סטף קרי מחליק את הגאדג'ט על הזרוע. הוא עובר את שרוול הלייקרה הצמוד, חולף מעל הקעקוע "אהבה לעולם לא נכשלת" - בעברית - על פרק כף היד הימנית, וחוזר אל אמת היד מתחת לחולצת הפשתן. חיוך של שביעות רצון נמרח על פניו. "אני רואה שאני הולך לענוד את זה כשיגיע הזמן", הוא אומר על הגאדג'ט החדש שמסתתר מתחת לשרוול. קרי, המנהיג של אלופת ה-NBA גולדן סטייט ווריירס, נכנס לאחרונה לרכיבה על אופניים, ולכן הוא מחקה רוכב שמביט במכשיר תוך שהוא לוגם מים.
גם דניס מילוססקי והווארד נאק מחייכים. המעצבים הוותיקים מעמק הסיליקון, שנראים כאילו התלבשו בדיוק לתפקיד, עם הזקנים הגזוזים למשעי והבגדים השחורים מכף רגל ועד ראש, הזמינו את קרי למשרדם בסן פרנסיסקו באחר צהריים בחודש יולי כדי לשמוע את דעתו. קרי אינו רק קבוצת מיקוד המורכבת מאדם אחד. הרכז שהוכתר פעמיים לשחקן המצטיין של ה-NBA הוא גם משקיע בפאלם, החברה שמילוססקי ונאק ייסדו, והוא נושא בתואר "מנהל אסטרטגיית הקריאייטיב" של החברה. לצד ההשקעה הכספית שלו, הוא גם נותן להם עצות - וערך שיווקי שעשוי להיות שווה מיליונים.
סטף קרי / צילום: רויטרס
רגע אחד. פאלם? ענקית הטכנולוגיה משנות ה-90 שחוסלה על-ידי כוחות השוק לאחר שמחשב כף היד שלה והסמארטפונים שייצרה לא שרדו את התחרות? לא בדיוק. פאלם של 2018 היא חברת סטארט-אפ חדשה לחלוטין, ששאלה את השם המקורי של פאלם ולפחות מעט מהאתוס שלה. המוצר הראשון של פאלם החדשה, המכשיר שקרי מסתיר מתחת לשרוול, נקרא גם הוא פאלם. הוא מזכיר טלפון חכם - מבצע שיחות ומריץ יישומים של אנדרואיד - אבל זהו מכשיר זעיר, שדומה יותר לערימה של כרטיסי אשראי מאשר לסמארטפון בממדי חפיסת שוקולד של ימינו.
למרות השם מעורר הנוסטלגיה, הפאלם, שאמור להגיע בנובמבר ל-1,500 החנויות של חברת התקשורת האמריקאית וריזון (Verizon) ולחנויות עצמאיות שמוכרות את מוצריה, הוא גאדג'ט מסוג חדש ("אנחנו קוראים לכל הקטגוריה הזו 'פאלם'", מצהיר מילוססקי בתשובה לשאלתי, אבל שניהם אוהבים גם את המונח "אולטרה-נייד"). שלא כמו טלפון חכם רגיל - שהפאלם לא מתיימר להחליף - הפאלם קטן מידות באופן שמאפשר להצמיד אותו לזרוע כפי שעשה קרי, להכניס אותו לכיס של מכנסי ספורט או לענוד סביב הצוואר עם שרוך. גם התוכנה מנסה להיות מינימלית, כלומר להגן עלינו מפני מבול של הודעות או פיתויים כמו אינסטגרם, קנדי קראש ואחרים. הפאלם, שמחירו 350 דולר, אמור להיות חלופה לגאדג'טים לבישים כמו שעוני אפל סדרה 4 (שמחירם 399 דולר).
