המסלול הקטארי: כך מעבירה קטאר כסף לחמאס ביד אחת ומעכבת עימות עם ישראל ביד השנייה

ירי הרקטות אל באר שבע וגוש דן המחיש שוב כי בעיית רצועת עזה היא למעשה בלתי פתירה, לפחות לא באופן מדיני, וכי אין סיכוי לרגיעה אמיתית בגבולנו הדרומי, שכן גם קוסם מוכשר במיוחד לא יצליח להתיר את הפלונטר. האמירות וההמלצות של פוליטיקאים ואישי ציבור אחרים מימין ומשמאל לדרכי פעולה מול הרצועה, מצביעות על בורות לצד פופוליזם זול.

בהיבט המדיני התסבוכת היא פנים-פלסטינית בעיקרה, כאשר חמאס מסרב לכל פשרה בסוגיית השליטה ברצועת עזה ופירוק הזרועות הצבאיות שלו מנשקן. גם פשרות של הטמעת אנשי חמאס בכוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית לא התקבלו, והמצרים, המתווכים בין הצדדים, הרימו ידיים למעשה והם מנסים לפעול רק לפשרות מקומיות בעניינים שוטפים. בינתיים, כל עוד ממשיך אבו מאזן לעצור את העברות הכספים לרצועה, משכורות עובדי הרשות וכן כספים לסולר ומוצרי צריכה חיוניים אחרים, המצב הכלכלי ממשיך להידרדר וביחס הפוך גוברת והולכת התסיסה הפנימית.

חמאס עד כה השכיל לתעל תסיסה זו לפעילות עממית נגד ישראל, ובעיקר להפגנות מול גדר ההפרדה. הוא מעניק סיוע ארגוני ולוגיסטי למפגינים, נותן פיצוי לפצועים ולמשפחות ההרוגים, ואנשיו שלו כמו גם פעילי ארגוני טרור אחרים, פעילים בעיקר בהפרחת בלוני התבערה והנפץ, ובהנחת מטענים לאורך הגדר. ישנם גילויי ביקורת ברצועה כלפי שלטון חמאס, אבל אלה אינם חורגים מהקווים האדומים שמווה השלטון, ואם כן, חמאס לא מהסס לקפד ביקורת זו - ובכוח.

סגור לרגל עימותים

לבד מעצירת כספי הרשות הפלסטינית, שהם הדלק הכלכלי העיקרי של הרצועה, סירוב חמאס לוותר על השלטון מונע למעשה גם את קיומם של הפרויקטים שנועדו לאפשר חיים נורמליים לתושבי הרצועה. רשימת הפרויקטים ארוכה, ורובם נהגו בשיתוף ישראל או ביוזמתה. החשובים שבהם הם מתקני התפלה למים, הקמה של תחנת כוח והקמה של מתקנים לטיפול בשפכים. ישראל מזהירה כי אם ינסו לקדם פרויקטים אלה תחת שליטת חמאס, הכסף שנועד להם יגיע למטרות טרור ויסייע לארגון לבסס את שלטונו. רוב המדינות התורמות הולכות לפי הקו הזה. הפרויקטים המעטים שהיו קיימים בשטח התנהלו בפיקוח אנשי הרשות הפלסטינית, אך רובם הוקפאו בחודשים האחרונים.

לפי נתוני הבנק העולמי בדוח שהתפרסם בחודש ספטמבר, יותר ממחצית תושבי הרצועה חיים מתחת לקו העוני, ושיעור האבטלה בקרב הצעירים מגיע ל-70%. הכלכלה ברצועה הצטמקה ב-6% ברבע הראשון השנה, והצפי הוא כי ההידרדרות תימשך אם לא יהיה שינוי של ממש בתנאים הכלכליים.

