ל-3 מיליארד דולר של סחורות ושירותים.

במסגרת התוכנית, שפרטיה נחשפים כאן לראשונה, המדינה תגדיל משמעותית את היצע הערבויות שלה ליצואנים שמייצאים לשורה של מדינות באפריקה, בסך כולל של 700 מיליון דולר. ערבויות אלה יינתנו בעיקר לחברות שייצאו לקניה, אוגנדה, אתיופיה, ניגריה וקמרון. הערבויות יינתנו בידי החברה הממשלתית לביטוח אשראי וסיכוני סחר, אשרא.

כיום אשרא מבטחת עסקאות של יצואנים ותעשיינים ישראליים באפריקה, בהיקף כולל של כ-700 מיליון דולר, למצבים של סיכונים מסחריים או פוליטיים שבהן נלקח אשראי לטווח זמן של יותר משנה. "הפעילות באפריקה מתאפיינת בהיעדר של הרבה ידע וניסיון וזאת אחת הסיבות שהעסקאות שנעשו בה עד כה היו בהיקפים זעומים יחסית. באמצעות התוכנית החדשה שלנו, המדינה תעניק מטריית ביטחון לחברות שיחליטו לפעול באותה יבשת", אמר בשיחה עם "גלובס" ראש האגף לסחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, אוהד כהן.

"לכל שוק באפריקה מאפיינים משלו" 

בשנים האחרונות ניכרת התחממות ביחסים המדיניים בין מדינות באפריקה לבין ישראל, שבאה לידי ביטוי בשלושה ביקורים רשמיים שונים שעשה ראש הממשלה, בנימין נתניהו באתיופיה, רואנדה, קניה ואוגנדה. לפני כחצי שנה קיים שר הביטחון, אביגדור ליברמן ביקור היסטורי בזמביה, טנזניה ורואנדה.

במשרדי הממשלה הכלכליים מנסים כעת למנף את היחסים הטובים שמתקיימים בין חלק ממדינות אפריקה לישראל, תוך הרחבת שיתופי-הפעולה העסקיים.

ביטוי לכך התקבל בחודשים האחרונים, כשמשרד הכלכלה הקים שתי נספחויות מסחריות חדשות ביבשת - באקרא שבגאנה ובניירובי שבקניה - שיפעלו בנוסף לנספחות הוותיקה בדרום אפריקה. "זאת הפעם הראשונה שאנחנו נכנסים עמוק לאפריקה, ואנחנו מקיימים תהליך מובנה בנושא הזה שכולל גם למידה יסודית של השווקים השונים ביבשת. יתכן שנעשה טעויות ואז ונלמד גם מהן", אומר כהן ומוסיף כי "המשקיע הישראלי לוקה בבורות ובדעות קדומות בנוגע לאפריקה וזה גורם לכך שהוא מפסיד הון. בטעות, הוא מסתכל על אפריקה כגוש אחד גדול אבל למעשה מדובר בכ-50 מדינות ששונות מהותית אלה מאלה ולכל שוק יש מאפיינים משלו".

במשרד הכלכלה רואים את אפריקה כיעד למגוון רחב של שירותים ומוצרים ישראליים: מחקלאות מתקדמת שכוללת ציוד חדיש להגדלת תוצרת וניהול פרויקטים ועד טיהור וטיוב של מי שפכים, ניהול מערכות מים והשקיה והתפלה. לדברי כהן, גם חברות בתחומי האנרגיה והתשתיות ימצאו עניין בתוכניות פיתוח עתידיות במדינות אפריקה, כמו גם חברות שפועלות בתחום הבריאות.

היעד: יצוא בהיקף של 120 מיליארד דולר

במשרדי הכלכלה והאוצר רואים גם בהמשך היצוא הביטחוני לחלק ממדינות אפריקה מימוש של תוכנית הרחבת היצוא אל היבשת: מזה שנים שמדינות באפריקה מהוות יעד לחברות ביטחוניות שמקיימות איתן עסקאות מתחת למכ"ם התקשורתי. בחלק מהמקרים עסקאות כאלה קיבלו פומבי רק בעקבות עתירות שהוגשו לערכאות משפטיות אודות המדיניות של משרד הביטחון בבואו לתת רישיונות יצוא של נשק למדינות שמפרות זכויות אדם. במקרים אחרים נחשפו עסקאות נשק שעשו חברות ביטחוניות ברחבי היבשת רק לאחר הסתבכות כלשהי, לרוב בהקשרים של שוחד ועבירות על טוהר המידות.

לדברי כהן "חברות שפועלות בתחום ההומלנד סקיוריטי יוכלו למצוא עניין ביבשת אבל בעיקר חברות בתחום הסייבר, שכן אפריקה מדלגת על דור שלם של תשתיות פיזיות והרבה מאד דברים בעתיד הקרוב יעשו בה באמצעות תשתיות אלקטרוניות, כמו פלטפורמות סלולריות. המצב הזה יגביר את הביקוש לפתרונות סייבר, וישראל מאוד רלוונטית לצרכים האלה".

שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן התייחס לתוכנית החדשה ואמר כי "רק לאחרונה ישראל חצתה את רף ה-100 מיליארד דולר ביצוא וכבר קבעה לעצמה יעד חדש: לחצות את רף 120 מיליארד הדולר ביצוא עד שנת 2020. יבשת אפריקה היא חלק מהיעד הזה, כדי שתעשיינים ויצואנים יצליחו למצות את הפוטנציאל הרב שטמון בה".