חברת פאלם המחודשת, על קומץ עובדיה, ממוקמת בבניין היסטורי בסן פרנסיסקו שאכלס פעם בית מלאכה להדפסת תגיות על ארגזי פרי. החלל בעל הקירות הלבנים ותקרת הלופט הגבוהה משקיף על חצר שקטה ונראה יותר כמו בית פרטי מאשר כמו מטה חברה. לכן זה לא נראה מוזר שקרי, שידוע כאיש משפחתי מאוד, הביא כמה בני משפחה איתו לפגישה. אביו דל, בעצמו שחקן NBA לשעבר, מפטפט עם העובדים, ובתו בת השש של סטף, ריילי, מעסיקה את עצמה עם אייפד ורוד (אשתו של קרי, עיישה, מנחה בערוץ האוכל וכותבת ספרי בישול, נשארה בבית עם הבן קנון, שנולד שבוע לפני כן. הבן השני, ראיין בן השלוש, הלך לגן).
קרי אינו ענק כפי שניתן לצפות משחקן כדורסל. גובהו 1.90 מטר והוא נגיש אפילו יותר כשהוא מחליק לכיסא כדי להסביר למה הוא נכנס לעסקי האלקטרוניקה. אף שחוזי הפרסום שלו עם אנדר ארמור, אינפיניטי, בריטה וחברות אחרות הכניסו לו 42 מיליון דולר ב-2018 לבדה, הוא מעוניין בשיתופי פעולה משמעותיים יותר, שיעזרו לו להיערך ליום שבו הוא כבר לא יהיה שחקן NBA. זה לא רק עניין של "לחבור לשותפים שיעשו הכי הרבה כסף", הוא אומר, "אלא של להיות חלק מתהליך הפיתוח". הוא בחר את הפרויקט הספציפי הזה של פאלם מפני שהוא מאמין בפוטנציאל שלו לגרום לבני אדם, והוא בתוכם, להיות "נוכחים יותר, אנרגטיים יותר, מעורבים יותר בחיי המשפחה".
בעידן של טלפונים חכמים ענקיים יותר ויותר, פאלם מנסה לשכנע את הצרכנים שהם רוצים משהו קטן ונחבא יותר. החברה גם נכנסת לטריטוריה של ענקיות כמו אפל וסמסונג, שעלו לגדולה עם מותג שהיה מת לכאורה. אם החברה של מילוססקי ונאק תצליח נגד כל הסיכויים, יהיה משהו פואטי בכך שסטף קרי - ששחקנים רבים נוטים להמעיט בערכו בשל ממדיו - היה שם.
המסך שישחרר ממסכים
המפגש שהוביל בסופו של דבר להקמה של פאלם התרחש בסמסונג, שם הכירו מילוססקי ונאק ב-2012. מילוססקי, שעבד חמש שנים בגוגל, בא עם ידע נרחב בתוכנה. נאק, שעבד לפני כן בחברות הענק לעיצוב תעשייתי Ammunition ו-Frog, היה איש של חומרה. הגאדג'טים שהם פיתחו בסטודיו לעיצוב של סמסונג בסן פרנסיסקו - רצועות ספורט, שעונים חכמים, אוזניות ועוד - סייעו לסמסונג להתגבר על המוניטין השלילי שלה כחברה שיודעת רק לחקות את אפל.
שניהם הרגישו שהם נשחקים בעבודה בחברה גדולה ועזבו את סמסונג לקראת סוף 2016. "עשינו חשבון", אומר מילוססקי, "והבנו שהקדשנו את 20 השנים האחרונות למאמץ לגרום לאנשים להתמכר לטכנולוגיה". במקום לפתח מוצר שיגרום לאנשים לבזבז עוד יותר זמן בבהייה במסכים, הם תהו אם הם יכולים למצוא דרך לשחרר בני אדם מהתלות הזאת.
מערכת היחסים המורכבת של סלבס וטכנולוגיה
עוד כשעבדו בסמסונג, מילוססקי ונאק ניסו לייצר טכנולוגיה שדורשת מהמשתמש פחות תשומת לב, כשהם פיתחו את Gear Fit, שעון חכם מינימלי אלגנטי. אף על פי שהשעונים הללו מאפשרים לנו להניח את הטלפון בצד, יש להם עדיין נטייה להפריע לחיים האמיתיים. "הודעות מגיעות בתדירות כה גבוהה, שאנשים מביטים על פרקי היד שלהם יותר מתמיד, וזה הופך אותם לגסי רוח אפילו יותר", אומר מילוססקי. היה לו ברור שנדרשת נקודת מבט חדשה לגמרי.