כדי לנסות להקל במעט על החיים ברצועה, נוקטת ישראל מדי פעם בהקלות על הסגר ותנאיו. כך מתאפשרת הגדלת היצוא החקלאי והאחר מהרצועה לקניינים בישראל, ברשות הפלסטינית בגדה, ובירדן. אלא שהמעברים נפתחים ונסגרים חליפות בין השאר בשל פיגועים או עימותים בסביבתם, או כצעד ענישה ישראלי בשל פיגועים וגילוי מנהרות. שטחי הדיג שהוגדלו באביב ל-9 מייל ימי מהחוף, צומצמו מחדש עד ל-3 מייל בלבד.

קטאר, הרע במיעוטו

סוגיית החשמל היא אחת מהכאובות עבור חיי התושבים ברצועה. הפסקה כמעט מוחלטת של העברת כספים של הרשות הפלסטינית לספקי הסולר הישראליים, הביאה להקטנה של שעות אספקת החשמל היומיות לשעתיים עד ארבע בלבד. בספטמבר נחלצה קטאר לסייע והסכימה להעביר 60 מיליון דולר למטרה זו, סולר לתחנות כוח ברצועה שאותו תספק חברת "פז" הישראלית. הסכום הזה אמור להספיק לייצור חשמל שיעניק שמונה שעות חשמל ביום למשך ארבעה עד שישה חודשים.

הרשות הפלסטינית ניסתה למנוע את העברת הסולר בין השאר תוך איום על "פז" כי תפסיק את ההתקשרות עמה לאספקת דלק לסוגיו גם לגדה. התנגדות הרשות להסדר זה נובעת גם מאובדן הכנסה של הרשות על המיסוי על הדלק, המושת על החברות והתושבים הרוכשים.

מיד לאחר העברת הכסף מקטאר, נכנסה לרצועה דרך מעבר כרם שלום שיירה של מכליות סולר, אלא שהחרפת ההפגנות על הגדר, ניסיונות הפריצה לישראל וחידוש ירי הרקטות הביאו להאטה בהעברת הסולר, עד להפסקה מלאה. קטאר, כפי שדיווחנו כאן בעבר, משמשת שחקן חשוב במימון חלופי לצרכים הבוערים של תושבי הרצועה, וישראל, למרות התנגדות אבו מאזן והרשות, מאפשרת זאת. הממונה הקטארי מוחמד אל-עמאדי מבקר תכופות בישראל, יש לו ערוץ תקשורת ישיר עם בכירים ישראליים ובהם השר צחי הנגבי, ולפי פרסום בערוץ עשר הוא נפגש בקפריסין עם שר הביטחון אביגדור ליברמן לפני כחודשיים.

קטאר הבטיחה בפגישת המדינות התורמות בחודש שעבר בניו יורק לממן גם את משכורות עובדי הרשות הפלסטינית, אותן משכורות שאבו מאזן עוצר. שר החוץ של הנסיכות נקב בסכום של 150 מיליון דולר למשכורות ולסיוע אחר, אולם עדיין לא ברור כיצד יועבר הכסף ואיך תימנע זליגתו לידי ממשל חמאס.

ישראל רואה בפעילות הקטארית דרך למנוע, או לפחות לדחות, מלחמה נוספת עם חמאס, דרך ההקלה על חיי התושבים ברצועה. לעמדה זו שותפה גם ארצות הברית. האמריקאים רואים בכך עוד דרך להיפרע מאבו מאזן ומהרשות הפלסטינית בשל התבטאויותיהם נגד טראמפ ושליחיו, וסירובם לדון בתוכנית השלום האמריקאית. מנגד ברור כי הזרמת הכספים הקטארית מסייעת לחמאס לשמור על שלטונו.

הפרדוקס הזה מעיד על הדרכים המאולצות ועל הפתרונות הפחות גרועים שמוצאת ישראל בניסיונה לנהל את הסכסוך, בשל ההערכה המבוססת שאין פתרון פוליטי לפלונטר בטווח הנראה לעין.