גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך הפך מרכז השלטון המקומי ללוביסט הכי חזק והכי עשיר בישראל

אף אחד לא מעז להתעסק עם הרשויות המקומיות: מהכסף שקונה סקרים "טובים" ועד הכוח הכלכלי האדיר של ראשי הערים והמועצות המקומיות בישראל ● פרשנות

הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות / צילום: שלומי יוסף
הצבעה בבחירות לרשויות המקומיות / צילום: שלומי יוסף

1.

"אתם (העיתונאים) הלכתם אחרי פייק ניוז. לאף אחד מכם לא היה סקר. הייתה פה רשת שהוציאה איזשהו סקר קיקיוני שלא מתאים לבחירות".

(רון חולדאי, אחרי תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות, על הסקר שהצביע על פער זעום בינו לאסף זמיר)

רון חולדאי הוא אולי איש בוטה ויהיר, אבל לזכותו ייאמר שרוב התושבים בעירו סבורים שהוא ראש עירייה טוב. גם אם לתושבי דרום תל אביב יש בטן מלאה עליו (ודי בצדק), תוצאות הבחירות אמרו את שלהן. בכל מקרה, בעניין הסקרים הוא צודק בהחלט. מדובר בבעיה חמורה, מאחר שנראה שאלה לא רק טעויות תמימות הנובעות מכך ש"סקרים הם בסך הכול סקרים" ולא מדע מדויק, אלא הטיה מכוונת, פייק ניוז המופצים בכלי התקשורת. לאורך כל התקופה האחרונה התקשורת הארצית, ודאי המקומית, הדגישה עד הרגע האחרון שמדובר ב"מרוץ צמוד" בת"א, וזה לא היה כך בפועל. האפשרות להפיץ סקר באופן שייצר באזז מסוים - זו כבר עליית מדרגה בעיוות המידע המתווך לציבור.

מאחר שאי-אפשר למנוע עשיית סקרים, אפשר להתייחס אליהם כמו אל חוות דעת משפטיות או כלכליות המוזמנות על ידי תאגידים או ארגונים. חוות דעת כאלה מיישרות בדרך כלל קו עם מי שמשלם עליהן, כלומר, כסף טוב קונה חוות דעות "טובות". כך גם עם סקרים: כסף טוב קונה סקרים טובים - למזמין כמובן. סטטיסטיקה היא כמו חוות דעת משפטית או כלכלית - בשני המקרים אפשר לשחק עם המספרים, עם ההנחות ועם הפרשנויות. גם במקצוע הסטטיסטיקה יש מספיק שרלטנים שיהיו מוכנים למכור סקר טוב תמורת כסף טוב. הבעיה היא עם מי שמפיץ הלאה, מתוך אינטרס להטעות את ציבור הבוחרים.

החברות הבנות והנכסים של המרכז לשלטון מרכזי

2.

אינפלציית המועמדים בבחירות לרשויות המקומיות המחישה עד כמה חזקים ראשי עיריות, במיוחד בערים הגדולות, יותר מחלק מהשרים בממשלה (הכוונה היא לא לשרים המרכזיים, כמובן). בעבר קראתי לזה "שלטון השריף". ראש העירייה נבחר אחת לחמש שנים (כהונה ארוכה יותר מזו הקצובה לראש ממשלה), ויש ראשי עיריות המכהנים יותר מעשר שנים, הרבה יותר משתי קדנציות - לפעמים גם 3, 4 ו-5. אין כיום הגבלה על תקופת הכהונה של ראשי רשויות הנבחרים בבחירה ישירה, והאופוזיציה לראש העירייה בקרב חברי המועצה די חלשה. חברי האופוזיציה בדרך כלל רחוקים מאור הזרקורים התקשורתי, אלא אם כן הם בערים גדולות או שהם נתונים בחקירות. 

הכוח הכלכלי שניתן לראשי עיריות הוא בלתי נתפס. בשטח העירייה או המועצה שלהם, הם דומיננטיים הרבה יותר מכל איש במדינה. לא מפליא שכמעט כל החקירות מתמקדות בענף הנדל"ן - הסחרור בענף הנדל"ן, הכסף הגדול שזורם שם והחיכוך הצפוף בין העוסקים בנדל"ן למנגנון העירוני רב הכוח הם כר פורה ומפתה מאוד לשחיתות. עם זאת, צריך להיות זהירים בהכללות - יש תיקים שנסגרים, ויחסית למספר הרשויות, יותר מ-250, המספרים אינם חריגים.

חוקי מימון הבחירות בעיריות אמנם מגבילים תרומות ל-5,000 שקל, אבל יש מימון ישיר ויש מימון עקיף, ובמימון העקיף אפשר לעזור לראש עירייה בדרכים מגוונות, כולל סידור עבודה לילדים, למקורבים וכד'. לרוב ראשי העיריות יש גם השפעה, ישירה או עקיפה, על הוועדות המקומיות, המחליטות אם לאשר או לדחות בקשות לתוכניות בנייה בעיר, אם להפחית או להגדיל זכויות בנייה - החלטות ששוות הון תועפות.

