מבקר המדינה, השופט המחוזי בדימוס יוסף שפירא, מפרסם היום (ב') את דוח מבקר המדינה בנוגע לניהול הכספי של סיעות הכנסת במהלך שנת 2017. לדבריו, שתי סיעות בלבד - הבית היהודי ובל"ד - לא ניהלו את חשבונותיהן לפי הנחיות מבקר המדינה. בנוסף, שתי סיעות לא עמדו במגבלות הקבועות בחוק בעניין קבלת תרומות - הליכוד ובל"ד. שאר הסיעות בכנסת קיבלו מן המבקר דוח נקי.
באשר לליכוד, על פי חוק מימון מפלגות לסיעה בכנסת אסור לקבל תרומות מתאגיד, בארץ או בחו"ל וכן אסור לקבל תרומות מאדם בעילום שם ואם מקבלים תרומות אסור שהן יעלו על 1,000 שקל מאדם לשנה (או 2,300 שקל מאדם לשנה במהלך שנת בחירות).
הליכוד, בקיומו של אירוע הליכודיאדה, החגיגה השנתית של חברי הליכוד באילת שהתקיימה 3 שנים ברציפות במהלך חודש ינואר, חרגה בנושא התרומות שכן באירוע גלומה תרומה לסיעה.
אירוע הליכודיאדה מתקיים מדי שנה באילת בהשתתפות חברים רבים בתנועת הליכוד. יצוין שמדובר ביוזמה מסחרית פרטית ולא באירוע שמנוהל מטעם מפלגת הליכוד. יחד עם זאת, בדוח המבקר הקודם (פורסם בינואר 2018)- קבע שפירא כי ההוצאות בגין האירוע הזה, שאורגן באופן פרטי, נזקפות לחובת הליכוד בחישוב הכולל של הוצאות המפלגה כיוון שהאירוע משתמש בשם וסמל הליכוד "כאירוע הקשור באופן ישיר ובלעדי עם הסיעה, וכי מדובר באירוע שתרם להעמקת הקשר בין חברי הסיעה ולחיזוק הזדהותם של נבחרי הציבור מטעמה והתומכים בה". בינואר 2018 נקנס הליכוד ב-350 אלף שקל בגין התרומה האסורה הנזקפת כתוצאה מאירוע זה. בדוח הנוכחי נקנס הליכוד ב-180 אלף שקל.
"כפי שכבר קבעתי בדוח קודם לגבי אירוע ה'ליכודיאדה' בתקופה השוטפת הקודמת, נוכח הקשר הישיר והמובהק בין הסיעה לבין האירוע, היה על הסיעה לתת ביטוי בחשבונותיה לאירוע, אף אם לא אורגן ישירות על ידי גורמים רשמיים בתוך הסיעה", כותב שפירא.
שפירא מסביר שאירוע הליכודיאדה האחרון, בינואר 2018 נערך ממש בסוף תקופת הדוח ולאור העובדה שהסיעה החלה לאחרונה בפעולות לניתוק הקשר בינה לבין האירוע, הוא התחשב בכך בקבעו את רמת הקנס על הליכוד.
באשר לסיעת בל"ד (אחת משלוש הסיעות המרכיבות את הרשימה המשותפת), שפירא מציין כי הסיעה לא שמרה בידיה את מלוא הפירוטים והאסמכתאות בנוגע לחלק מהוצאותיה, הסיעה כללה, באופן לא תקין, בהוצאותיה את סכומי הפעלת קייטנות לילדים. בנוסף במקרה של בל"ד, הסיעה דיווחה על הכנסות בלי לזהות את מקורן. בדיעבד נטען שאלה הן הכנסות הנובעות ממכירת כרטיסים. זאת ועוד, בל"ד רשמה כהוצאות של הסיעה שכר לעובדים שונים ובכלל זה סך של 45,453 שקל לאדם שכיהן בעבר כחבר הכנסת מטעם הסיעה ולקרובת משפחתו, ללא תיעוד מספק ומבלי שניתן לאמת בגין אילו שירותים שולמו תשלומי השכר.
בל"ד נקנסו על ידי המבקר בסך של 120 אלף שקל.
