הרובוט הישראלי בדרך לבתים. האם יפתחו לו את הדלת?

יוסי וולף הקים חברה שמוכרת רובוטים צבאיים בעשרות מיליוני דולרים, אבל תמיד חלם על רובוט מסוג אחר, שיעזור למשפחות לתקשר עם ההורים הקשישים ולמנהלים לשוחח עם העובדים • החלום הזה עומד להתגשם עם ההשקה המתקרבת של Temi, ולדבריו ההזמנות כבר נערמות • אלא שהביקורות על הרובוט פושרות, התנסות בו מגלה מוצר מוגבל, והשוק שבו הוא פועל טרם פוצח • כיצד הוא בכל זאת יוכל להפתיע?

יוסי וולף / צילום: איל יצהר
יוסי וולף / צילום: איל יצהר

בשולי מתחם התחנה המרכזית הישנה בתל אביב עומד מגדל יוקרתי, זר למדי לנוף, שבו שוכנים משרדי הסטארט-אפ טימי (Temi). בכל פינה אפשר למצוא מהנדסים רוכנים על שלד של רובוט בגובה של שולחן מטבח, או ילד, בשלבי פירוק משתנים. חוטים מחוברים למכונות ולמסכי ענק המריצים את שורות קוד הבינה המלאכותית, חלק מהמוח שמאחורי הרובוט הביתי הישראלי הראשון.

מאחורי אחד החלונות ניצבות הגרסאות הקודמות של טימי, בצבעים ובעיצובים שלא הגיעו אל רצפת הייצור. כמה מטרים משם, בגודל של מקרר מיני, אנחנו רואים את האריזה של טימי, שחורה ומרשימה, שבה הוא אמור להישלח אל ראשוני הלקוחות, שלם ומוכן להפעלה. השעון מתקתק לקראת המועד שבו הבטיחה החברה לספק את הרובוט - לקראת חג המולד וסוף השנה האזרחית. קצת אחר כך, בתערוכת הענק CES שתתקיים בלאס וגאס בתחילת ינואר, תגיע מסיבת ההשקה הרשמית.

המארח, המנכ"ל יוסי וולף, עובר בין החדרים והעמדות ומציג בגאווה את האיברים הפנימיים של הרובוט. השם Temi מוטבע שוב ושוב על המעגלים המודפסים שמתפתלים בין דפנותיו. "חוץ מהמצלמות והמסך, כמעט כל הפיתוחים והעיצובים הם שלנו, רק הייצור נעשה בסין", אומר וולף. "600 רובוטים כבר יוצרו, ועוד עשרת אלפים ממתינים לייצור, יש לנו הזמנות פתוחות ממפיצים. אנחנו כבר מציגים אותם במייסיס בניו יורק, וברשת החנויות B8ta בכל ארצות הברית".

Temi / צילום: איל יצהר
 Temi / צילום: איל יצהר

הרובוט הישראלי, שגובהו מטר ומשקלו 12 קילוגרם, הוא שילוב של טאבלט, סט רמקולים ומשטח הטענה על גלגלים. הוא מסוגל לעקוב אחר המשתמשים ברחבי הבית או המשרד, ומצויד בתוכנת אסיסטנט של גוגל, מה שהופך אותו לעוזר נייד, שמסוגל לעקוב אחרי המשתמשים ברחבי הבית ולדבר איתם. בכך הוא מהווה מעין גרסה על גלגלים של הרמקולים החכמים - מוצרים כמו Home של גוגל, Echo של אמזון ו-Portal שפייסבוק השיקה החודש - שצברו פופולריות רבה בשנים האחרונות. אלא שמחירו גבוה משמעותית ממחירי הרמקולים החכמים בשוק: 1,500 דולר ליחידה.

וולף מסרב לפרט כמה רובוטים הוזמנו או נמכרו בפועל, אבל הציפיות שלו גבוהות: עשרת אלפים יחידות עד סוף השנה, 100 אלף עד סוף השנה הבאה. בשלב הראשון ישווק הרובוט בארה"ב בלבד, אך בתוך כמה חודשים תתרחב המכירה גם לאסיה, כולל סין, ואילו בחצי השנה של 2019 טימי אמור להגיע לאירופה - וגם לישראל. "אנחנו עובדים בכל העולם כרגע, סוגרים עסקאות והסכמים עם מפיצים", אומר וולף.