בסוף 2016, ההסתכלות על האופי הממכר של הסמארטפון כבעיה שנדרש לה פתרון החלה לתפוס תאוצה ומאז הפכה למקובלת מאוד. טריסטן האריס, מומחה לאתיקה של העיצוב בגוגל, החל לחשוש יותר ויותר מכך שחברות הייטק הינדסו את היישומים שלהן במכוון כך שהם יהפכו להרגלים כפייתיים, כמו מכונות הימורים בבתי קזינו. האריס עזב את גוגל ב-2016 כדי להקדיש את כל זמנו למסע צלב נגד המגמה הזו. תנועת Time Well Spent שהקים, הפכה לארגון ללא מטרות רווח בשם "המרכז לטכנולוגיה הומנית".
ספרה של הפסיכותרפיסטית ננסי קוליייר, The Power of Off, פורסם כשמילוססקי ונאק גיבשו את התוכניות שלהם. "מיד כשאנחנו מתיישבים לארוחת צהריים עם חבר או חברה, הטלפון נמצא שם בינינו", אומרת קולייר. "אנחנו למעשה אומרים לחבר שלנו, 'אתה לא מספיק לנו, יכול להיות שיצוץ משהו טוב יותר מהמכשיר'". אפילו ההתבודדות הושחתה על-ידי ההפרעה הדיגיטלית, היא מקוננת. "אנשים מפחדים מהחברה של עצמם".
מילוססקי ונאק הם אנשי טכנולוגיה, כמובן. לכן זה לא מפתיע שהתרופה שהם מצאו להתמכרות לצג היא עוד צג. אבל הצג שלהם יהיה כזה שידרוש פחות תשומת לב. משהו שנוכל לקחת לחדר הכושר או מועדון הלילה, בזמן שנשאיר את הטלפון העיקרי בבית.
החזון היה בתחילתו היפר-מינימליסטי. "הורדנו את כל מה שאפשר מהמכשיר", מסביר נאק. "בלי מצלמה, בלי כפתורים, בלי כלום. חשבנו שהוא צריך להיראות כמו חלוק נחל שחור, להידלק בדרך קסם ולהגיב לקול שלנו. משם התחלנו להכניס בחזרה את התכונות החיוניות לגמרי". כשהתהליך הסתיים, המכשיר נראה כבר יותר כמו סמארטפון, והיה יכול לבצע כל משימה שסמארטפון מסוגל לבצע מלבד תשלום לאנשים אחרים בכרטיס אשראי (רק אל תקראו למכשיר, סמארטפון במחיצתם: "זה משהו חדש", מדגיש נאק). אבל המכשיר היה קטן, עם צג של 3.3 אינץ' בלבד - ליליפוטי בהשוואה לטלפונים של תקופתנו שמגיעים ל-5.8 אינץ' ויותר. והיה רק כפתור אחד, להדלקת הצג ולכיבוי. אפילו כפתורי הווליום סולקו לטובת שליטה מהצג על עוצמת השמע.
מילוססקי ונאק החליטו להשתמש במערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל, שמאפשרת ליצרני חומרה לעשות בה התאמות, והפכו את חוויית המשתמש בה לפשוטה יותר. לפאלם יש פיצ'ר שנקרא לייף מוד (Life Mode) - שמיוצג על הצג באמצעות עץ דקל מרגיע - ומבטיח שהמכשיר לא ידרוש את תשומת לבנו כשאנו עסוקים בחיים האמיתיים. כשהצג כבוי, לייף מוד יחסום שיחות נכנסות, הודעות וכל צורה אחרת של הסחת דעת. שלא כמו תכונת "לא להפריע" סטנדרטית בטלפון חכם, לייף מוד מיועדת לשימוש מתמשך, ולא למקרים חריגים. ובכל זאת, אפשר לכבות ולהפעיל את הפיצ'ר הזה בכל רגע, או לקבוע טיימר לשעה, שעתיים או שלוש. אלמנטים נוספים הם מסך בית יעיל מאוד וקיצורי דרך להשלמת משימות - כמו השמעת רשימת שירים של ספוטיפיי - עם מינימום הקלקות. את המקלדת המצומצמת של הצג סיפקה Fleksy, חברה עם ניסיון בעיצוב של מקלדות זעירות עוד יותר לשעונים חכמים.