באשר לסיעת המפד"ל-הבית היהודי (כלומר, לא כולל סיעת תקומה של השר אורי אריאל וח"כ בצלאל סמוטריץ' אשר קיבלו דוח נקי), מציין המבקר כי הבית היהודי גוררים עמם אי סדרים כספיים מן הדוח הקודם. "היו להם יתרות זכות ממערכות בחירות קודמות, שהיו רשומות בחשבונות הסיעה ללא פירוט. הסיעה פעלה לבירור היתרות… אך הסיעה לא שמרה בידיה אסמכתאות מספקות, לפיכך לא ניתן היה בדרכי ביקורת מקובלות לזהות ולאמת את הוצאות הסיעה ולקבוע כי חשבונותיה שלמים ונכונים". המבקר קונס את הבית היהודי בסך של 50 אלף שקל.
פרסומי תעמולה באינטרנט וברשתות החברתיות
פרק נפרד בדוח המבקר מוקדש לפרסומי תעמולה של הסיעות ברשתות האינטרנט והרשתות החברתיות. לדבריו, בחשבונותיהן של חלק מהסיעות נכללו הוצאות בגין פרסום באתרי אינטרנט וברשתות חברתיות דוגמת פייסבוק, גוגל, יוטיוב ואחרים. "מדובר בתופעה נפוצה ורווחת אשר צפויה להתגבר לקראת מערכות הבחירות הבאות, ואף לדחוק במידה רבה את אמצעי הפרסום המסורתיים דוגמת מודעות בעיתונים ועל שלטי חוצות" כותב שפירא ומציין שלמרות השינויים המתוארים ו"נדידת" הפרסום לאינטרנט ולרשתות החברתיות, חוק הבחירות (דרכי תעמולה) המסדיר את הכללים מתייחס רק לאמצעי פרסום מסורתיים, ובהם מודעות בעיתונים, שידורי רדיו וטלוויזיה ושלטי חוצות. "החוק אינו כולל התייחסות לדרכי תעמולה מודרניות לרבות פרסום באמצעות האינטרנט" אך שופטי העליון קבעו כבר בפסיקה כי אין לפטור את הפרסומים באינטרנט מתחולת חוקי התעמולה.
עוד מציין שפירא את הצעת החוק שגובשה, בעקבות הועדה הציבורית בראשות השופטת בייניש בה הומלץ להתאים את הכללים הקיימים למציאות התקשורתית המשתנה. הועדה סיימה את עבודתה לפני שנה והצעת החוק מטעם משרד המשפטים פורסמה ביולי 2018. החוק בנוסחו הנוכחי (לפני התיקון המוצע) מחייב שקיפות בפרסום מודעות בעיתונים ובשלטי חוצות בנוגע לזהות מפרסם המודעה. הצעת החוק מרחיבה את חובת השקיפות גם לסוגי הפרסומים השונים ברשתות, ולא רק בתקופת בחירות, אלא בכל עת.
"הרציונל העומד בבסיס הצעה זו הינו בעיקר הרצון לאפשר לציבור לזהות את הגורם שעומד מאחורי פרסומי תעמולה, בין אם המדובר בקמפיין שתכליתו להניע בוחרים להצביע בעד הסיעה או להימנע מלתמוך בה וגם כדי לבחון את מקורות המימון של גופים חיצוניים לסיעה אשר עורכים תעמולה למענה או נגדה". שפירא מוסיף שניהול חשבונות ראוי של הסיעות חייב לכלול גם את הפירוט בנוגע לפרסומים שהם ביצעו ברשתות החברתיות.
"סיכומו של דבר, על הסיעה להקפיד כי כל פרסום שנעשה בשמה או עבורה, ובייחוד באתרי אינטרנט וברשתות החברתיות, ישא את שמה באופן שיאפשר את זיהויו של הפרסום עם הסיעה, זאת לצורכי בקרה ופיקוח הן על ידי מבקר המדינה והן על ידי הסיעה. בנוסף, ולאור היקפן הכספי הניכר של התקשרויות לרכישת פרסומים במרחב האינטרנט וברשתות החברתיות ונוכח ריבוי הפעולות המבוצעות במסגרת אותן התקשרויות, על הסיעה לקיים תוואי ביקורת מפורט שיאפשר באמצעי ביקורת מקובלים לקשור באופן ברור בין כלל שירותי הפרסום באינטרנט וברשתות החברתיות לבין עלותם כפי שנכללה בחשבונות הסיעה"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