הרובוט, הוא מסביר, עוצב כך שיהיה רב-תכליתי. בחזונו טימי יאפשר לקשישים לתקשר עם משפחותיהם ויקנה מוצרים עבורם; ישגיח על הילדים; ישתתף בישיבות צוות במקום עובד שנעדר; יסייע לרופא "לבקר" חולים שנמצאים בביתם, ויוביל אורחים לשולחן במסעדה. לדבריו, אוניברסיטאות ובתי חולים כבר מתעניינים במוצר, וגם חנויות שחושבות עליו כמקדם מכירות.

התמקד בפיתוח צבאי, ואז הגיעה סבתא

וולף (38) הקים את טימי לאחר קריירה בתחום הרובוטיקה שהחלה עוד בחיל האוויר, והמשיכה ל-ODF Optronics של אודי גל שבה שימש סמנכ"ל רובוטיקה. אחר כך, ב-2009, הוא חבר לאלעד לוי, והשניים הקימו על בסיס השקעה עצמית הקימו את חברת הרובוטים הצבאיים Roboteam. "קרנות הון סיכון כמעט שלא משקיעות בתעשיית החומרה, ובתחום הביטחוני בפרט", אומר וולף, "הנחת העבודה היא שלא תהיה אלביט 2, ואם מסתכלים על הנתונים - היו מעט אקזיטים ביטחוניים טובים, ויותר צרות מאשר הצלחות גדולות. אף על פי כן החלטנו לעשות דווקא את זה. היינו מספיק פסיכים להיכנס לאש ומספיק מוכשרים לצאת ממנה".

רובוט של Roboteam / צילום: יח"צ
 רובוט של Roboteam / צילום: יח"צ

כיום יש לרובו-טים חמישה מוצרים מבצעיים שנמכרים בכשלושים מדינות, מכירותיה מוערכות ב-15 מיליון דולר בשנה, היא עובדת בין היתר עם חיל האוויר האמריקאי וגייסה יותר מ-60 מיליון דולר. אבל וולף החליט שהגיע זמנו לשנות כיוון: "באחד הימים הלכתי לבקר את סבתא שלי. היא הייתה בת 90, ויום אחד התחילה לרעוד בידיים. היא התקשתה אפילו לשתות מים, שלא לדבר על להגיש תה ועוגיות. אז אמרתי לה 'סבתא, אני קונה לך הליכון'. היא ממש כעסה, כאילו מוצר לקשישים זה מבחינתה דבר נורא. ואז שאלתי: 'רובוט שיעזור לך את רוצה?', והיא אמרה 'את זה אני רוצה'. פה נגמרה סקירת השוק שלי - לא הייתי צריך שיגידו לי שיש הרבה קשישים בעולם".

בעוד לוי המשיך להוביל את רובוטים מארה"ב, וולף שב לארץ להקים ב-2015 את טימי. "רציתי לעבור ממכירת מאות רובוטים במכרזים למכירות מאות אלפי יחידות, ומרובוטים מצילי חיים לרובוטים משני חיים". המעבר מהעולם הצבאי לאזרחי, אומר וולף, "היה אתגר ענקי. אף חברת רובוטיקה לא פרצה בשוק האזרחי, וגרמה לרובוט באמת להתייחס לבני האדם. הרובוטיקה בעיקרה היא מקצועית - לביטחון, למפעלים או לתעשיית החלל".

למרות זאת, וולף הצליח לשכנע את המשקיעים שיש לטימי פוטנציאל מבטיח. הוא הצליח לגייס עבורה 58 מיליון דולר, והמשקיע הבולט בה הוא ג'ון וו, לשעבר סמנכ"ל הטכנולוגיה של עליבאבא. כיום החברה מעסיקה כ-120 עובדים, מתוכם כמאה מפתחים שחלקם הגיעו אליה מגוגל, ווייז או וויקס.