התוצאה הסופית היא חוויה שמרגישה בו זמנית מוכרת וחדשה. יישומי האנדרואיד שמישים על הצג הקומפקטי, והגודל של המכשיר מאפשר לעטוף אותו בכף היד ולהקליד בבוהן לבדה, כפי שאי אפשר בטלפונים גדולים. אבל הממדים של התצוגה אינם מעודדים את סוגי השימושים שיכולים לגרום לנו להתמכר. מי שלא אוהב במיוחד לאמץ את העיניים, לא ירצה לקרוא מאמר ארוך או לצפות בסרט באורך מלא בפאלם.
אם נלך מספיק רחוק אחורה, ניזכר בתקופה שבה טלפונים ניידים רבים, כמו גם גאדג'טים כמו אייפוד ננו, שאפו להיות קטנים כמה שניתן. הפאלם של מילוססקי ונאק הוא היורש הרוחני שלהם. "זה קצת כמו 'בחזרה לעתיד'", אומר מייק פינלי, סגן נשיא בכיר לצפון אמריקה של קואלקום, שמספקת את השבב שמניע את פאלם. "זה מכשיר קטן שקל להסתובב איתו. הוא מתאים לכושר ולמוזיקה, הוא נוח, הוא חברתי. אני חושב שיש לו יתרונות בהרבה תחומים שונים".
לא הפאלם פיילוט של אבא
עם מחק ספוג ביד, סטף קרי עומד ליד לוח שרטוט במשרדי פאלם. איתו נמצאים מילוססקי, נאק ובריאנט באר, החבר הטוב ביותר של קרי, שהיה שותפו לחדר במעונות הסטודנטים ומשחק בקבוצתו. באר הוא גם הנשיא הנוכחי של SC30, החברה שמנהלת את ההשקעות של קרי ואת הפעילות הפילנטרופית שלו. הארבעה מתכננים קמפיין פרסום לפאלם החדש. יש אווירה של מלחמת גרילה בחדר, כלומר דיונים על הופעות של קרי בתקשורת ובטלוויזיה ללא קשר לפאלם, שהמוצר יוכל לתפוס עליהן טרמפ.
הצוות של פאלם ו-SC30 עובד יחד כבר כמה חודשים כשסיעור המוחות הזה מתרחש. קל לשכוח לרגע שהאיש שיושב שם כחלק מהצוות הוא אחד משחקני הכדורסל הטובים בעולם. מנהל המוצר דיוויד וודלנד, העובד הראשון שגייסו מילוססקי ונאק, היה מי שחשב לפנות לאייקון הכדורסל כדי שישקיע בפאלם, בקיץ של 2017. זה היה רעיון פרוע, אבל לא מטורף לחלוטין. כמו חבריו בווריירס אנדרה איגודאלה וקווין דוראנט, לקרי היו קשרים חזקים עם קהילת הסטארט-אפים של עמק הסיליקון. הוא אפילו הקים בעבר חברת טכנולוגיה עם באר, שנקראה Slyce, ובנתה כלי מדיה חברתית לספורטאים. החברה נסגרה בקיץ שעבר.
