האנשים שמקימים מנוע צמיחה לאומית חדש: הכירו את 8400, מועדון העילית של התעשייה הרפואית

פרויקט 8400 שנחשף כאן לראשונה, מבקש להפוך את תעשיית הבריאות למנוע צמיחה לאומי כמו ענף הסייבר, באמצעות תוכנית הכשרה אינטנסיבית לבכירי התעשייה וגיבוש קואליציה חוצת מגזרי פעילות • הבכירים ביותר בתעשייה כבר נרשמו

 דפנה מורביץ וד"ר יאיר שינדל/ צילום: שלומי יוסף
דפנה מורביץ וד"ר יאיר שינדל/ צילום: שלומי יוסף

מה צריך לעשות כדי לשכנע מנהל בכיר בקופת חולים או בסטארט-אפ רפואי לפנות ביומן 20 ימים מלאים כדי להשתתף בפרויקט הכשרה ופיתוח מנהיגות, המיועד לאנשים שהם כבר מוכשרים ומנהיגים? פרויקט 8400, שנחשף כאן לראשונה ומטרתו להפוך את המנהלים בתעשייה הרפואית "ממנהיגי חברות למנהיגי אקוסיסטם", כבר הצליח לשכנע כמה מהבכירים ביותר בתעשייה.

פרופ’ יחזקאל ברנהולץ שהמציא את תרופת הדוקסיל; מנכ"ל ידע גיל מאייר; ראש תחום חדשנות בקופת חולים כללית, רן בליצר; ראש תחום האינפורמטיקה לבריאות בזרוע המחקר של IBM, ד"ר מיכל רוזן צבי; ואיל גורה, משקיע אנג’ל ומנכ"ל חברת זברה מדיקל - כל אלה אינם שמות של מרצים בתוכנית, אלא של המשתתפים.

יש בישראל לא מעט קהילות מנהלים בתעשייה הרפואית, אבל המטרות של פרויקט 8400 הן שאפתניות ופרגמטיות יותר, והוא גם דורש מחויבות גדולה יותר מהמשתתפים. במחזור הראשון שלו, הפרויקט פעל מתחת לרדאר, עם חשיפה תקשורתית מוגבלת בלבד. היום, לקראת המחזור השני שיתכנס בדצמבר, מוכנים יזמי הפרויקט ותומכיו להיחשף. מי שעומדים מאחוריו הם מריוס נכט וד"ר יאיר שינדל, שותפים בקרן aMoon; היזם החברתי והעסקי איציק דבש; ויובל קבילי, שותף בקרן IBF. המיזם אף קיבל תמיכה מיו"ר טבע, ד"ר סול ברר, שעסק במשך שנים במנטורינג למנהלים ישראלים והכנתם לפעולה בשוק הבינלאומי. בין התומכים בפרויקט בשלביו הראשונים היו גם סמי סגול, בעבר בעלי כתר והיום תורם משמעותי לאקדמיה ולמיזמים חברתיים, וניר קלקשטיין, שייסד את חברת פיינל, העוסקת באלגו טריידינג, והיום הוא משקיע בתחום הביומד.

בין הבכירים שהצטרפו ל-8400
 בין הבכירים שהצטרפו ל-8400

למה סייבר כן ובריאות לא?

"הרעיון לפרויקט נבט כשהייתי חלק ממטה ‘ישראל דיגיטלית’ הממשלתי וחזינו בדברים הדי מרשימים שעשה מטה הסייבר המקביל לנו", מספר ד"ר שינדל. "אמנם ישראל פעילה בתחום הדיגיטל מאז שנות ה-90 - הרי צ’קפוינט הוקמה סביב 1993, כשעוד קראו לתחום הזה אבטחת אינטרנט ולא סייבר - אבל רק בשנים האחרונות הגענו למצב שבו כל מי שפועל בתחום הסייבר יודע שהוא לא יכול לעשות זאת בלי להיות בישראל". אם תחום הגנת הסייבר העולמי מגלגל 100 מיליארד דולר בשנה, תחום הברי'אות מגלגל כ-10 טריליון דולר בשנה, "ויש לנו לא פחות מה להציע שם", הוא אומר.