את הרובוט מייצרת בפועל פלקס, חברה אמריקאית לעיצוב וייצור מוצרי אלקטרוניקה, השלישית בגודלה בעולם. לדברי וולף, פלקס "חתמה הסכם על אסטרטגי עם טימי והעניקה לה קו אשראי, כפי שנהוג לעשות עם חברות שהיא מאמינה בהן". הייצור מתבצע בפרבר של שנג'ן שבסין, וגם לצורך הפצת המוצר נחתמו הסכמים עם שני שמות גדולים: אמזון פולפילמנט ומודוסלינק.

מה יש לרובוט נגד הג'ינס שלי?

במקביל להתקדמויות בחזית הייצור וההפצה, וולף שלח השנה אבות טיפוס של הרובוט לסיבוב הופעות בתערוכות טכנולוגיה ענקיות. בין היתר הוא הוצג ב-MWC, תערוכת המובייל הגדולה בעולם, שם זיכה אותו PC מגזין בתואר "הרובוט הטוב ביותר בתערוכה". בהמשך הוא הוצג גם בתערוכת IFA בברלין.

יש רק בעיה אחת: המוצר, לפחות בגרסאותיו שהוצגו עד כה, מתקשה לשכנע. הביקורות במגזינים המקצועיים לא היו נלהבות, וגם ההדגמה שנערכה ל"גלובס" במשרדי החברה בתל אביב הייתה די מאכזבת. טימי אמנם הצליח לעקוב באיטיות אחרי וולף, אך התקשה לעקוב אחריי. המנכ"ל תלה את הבעיה בצבע הג'ינס שלי, שהיה כהה מכדי שהרובוט יזהה אותו - חולשה שלדבריו כבר תוקנה בגרסה מתקדמת יותר מזו שנבדקה.

בבדיקה שערכנו ניתן היה לשלוט בתנועה של טימי באמצעות הסמארטפון, לקיים שיחת וידאו, לחפש מידע בגוגל או לבקש ממנו לנגן מוזיקה באמצעות פקודות קוליות. טימי כולל ממשק פשוט המיועד עבורו, ומבוסס על מערכת ההפעלה אנדרואיד. לאפליקציות הבסיסיות שזמינות בו יתווספו, על פי התכנון, עוד רבות אחרות בהמשך. אלא שלפחות כרגע הוא מציע פונקציות בסיסיות למדי, ולא תמיד מצליח להבין את הנשמע בניסיון ראשון (ובאנגלית בלבד).

זה לא שחסרים לטימי יתרונות. העיצוב שלו מקורי ואלגנטי למדי, והוא כולל טאבלט עם מצלמות, מגש שמשמש גם משטח טעינה אלחוטי, סט רמקולים איכותיים של הרמן קרדון וכל אביזרי הניווט הדרושים לרובוט - מצלמות, לייזרים ולידר (הצ'קלקה המוכרת מהרכב האוטונומי), שהיא פרי פיתוח מקורי. הבעיה היא שעם כל הכבוד לחזון של וולף, במצבו הנוכחי לא ממש ברור כיצד הרובוט עשוי להיות שימושי. ביקורות קטלניות יותר מזו שלפניכם טענו שמדובר בסך הכל בטאבלט על גלגלים, לא משהו שמצדיק 1,500 דולר.

וולף מודע לביקורת, ואף שהוא מציע לחכות להשקת הגרסה הסופית, הוא יודע שגם היא לא תהיה סוף פסוק. "יש לנו עוד הרבה עבודה קשה, והרעיון הוא ברור - לשפר כל הזמן. ברובוט, כמו בסמארטפון, אפשר לעשות זאת דרך שדרוג התוכנה".

עם זאת, הוא מודה שיהיה לו קשה לעמוד בסטנדרט שהלקוחות מצפים לו. "מאחורי הסמארטפון שיש לך ביד, ושעולה אלף דולר, נמצאות השקעות בגובה מיליארדי דולרים. כדי שנגיע בטימי לסטנדרטים האלה, אנחנו צריכים לעשות קסמים ברמת חוויית המשתמש והתגובתיות. אתה רגיל לאיכות כל כך גבוהה, שאם אני ארד ממנה אתה תגיד 'זה לא ברמה'. איך אפשר להתחרות במיליארדים האלה עם חמישים מיליון דולר? אנחנו נדרשים לעשות ג'אגלינג. כרגע אנחנו יוצרים ומפתחים את הרובוט באמצעות ההון שיש לנו, ומגייסים במקביל עוד כסף לשיווק ומכירות".