בשיחה הראשונה שלו עם הצוות המייסד של פאלם, קרי היה צריך לעלות על טיסה, אבל הוא הקדיש להם חצי שעה. הוא עדיין קישר את המותג פאלם עם פאלם פיילוט שאביו נשא לפני שנים ועם המשחקים שהוא שיחק עליו בילדותו. "כשאבא היה מסיים עם המכשיר, אני ואחי היינו נלחמים עליו", הוא נזכר. "כשפגשתי אותם והם אמרו 'פאלם', זה היה הדבר הראשון שחשבתי עליו".
כשקרי למד על המוצר החדש ועל השאיפות שלו, הוא נשאב לשיחה עד כדי כך שהוא כמעט שכח את הטיסה שלו (למזלו, עיכבו את המטוס עבורו). "מההתחלה התאהבתי בו", הוא אומר. "כל הזמן שאלתי, 'זה עובד?', 'אני יכול לקבל אחד?'". החברים בפאלם לא היו ערוכים למהירות שבה התחבר כוכב ה-NBA ליצירה שלהם. "הוא התחיל לחפור בפונקציות של המוצר ולשאול למה הקמנו את החברה ולמה כל זה חשוב", אומר מילוססקי.
נדרשו כמה חודשים להפוך את ההתלהבות של קרי להשקעה כספית. בתקופה הזו פאלם הייתה במגעים עם Verizon, שהתרשמה גם מהמוצר וגם מהמעורבות האפשרית של קרי. "זה לא היה עניין של 'הטלפון החכם הכי קטן'", אומר בריאן היגינס, סמנכ"ל שיווק בווריזון. "אני יכול לומר בכנות שאם זה היה כך, היינו מוותרים על המוצר כנראה. העניין הוא שהם באמת חשבו איך הם יכולים להמציא מחדש משהו שיאפשר לאנשים להתחבר רק למה שבאמת חשוב".
שתי העסקאות נסגרו בתחילת 2018, כשווריזון הבטיחה לעצמה זכויות בלעדיות לשווק את פאלם, והעניקה בכך רוח גבית להשקת המכשיר. לצד הכיסויים שפאלם מייצרת בעצמה, וכמה כיסויים שמייצרות חברות לא קשורות, וריזון הודיעה שהיא עובדת על קו מוצרים משלימים משל עצמה, כמו למשל שרוול מנצנץ של קייט ספייד. החברה גם סיפקה את הטכנולוגיה שמאפשרת ללקוח להשתמש באותו מספר טלפון בסמארטפון ובפאלם בו זמנית.
יש שפע דוגמאות לסלבריטאים שקשרו את עצמם למותגי טכנולוגיה באופן שהתחיל בבליץ של יחסי ציבור והסתיים באכזבה, אבל פאלם וקרי שואפים ליחסים עמוקים ופוריים יותר. מקור אחד להשראה הוא ביטס (Beats), מותג שהוקם בהשתתפות הראפר והמפיק ד"ר דרה, והשתלט במהירות על שוק האוזניות האיכותיות לפני שנרכש על-ידי אפל ב-2014. "מההתחלה, דרה התלהב מאוד", אומר רוברט ברונר, מייסד Ammuniation, פירמת העיצוב התעשייתי המקורית של ביטס. "בפגישה הראשונה שלנו, הוא אמר: 'אנשים לא שומעים את כל המוזיקה', ואנחנו פרסמנו את האמירה על האריזה של המוצר".
הפעילויות של קרי מעבר לפאלם הן רבות ומגוונות. באפריל הוא חתם על עסקת פיתוח עם סוני, שכוללת סרטים, סדרות, משחקים ומציאות מדומה. גם העשייה הפילנטרופית שלו לא נפסקה, ובין השאר הוא ארגן באוגוסט החולף מחנה כדורסל ל-200 בנות מגיל 9 עד 16, "כדי לסגור את פער ההזדמנויות", לדבריו. ובכל זאת, ביקוריו בפאלם נמשכים במקרים רבים מעבר לתכנון המקורי, והוא אינו רואה את המעורבות שלו בחברה כחלטורה, אלא כמשהו שהוא יכול לשלב עם היבטים אחרים של חייו. הוא משחק בטורניר גולף לסלבריטאים, אז למה לא להיראות על הדשא עם פאלם ביד?