כאשר החל שינדל לשווק את הרעיון של קידום תחום הבריאות בדומה לסייבר, אחת התגובות שנתקל בהן הייתה: "נכון, זה שוק ענק, אבל בתחום הסייבר יש לנו יתרון יחסי, יתרון 8200". שם קוד לרעיונות שמגיעים מהתעשייה הצבאית ולכישרונות שהצבא מזהה ומפתח, ופורשים לאזרחות כשהם בשלים.

לדברי שינדל, תמונת השוק האמיתית לא מציבה את תחום הבריאות בעמדת נחיתות דווקא: מספר הסטארט-אפים בתחום בישראל הוא פי חמישה מאשר בתחום הסייבר, והקניין הרוחני שמגיע מהאקדמיה בתחום הבריאות ודאי לא נופל מזה שמפותח בצבא. "אבל הם צדקו בכך שכל זה אינו אלא קרש קפיצה", הוא מודה. "כדי שהתחום באמת יהפוך למנוע צמיחה צריך לרתום כוחות רבים. בשנים האחרונות, כשהחל להסתמן הפוטנציאל הגלום באיחוד בין בריאות לטכנולוגיה, התחזקנו בדעתנו שחייבים לייצר קואליציה חוצת מגזרים, שכל בעלי העניין בתחום יהיו חברים בה מתוך אינטרס משותף".

"20 יום זה כמו מילואים"

פרויקט 8400 מקבל 50 איש בכל שנה, והמטרה היא שישתתפו בו 400 איש לפחות על פני שמונה שנים (עוד סיבה לשם 8400).

מה מושך את הבכירים להשתתף?

"המשתתפים עוברים ימי הרצאות אינטנסיביים מפי בכירי התעשייה ברחבי העולם. לאחר מכן הם עובדים יחד בקבוצות כדי לאתר את צווארי הבקבוק של התעשייה. בחלק האחרון של התהליך, הם נוסעים לאירוע בן שבוע בחסות בית הספר לעסקים של הרווארד, שבנה לנו תוכנית ייחודית מרוכזת שכל תכליתה היא להציג את התובנות המשמעותיות מן העולם בשאלה איך הופכים תעשיות למנועי צמיחה לאומיים, עם דגש על תחום הבריאות".

הדמיון לתוכנית "מעוז" אינו מקרי. שינדל היה אחד ממייסדיה לפני שהקים את 8400. "ארגון מעוז הוא עמותה שמובילה תוכניות בתחום המנהיגות הציבורית והחברתית", מזכיר שינדל. "היא מביאה יחד בכירים עם ניסיון משמעותי בתחומם, שרוצים להקדיש את העשור הבא של חייהם לעשייה חברתית או ממשלתית. הקבוצות הללו הפכו להיות רשת גדולה שפועלת יחד לקדם מטרות לאומיות. במעוז ראינו כמה המבנה הזה של בניית קואליציה שיש לה ‘אני מאמין’ משותף, במקביל לעבודה של כל אחד בתחומו, יכול לקדם תהליכים בקצב מהיר באופן משמעותי מזה שאליו התרגלנו".

ייתכן שאנשי הביומד יאמרו לך, כבר ישבנו, כבר דיברנו, כבר ניתחנו את כשלי התעשייה שוב ושוב.

"נכון, אבל שולחן עגול מגיע רק עד נקודה מסוימת. אנחנו מרגישים שהבכירים צריכים להכיר זה את זה יותר לעומק. בפרויקט שלנו הם מבלים זה עם זה פרק זמן משמעותי ועוברים חוויה עוצמתית, ואלה שני הפרמטרים שמובילים לבניית אמון. 20 יום זה כמו מילואים".