הבטחות, אכזבות והמהפכה הבאה

הבעיות שבהן נתקל וולף לא ייחודיות לטימי. כבר עשרות רבות של שנים שמדברים על רובוטיקה ביתית בספרים ובסרטי המדע הבדיוני, אבל בעוד שהמחשב האישי והרובוטים התעשייתיים הלכו והשתכללו, הרובוטים הביתיים נשארו מאחור. פפר של סופטבנק היפנית, שדומה יחסית בפונקציות שלו לטימי, הוא עדיין מוצר נישה. Asimo של הונדה בעיקר הולך, והכלב הרובוטי Aibo של סוני נראה חמוד, אבל מתגלה במהירות כחסר תועלת.

הכלב הרובוטי של סוני ,Aibo/ צילום: איל יצהר
 הכלב הרובוטי של סוני ,Aibo/ צילום: איל יצהר

"יש מצב אבסורדי בשוק, תקרת זכוכית שעדיין לא הצליחו לשבור", מעיד וולף, "גוגל, אמזון, IBM - כל הגדולות מתעסקות בזה, אבל לא מצאו פתרון. מבחינת הרובוטים להגיע מהמטבח לסלון זו משימה מאוד קשה, ולפתוח דלת היא משימה כמעט בלתי פתורה. זה כמו רכב אוטונומי: הצורך והיתרונות מאוד ברורים, אבל העניין טרם פוצח. יש כאן מורכבות טכנולוגית גדולה, קשיים ברמת חוויית המשתמש וקשיי מסחור - השוק נמצא בפער משמעותי ממה שמתעסקים איתו בתחרויות באוניברסיטאות או בנאס"א".

ואכן, בתערוכות הטכנולוגיה הגדולות בשנתיים-שלוש האחרונות אנחנו רואים שוב ושוב רובוטים שאמנם מצטלמים היטב, אבל לא עושים הרבה חוץ מלמשוך את העין, לבדר ולבצע מספר מצומצם של פעולות תקשורת בסיסיות. כשהמסך יורד, חלק מהפרויקטים מוקפאים או נזנחים: ביולי השנה סגרה בוש את הסטארט-אפ "מייפילד רובוטיקס" שפיתח רובוט ביתי בשם Kuri. חודש לפני כן ביטלה הונדה את פרויקט Asimo.

למרות זאת, החברות הגדולות והסטארט-אפים ממשיכים לנסות ולהכניס לנו רובוטים הביתה, נישאים על גליהן של ארבע מהפכות - שלוש שכבר התרחשו ואחת שעתידה להתרחש. "המהפכה הראשונה היא הירידה במחירי החומרה", אומר וולף, "מצלמה שעלתה פעם 100 אלף דולר עולה היום דולר. זה משמעותי, כי רובוט צריך הרבה חיישנים, כך שעלויות פיתוח של מיליון דולר לכל רובוט הצטמצמו למאות דולרים. השנייה היא העלייה במהירות האינטרנט, כי בלי עיבוד מהיר בענן אי אפשר ליהנות מהרבה מאוד אלגוריתמיקה. השלישית היא העוזרות החכמות: אלקסה של אמזון, קורטנה של מיקרוסופט ואסיסטנט של גוגל. הרובוט הוא אחוז אחד חומרה ו-99 אחוז תוכנה".

עכשיו, אומר וולף, התעשייה מחכה להגעת הדור החמישי בסלולר, "שיעלה את המהירות פי מאה, מה שיאפשר לבצע הרבה יותר אלגוריתמיקה בענן ולשלוח את העיבוד לרובוט בזמן אמת. מהירות החיבור ברובוטים היא קריטית, וכל חצי שנייה קובעת".

אמזון מתחרה? זה דווקא טוב

יש משהו מבלבל בהגדרה של טימי כרובוט, ולא לחינם וולף מתמקד בתוכנה ולא בחומרה. אין לו איברים זזים, והוא גם לא יודע להפגין מחוות אנושיות. קטגוריית המוצר שהוא הכי קרוב אליה, לכאורה, היא Telepresence Robot - רובוטים למגזר העסקי המיועדים לשיחות וידאו ניידות. כמו טימי, רובוטים אלה עוקבים אחרי מפעיליהם, ומאפשרים קיום פגישות מרחוק בתנאים גמישים יותר לעומת התקני שיחות ועידה יקרים של חדרי ישיבות. בפאלו אלטו אפילו קיימת חנות שבה המוכרנים של רובוטי שיחות הוועידה אינם נוכחים במקום, אלא מופיעים בפני הלקוחות דרך הרובוטים שהם מוכרים.