"זה משהו שהייתי עושה אם מישהו היה מתבונן בי או לא", הוא ממהר לומר. "אבל זה גם עניין של להגביר את הנראות של פאלם בצורה אסטרטגית".
במקרה אחד, הנוכחות של קרי בישיבה במטה פאלם התבררה כחיונית. החברה תכננה לקרוא למכשיר שלה CoPilot ("טייס משנה"). יחד עם התחושה שהוא מיועד להיות בן לוויה לטלפון חכם גדול, השם הזה קישר עוד יותר את פאלם החדש עם המורשת של פאלם פיילוט. "אבל זה לא מתגלגל על הלשון מספיק טוב", הגיב קרי, ששכנע את המייסדים ללכת רק על המותג פאלם. הוא משווה את התרומה שלו לסצנה בסרט "הרשת החברתית" שבה שון פרקר מודיע בדרך אגב למארק צוקרברג ש"TheFacebook" צריכה למחוק את ה-The משמה. "זה היה הרגע שלי", אומר קרי ומצחקק.
מי תייצר את החיקוי הראשון?
באוגוסט, כמה בלוגים כבר השיגו תצלומים ופרטים שנוגעים לפאלם החדש, והתאמצו לנחש מה הוא בדיוק (באתר The Verge, למשל, נכתב שהסמארטפון החדש לכאורה של פאלם "הוא זעיר, מוזר ועם יכולות בסיסיות"). אף אחד, אומר נאק, לא הבין שמה שפאלם עובדת עליו זה טכנולוגיה חדשה שהיא פחות מטרידה. אבל לפחות הם הסתקרנו.
הבלבול הזה מדגים כמה קשה לנחש איך הציבור יגיב לפאלם כשיגיע לשוק. מילוססקי ונאק זיהו בעיה אמיתית שדורשת פתרון: הסחת דעת דיגיטלית. אבל כמו כל מוצר חדש של חברה שעוד לא הוכיחה את עצמה - הביצוע הוא הכול ושולי הטעות הם זעירים. גם אם פאלם יתברר כהצלחה שמשנה את חוקי המשחק, חברות הענק עדיין יכולות לדרוס אותו. "חברות הטכנולוגיה מתעוררות עכשיו ואומרות, 'אם אנחנו יצרנו את השוק הזה, ואנחנו נהנות ממנו, אנחנו צריכות לקחת אחריות על הסם הממכר הזה שהחדרנו למוחם של המשתמשים'", אומרת הפסיכותרפיסטית קולייר בעניין ההתמכרות הדיגיטלית. בכנסי המפתחים שלהן השנה, גם אפל וגם גוגל חשפו פיצ'רים "לאיזון החיים הדיגיטליים" במערכות ההפעלה שלהן. הפיצ'רים האלה כוללים אפשרות לשלוט טוב יותר בכמות ההפרעות והנוטיפיקציות ואפשרות לקבל את הסטטיסטיקה על השימוש היומי שלנו בסמארטפון.
ענקיות הטלפונים החכמים כמו אפל, גוגל והמעסיקה הקודמת של מילוססקי ונאק, סמסונג, יכולות בקלות להקטין את העיצובים שלהן למשהו שיזכיר לפחות באופן שטחי את פאלם. אם המכשיר הזה יימכר היטב, לפחות חלקן יעשו זאת. כשהוא נשאל על מתחרים, מילוססקי נותן את התגובה המסורתית של נחיה ונראה: "נקבל אותם בברכה, כי זה ייתן תוקף לסוג המוצר שלנו".
עד אז, פאלם אולי תחפש כיוון חדש. "כמובן שאנחנו מתמקדים בגרסה הראשונה הזו ואיך להפוך אותה להצלחה גדולה", אומר קרי. "אבל אנחנו כבר מדברים על קטגוריות אחרות שפאלם תוכל להיכנס אליהן". הנחישות והאופטימיות שלו נראות לגמרי אמיתיות. כשהוא עוזב את הלופט - עם אביו לצדו ובתו על זרועותיו - הוא מגלה ששוב חרג מלוח הזמנים שהוא הקציב לעצמו.