דפנה מורביץ, המנהלת בפועל את פרויקט 8400 (יחד עם מיכל קאהן ונועה אפשטיין טננהאוז), שימשה בעבר מנהלת התפעול הגלובלי בצ’ק פוינט. לאחר מכן עבדה בקרן Israel Venture Networks שעסקה בהשקעות אימפקט ובהמשך שימשה בין היתר סגנית נשיא בחברת הביומד מתחום הסוכרת BetaO2.

"התחושה שלנו היא שבתחום הבריאות יש מצד אחד חדשנות אדירה, ומצד אחר החדשנות הזאת אינה מגיעה קרוב למיצוי. המשתתפים בפרויקט אמנם בכירים מאוד, אבל הם צמאים ללמוד את הכישורים שיאפשרו להם לקדם את התעשייה. למשל, מי שהוא כוכב באקדמיה או בקרן הון סיכון מתחיל לשאול את עצמו יותר שאלות כמו מה יקדם את האקדמיה בישראל, מה יקדם את כלל ענף ההון סיכון. כך העוגה תתרחב, באופן שיתרום למדינה ולבסוף לאיכות החיים של כולם. חשיבה בין-תחומית כזאת מובילה לתובנות חדשות".

המפגש הראשון של הפרויקט היה בדצמבר 2017. "הקסם קרה שם בתוך 24 שעות", מספרת מורביץ. "אנשים שהכירו מכנסים ומשיתופי פעולה עסקיים, ואולי גם ממלחמות אגו, מצאו שקשה להם להיפרד, וכבר קבעו פגישות המשך". למשל, בכירה באחד מארגוני הבריאות סיפרה שהצליחה להגיע במפגש להבנות לגבי הסכם עם אחד הגורמים הממשלתיים, שעליו עמלו חודשים רבים לפני".

20 ימים רצופים של הרצאות ועבודה בקבוצות
 20 ימים רצופים של הרצאות ועבודה בקבוצות

"תעשיות לא יודעות שהן שייכות"

במסגרת מפגשי הפרויקט זוהו חמישה תחומים שבהם נדרשת תוכנית המשך, וסביב כל אחד מהם התגבשה קבוצה. קבוצה אחת עוסקת בקידום רגולציה ישראלית, ובראשה עומד פרופ’ זמיר הלפרן, כיום ראש המכון הישראלי למחקר מדיניות הבריאות ובעבר ראש המכון לחקר מחלות של דרכי העיכול בבית החולים איכילוב ובכיר במשרד הבריאות, יחד עם סלומון שטמן, אונקולוג בכיר, יזם, פרופ’ בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וראש יחידת המחקר ומשנה למנכ"ל ביצת החולים ביילינסון.

בשיחה עם "גלובס" סיפרו שטמר והלפרן על הפרוייקטים שלהם. שטמר: "היוזמה שלנו עוסקת ברגולציה לניסויים קליניים וקדם קליניים. הרגולציה היום קשוחה מידי, ולא תמיד מותאמת להתפתחויות במדע. למשל, החזירים שדומים לבני אדם במאפיינים רבים, דווקא שונים מהם בגנטיקה, ולפעמים אין שום תועלת בבדיקת תרופה עם בסיס גנטי על חזיר, למרות שזה הפרוטוקול לתרופות לאותה המחלה".

הלפרן: "לפעמים רפואה מותאמת אישית, אי אפשר לגייס קבוצה של חולים והלשוות אותה לקבוצת ביקורת".

שטמר מוסיף כי יש לכך תקדימים בעולם. "מדינות כמו בלגיה או אוסטרליה קידמו את הרגולציה בניסויים הקליניים כדי להיות אבן שואבת למחקרים. אולי גם אנחנו נוכל להיות מקום כזה".