המחיר של רובוטים בעלי מסך מובנה מסוג זה מתחילים בכ-2,100 דולר, ומגיעים אף לכ-15 אלף דולר. רובוטים אחרים שקרובים לטימי מבחינת המבנה הם אלה של חברת Suzhou Pangolin Robot, שמעוצבים כמו בובת אדם עם מסך על החזה, ושמחיריהם מתחילים ב-3,000 דולר.

בזירה העסקית, בניגוד להשוואה לגאדג'טים ביתיים סטנדרטיים, יש לטימי יתרון ברור מבחינת המחיר. עלות רכיבי הרובוט, לדברי וולף, עומדת על פחות מ-800 דולר, כך שבעתיד יהיה אפשר להוזיל אותו מתחת לרף 1,500 הדולרים הנוכחי. מצד שני, בשוק כבר קיימים רובוטי טלה-פרזנס זולים, שמגיעים עם התקן עגינה לטאבלט במקום עם מסך.

וולף מעדיף לראות בטימי שדרוג של קטגוריית מוצר אחרת, לא רובוטית - הרמקולים החכמים, מבוססי העוזרות הקוליות. כאן הוא מאמין שיש לו מה להציע: התכונה הבולטת של פורטל מבית פייסבוק, למשל, היא מעקב אחר הנעשה בבית באמצעות מצלמות חכמות. לדבריו, זו שיטה מסורבלת שמחייבת לדעת מראש לאיזו מצלמה להתחבר, בעוד שמעקב באמצעות רובוט נייד פשוט יותר.

פורטל, הרמקול החכם של פייסבוק/ צילום: איל יצהר
 פורטל, הרמקול החכם של פייסבוק/ צילום: איל יצהר

"כל החברות הגדולות נכנסו לתחום הזה, זאת מלחמת עולם", אומר וולף, "לדעתנו זה עתיד האינטרנט, כל החיפוש יתבסס על מוצרים מבוססי עוזרות קוליות. לשמחתנו, אחד הפרויקטים של אמזון בתחום הוא רובוט ביתי - אלקסה הום רובוט, שאמור לצאת בסוף 2019. לנו זה דווקא עושה המון טוב, זה הופך את השאלה 'למה צריך את זה' ל'איך זה ייראה ומה יהיה המחיר'. זה שם אותנו במקום הרבה יותר אטרקטיבי מבחינת חברות כמו גוגל, פייסבוק ואפל", הוא אומר, אולי רומז לרצון להירכש או להגיע לשיתוף פעולה אסטרטגי עם אחת מענקיות הטכנולוגיה המתחרה באמזון.

בינתיים נראה שמבחינת הצרכן הביתי, טימי פונה בעיקר למאמצים המוקדמים, חובבי הגאדג'טים המושבעים. רוכשי הסמארטפונים הראשונים שילמו לעתים אלפי שקלים עבור מכשירים כבדים, איטיים, בעלי מסכים גרועים, שהריצו בקושי שתי אפליקציות במקביל, והתיישנו לאחר חודשים ספורים. מה הם קיבלו? חשיפה ראשונית למקום שאליו העולם צועד.

השאלה הגדולה היא מתי, אם בכלל, שאר האוכלוסייה תתחיל לאמץ רובוטים כמו טימי, ולתת להם לעשות בייביסיטר לילדים, להשתתף בישיבות הנהלה ולהמליץ על מנות במסעדה. עם תג מחיר של 1,500 דולר, ייתכן שרובוטים פשוטים יחסית מבחינה מכנית, מעין עוזרים אישיים מתקדמים, יהיו בהישג יד כבר בעתיד הקרוב יחסית. החדשות הטובות פחות היא שלפי כל הסימנים, לרובוטים שמזכירים את אלו מסרטי המדע הבדיוני נצטרך לחכות עוד שנים ארוכות. 

גלובס טק:
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988