כשמותגים קמים לתחייה
כמו כמעט כל מכשירי האלקטרוניקה הקיימים, היה ברור שהגאדג'ט החדש של מילוססקי ונאק יורכב במפעל באסיה, מה שהוביל אותם לפנות ל-TCL, יצרנית-ענק בהויז'ו שבסין. TCL לא רק שמחה לייצר את המכשיר, אלא החליטה להשקיע בשלב הסיד ואף הציעה את השם למיזם שהיה אז בחיתוליו: פאלם.
היה בשימוש במותג הזה היגיון. פאלם פיילוט המקורי כבש את השוק ב-1996 מפני שהוא לא ניסה לעשות יותר מדי. באותה עת, "הרבה מפתחים בתחום מחשבי כף היד ניסו לייצר מחשבי פי.סי ממוזערים", אומר מייקל מייס, שמילא כמה תפקידים בכירים בפאלם המקורית ובחברת תוכנה שפוצלה ממנה, פאלם-סורס, בשנים 2005-2000. "פאלם פיילוט היה אביזר נלווה, לא מחשב אישי. זה היה לוח שנה וספר כתובות ומספרי טלפון, וזהו זה. אבל הוא הפך את הדברים האלו למשהו שאפשר להסתובב איתו".
בהמשך הפך הפאלם למכשיר עם שימושים רבים והוא עזר להכשיר את הקרקע לטלפונים חכמים כמו Treo של אותה חברה. פאלם מכרה יותר מ-30 מיליון עוזרים אישיים דיגיטליים וטלפונים חכמים בעשור הראשון שלה, אבל גם ביצעה יותר ויותר שגיאות אסטרטגיות - ונלחמה על רלוונטיות בעידן האייפון. היולט-פקארד (HP) קנתה את פאלם ב-2010 והכריזה על תוכנית גרנדיוזית לבנות אקו-סיסטם סביב תוכנת WebOS מהדור החדש שלה. כעבור 14 חודשים המנכ"ל שיזם את הרכישה עזב ויורשו חיסל את כל מוצרי HP עם התוכנה הזו, כולל טאבלט שכבר הושק בקול תרועה רמה רק שבעה שבועות מוקדם יותר. כך הסתיימה לכאורה ההיסטוריה המפוארת של המותג פאלם.
אבל לא באמת. כעבור שלוש שנים, הסמל המסחרי פאלם, שהיה אומנם רדום, צבר מספיק ערך ו-HP יכלה למכור אותו ליצרנית TCL, שהיה לה אינטרס ארוך טווח למכור ציוד למערב באמצעות שמות שהוא מכיר (TCL חתמה ב-2003 על עסקה לשיווק טלוויזיות תחת המותג RCA שהיה בן 99 שנים, וב-2016 קנתה רישיון לייצר טלפונים של בלקברי, כשזו עברה להתמקד בתוכנה ובשירותים). כשמילוססקי ונאק פנו אליה, TCL "עדיין לא ידעה מה היא הולכת לעשות עם פאלם", אומר נאק.
מווסטינגהאוס עד מייספייס, מותגים ישנים הוצמדו למוצרים חדשים במשך שנים, פשוט כדי לסחוט כל ערך שנשאר למותג המוכר, אבל מילוססקי ונאק טוענים שהיה להם רעיון שאפתני יותר. "זה לא היה עניין של 'תראו את המותג הגדול הזה, הוא חוזר'", מסביר מילוססקי. "זה היה צריך להיות סיפור של המצאה חדשה". המודל שלהם היה השיווק המחודש של המיני קופר על- ידי חברת ב.מ.וו כמכונית ספורט מודרנית. "יש היום נהגים בני 25 שלא הכירו את המיני של שנות ה-60, אבל הם אוהבים את האוטו הזה", אומר נאק.
כתבות
ני"ע