לפיכך, ראש עירייה מחזיק בידיו כוח כלכלי עצום. מדובר לא רק בכוח הכלכלי של העירייה עצמה על תקציביה, אלא הכוח להשפיע על החלטות תכנוניות ששוות עשרות ומאות מיליונים, תלוי בהיקפי הפרויקט. להיות "שריף" פירושו גם להיות מסוגל "לסחוט" כפי יכולתך. למשל, רוצה אישורים סופיים לבנייה? תקן את התאורה או את המדרכה ליד ורק אז תקבל אישור. ככל שהעיר יותר חזקה, כושר ה"סחיטה" גדול יותר.

3.

מי שתוהה מדי בחירות למה צריך יותר מ-250 רשויות מקומיות, צריך להפנות את האצבע המאשימה לא רק למשרד הפנים, אלא למנגנון העוצמתי של מרכז השלטון המקומי. בפועל, מרכז השלטון המקומי הוא הלוביסט הכי עשיר והכי חזק במשק הישראלי. אין זה מפליא שלא התרחשו שינויים מהותיים בכל המנגנונים העירוניים וגם לא מפליא שהגוף הזה מייצג בעיקר את הרשויות החזקות. כיו"ר השלטון המקומי משמש חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין-מכבים-רעות.

כיוון שהגוף הזה הוא עמותה שממומנת מכספי הרשויות, יש לה דוחות כספיים גלויים. הצצתי בהם השבוע (האחרונים הזמינים הם לשנת 2016), ומתברר שלא מדובר רק בלוביסט שמטרתו העיקרית היא לייצג את הרשויות המקומיות ולקדם את ענייניהן בפני הכנסת ומשרדי הממשלה השונים, אלא מדובר בסוג של תאגיד עסקי לכל עניין ודבר. לתאגיד הזה יש שורה של חברות בנות, כמו החברה למשק וכלכלה - חברה המרכזת ומתאמת מטעמן של הרשויות המקומיות רכישת מוצרים ושירותים תוך ניצול ההיקף הגדול של הפעילויות להשגת תנאים מועדפים עבורן; החברה לאוטומציה במינהל השלטון המקומי שעוסקת בפיתוח ויישום מערכות ממוחשבות לשימוש הרשויות המקומיות. החברה נמכרה כבר ב-2014 לוואן תוכנה בסכום מצטבר של כ-30 מיליון שקל; החברה למופעים - חברה שפועלת עבור רשויות מקומיות בתחומי התרבות והאמנות ומשמשת גוף הזמנות ייעודי שמטרתו לאפשר לרשויות מקומיות לרכוש באמצעות החברה הופעות אמנים לאירועי תרבות מסוגים שונים ברחבי הארץ. למעשה, זו אחת החברות הדומיננטיות בתחום ההזמנות למופעי תרבות. אגב, לא מעט אנשים בתחום התרבות מפנים אצבע מאשימה לחברה הזו בגלל כוח הקנייה העצום שלה, שמוריד מחירים לרצפה, ומשאירים בידיה את הרווחים העצומים. כיוון שהדוחות של מרכז השלטון המקומי אינם מפרטים את התוצאות של החברות הבנות, קשה להוכיח את הטענות הללו, אבל לפי קצב צבירת המזומנים והעודפים של המרכז, בהחלט ייתכן שכך הוא. 

בנוסף, יש למרכז השלטון המקומי 6.5% ממניות בנק דקסיה, שסוכם על רכישתו על ידי דיסקונט לאחרונה ב-670 מיליון שקל במזומן. המניות הללו שוות, אם כן, כ-44 מיליון שקל. שימו לב למספרים העיקריים מהדוחות הכספיים: בקופת מרכז השלטון המקומי נחים, הן במזומנים והן בהשקעות בני"ע, כ-368 מיליון שקל (!). ההתחייבות לבנקים לזמן ארוך וקצר נעה סביב 60 מיליון שקל בלבד.

המספרים של מרכז השלטון המקומי (נכון ל-2016)

הכנסותיו של מרכז השלטון המקומי בשנת הדיווח נעו סביב 320 מיליון שקל, רובן בכלל מפעילות עסקית (כ-280 מיליון שקל) של החברות הבנות. העודף שנוצר לפעילות המרכז באותה שנה עמד על כ-30 מיליון שקל. בעמותות אין רווח, אבל מרכז השלטון המקומי צובר מזומנים בקצב יפה מדי שנה.

השורה התחתונה: מי יעז להתעסק עם גוף כה חזק, עם כוח פוליטי גדול ועם כוח קנייה הכי גדול במשק הישראלי. עכשיו אתם מבינים למה השלטון המרכזי מתבטל בפני השלטון המקומי.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש