היכולת לחזור מכתב אישום צריכה להיות חלק מהאתוס הפרקליטות

סיפור חקירתו, העמדתו לדין והחזרה מכתב האישום נגד הילד הערבי בן ה-12 צריך להדאיג את כולנו

פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר
פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן / צילום: איל יצהר

סיפור חקירתו, העמדתו לדין והחזרה מכתב האישום נגד הילד הערבי בן ה-12 צריך להדאיג את כולנו - ולא רק את הפרקליטים שהביאו לסגירת התיק.

אנחנו צריכים להיות מוטרדים מאוד מהסיפור הזה בשל כמה סיבות: ראשית, אילולא הפרקליטה שניהלה את התיק הייתה שולחת את אותו מייל התייעצות לעמיתיה הפרקליטים, סביר להניח שהתיק היה ממשיך להתנהל, והילד היה מורשע. ובמילים אחרות, ההחלטה לסגור את התיק היא נכונה, אבל דרך קבלת ההחלטות בפרקליטות לא הייתה נכונה, ודומה כי כתב האישום לא צריך היה להיות מוגש מלכתחילה.

"חלפו כבר שעתיים מאז קראתי את המייל. אני נסער ונבוך"

שנית, ההתכתבות בין הפרקליטים חשפה חקירת משטרה בעייתית ומלאת כשלים ופגמים. חקירה שבה ילד שבקושי דובר עברית לא זוכה לקבל מתורגמן למרות בקשותיו החוזרות ונשנות, ומוגש נגדו כתב אישום על בסיס תשאולו בשפה שבה אינו שולט. חקירה שבה ההודאה של הילד-הנאשם במעשים לא ברורה, שבה הילד לא מיודע באופן ברור על זכותו להיוועץ בעורך דין, והוא נדרש לחתום על הודאה באשמה, ללא שיש לו אפשרות לעיין בה.

וכדברי עו"ד נעם עוזיאל מפרקליטות מיסוי וכלכלה: "זה נראה כמו מתוך סרט דוקומנטרי אמריקאי אודות עיוות דין. אני לא מבין ולא מצליח להירגע. העובדה שמדובר בילד בן מיעוטים, שאינו דובר עברית, מגבירה מאוד את המבוכה ואת אי-הנוחות ומעוררת מחשבות".

אחרי פסק הדין של בית המשפט העליון בתיק אלישע חייבטוב, אותו אסיר שריצה שנות מאסר ארוכות בשל הודאה ברצח שנגבתה ממנו תחת השפעה סמים, חשבנו שלא נראה יותר חקירות כאלה. מזל שהפעם הפרקליטות בלמה את המחדלים בזמן וחזרה בה מכתב האישום.

במהלך חילופי הדברים הסוערים בין הפרקליטים בשאלה האם ראוי לנהל את התיק הפלילי נגד הילד הערבי בן ה-12 וחצי, בנסיבותיו המיוחדות, הזכיר אחד הפרקליטים, עו"ד עמי לינדר, את "האתוס של הפרקליטות". מהו האתוס של הפרקליטות שביקש לינדר להגשים באמצעות ההחלטה על סגירת התיק הבעייתי?

בהשתלמות שנערכה בשבוע שעבר לרגל 70 שנה לפרקליטות, הגדיר פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, את האתוס כך: "הפרקליטות בשבילי היא לדעת - בביטחון מוחלט - שאני שייך לארגון שאנשיו פועלים בהגינות. במקצוענות. בנחישות. באנושיות".

ואילו היועמ"ש, ד"ר אביחי מנדלבליט, הזכיר 3 מאפיינים של פרקליטות המדינה, המשלימים בעיניו זה את זה: מקצועיות, ערכיות וממלכתיות. מנדלבליט אבחן את הפרקליט כ"סוג מיוחד של עורך דין, המחויב - בצד קידום המדיניות של הרשות הממשלתית הרלוונטית - לפעול בראש ובראשונה לקידום שלטון החוק ולהגנה על האינטרס הציבורי".

בשורה התחתונה, למרות השאלות והבעיות שהזכרנו, ההחלטה לסגור את התיק הזה תואמת את אותו אתוס של הגינות, אנושיות, ערכיות והגנה על האינטרס הציבורי. החלטה של פרקליט, בכיר ככול שיהיה, לחזור מכתב אישום נגד נאשם, היא החלטה קשה לא פחות, אפילו קשה יותר, מההחלטה להגיש כתב אישום ולהמשיך לנהל את התיק. אבל היא גם חשובה לא פחות. פרקליטות הגונה, מקצועית ואנושית היא פרקליטות שגם יודעת להודות בטעויות.