הלפרן: "אני הגעתי ל-8400 כדי להביא את נקודת המבט של הגופים הציבוריים והממשלתיים, וכדי ללמוד את העולמות של הייטק הרפואי, כי שימשתי בחברותה הייטק כיועץ, אך לא הייתי חלק אינטגרלי מחברה. המטרה הראשונה שלנו היא לערוך סיעור מוחות משותף לרגולטור הישראלי יחד עם רגולטורים מחו"ל לגבי הרגולציה של העתיד".

קבוצה נוספת, בראשות פרופ’ יחזקאל ברנהולץ, ממציא תרופת הדוקסיל לסרטן וחוקר באוניברסיטה העברית, מפתחת את ה"Ecosystem Playbook", פורטל מידע הממפה את כל הגורמים בתעשייה ואת השירותים שהם יכולים להציע אלה לאלה. "אחד החוקרים אמר לנו, רק אחרי ששלחתי דגימה לבדיקה בחו"ל, גיליתי שלמעבדה שיושבת כמה קומות מתחתיי יש בדיוק אותן יכולות ואותם מכשירים. אם הייעוד של התוכנית הוא לשבור את החומות בין התחומים השונים - אקדמיה, ממשלה, תעשייה וכדומה - הרי שלדעת כיצד להגיע במהירות זה לזה, ולדעת בעצם מי פעיל בתעשייה, זהו אחד הצעדים החשובים הדרושים כדי לעשות זאת", אומרת מורביץ.

קבוצה שלישית, בראשות ד"ר יעל מרגולין, שפרשה לאחרונה מניהול חברת גמידה סל, ויובל אופק (ממייסדי חברת די בי מושן, מהחלוצות העולמיות בתחום הרשומה הרפואית הדיגיטלית) אחראית על תוכנית מנטורינג. "במסגרת התוכנית בכירים מהתעשייה מציעים תהליך של מנטורינג מושקע לצעירים, ובמקביל, המנטורים שלנו עוברים תהליך מנטורינג משלהם עם בכירי התעשייה בחו"ל שהתנדבו לכך", מחדדת מורביץ.

מרגולין מספרת מה הוביל אותה לתוכנית. "עוד לפני שהצטרפתי ל-8400, ידעתי שאני מעוניינת ליצור רשת של מנטורים עבור המנהלים הישראלים בביומד, שרובם הם מנכ"לים בפעם הראשונה, כפי שגם אני הייתי בגמידה סל. חשוב מאוד שלמנכ"ל יהיה מישהו שיכול לייעץ לו, ולא חבר דירקטוריון שיש לו גם אג’נדה".

קבוצה רביעית, בראשות ד"ר עינת זיסמן, ששימשה בעבר מנכ"לית החממה הטכנולוגית FutuRX ומנכ"לית חברת מסחור הטכנולוגיות של בית חולים הדסה, פועלת להקלת עסקאות של העברת קניין רוחני בין גורמים שונים בתעשייה.

הקבוצה החמישית, בהובלת ד"ר מיכל רוזן צבי, פועלת להסדרת השימוש במידע הרפואי הנצבר בישראל, כך שכל הגופים יוכלו לקבל תשובות לשאלות מחקריות חשובות, בלי שהגופים יצטרכו לחשוף את המידע או לוותר על הבעלות עליו.

"היוזמות הללו מדגימות כמה קטרים דרושים לצמיחה של תחום הבריאות ומדעי החיים, ולכן אנחנו מרחיבות את הרשת בכ-50 מובילים ומובילות כל שנה, כדי לייצר מסה קריטית של 400 מחוללי שינוי תוך שמונה שנים. בהינתן האינטרדיציפלינריות של תחום הבריאות", אומרת מוטרביץ. "אנחנו מרחיבים את הרשת לכלול גם בכירים ובכירות מתעשיות שעדיין לא מזהות את עצמן כשייכות לתחום הבריאות ומדעי החיים, בעיקר מתעשיית הטכנולוגיה הקלאסית ובעתיד גם פודטק וקלינטק". 

גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס"