השופט בפרשת ישראל ביתנו: "חותמים בחוזה דבר אחד ועושים דבר אחר?"; העדה מזי"א: "כן. מה, אני ממציאה את הגלגל?"

אלישבע מזי"א העידה כיצד שימשה תנועת "הרוח החדשה" שבראשה עמדה כצינור להעברת כספים למשרד רונן צור עבור שירותים שהעניק לפאינה קירשנבאום • השופט ביקש להבין מדוע מזי"א הוגדרה כאשת הקשר בהסכם מול צור, אף שבפועל לא כך התנהלו הדברים • מזי"א הביעה מורת-רוח משאלותיו, והשופט לא נשאר חייב: "הנימה לא מוצאת חן בעיניי. גבירתי לא תגיד איזה שאלות לשאול"

אלישבע מזי"א / צילום: שלומי יוסף
אלישבע מזי"א / צילום: שלומי יוסף

פרשת השחיתות המסועפת המוכרת כ"פרשת ישראל ביתנו" שחקירתה נמשכת כבר שנים, עדיין לא הסתיימה וממשיכה לייצר כותרות מהעדויות של המעורבים הרבים בה במסגרת שלב ההוכחות במשפט שעדיין מתנהל. בשבוע שעבר העידה במשפט אלישבע מזי"א, בתה של המחזאית עדנה מזי"א ומי שבתקופה הרלוונטית שימשה כמנכ"לית תנועת "הרוח החדשה". עדותה של מזי"א, המכהנת כיום כמנהלת תאטרון החאן, הפכה בשלב מסוים לקרב מילולי בינה לבין שופט המחוזי בתל-אביב, ירון לוי. יצוין כי מזי"א עצמה נחקרה בעבר באזהרה בפרשה, אך הוחלט שלא להעמידה לדין.

השופט ירון לוי / צילום :שלומי יוסף
 השופט ירון לוי / צילום :שלומי יוסף

לפי כתב האישום נגד הנאשמת המרכזית בפרשה, פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר מטעם מפלגת ישראל ביתנו, התנועה בראשות מזי"א שימשה כצינור להעברת תשלום כספי השוחד עבור שירותי יחסי-הציבור שסיפק משרד יחסי-הציבור של רונן צור לקירשנבאום. (צור עצמו העיד בפרשה לפני כחודש, אך אינו חשוד בפרשה).

במסגרת הפרשה מואשמת קירשנבאום, בשורת עבירות שוחד ושחיתות. לפי כתב האישום, קירשנבאום ביקשה וקיבלה במישרין ובאמצעות מקורבים לה ולבני משפחתה, שוחד וטובות הנאה. זאת, בתמורה לכך שהקצתה מיליוני שקלים מהכספים הקואליציוניים של ישראל ביתנו, לגופים שונים, בהם עמותות שונות. לפי האישום, תשלום השוחד לקירשנבאום נעשה על-ידי הגופים שאליהם הועברו הכספים הקואליציוניים, באמצעות העברת (הקצאת) "נתח" מהכספים שהם קיבלו.

עדותה של מז"יא נגעה לטענת המדינה, שלפיה קירשנבאום ויד ימינה דאוד גודובסקי (שהורשע בהסדר-טיעון ונגזרו עליו 7 שנות מאסר), הגיעו ב-2014 לסיכום מושחת עם עמותת "איילים" וראשה, מתן דהן. לפי ההסכם, בתמורה לכך שקירשנבאום תעביר ל"איילים" ולעמותת"הרוח החדשה" כספים ממשלתיים של מפלגת ישראל ביתנו, תשלם "איילים" - באמצעות "הרוח החדשה" שבראשות מזי"א - עבור שירותי יח"צ שסיפק משרד צור לסגנית השר לשעבר - כך, שייראה כאילו יחסי-הציבור ניתנו ל"איילים" ול"הרוח החדשה", על אף שבפועל הם ניתנו לקירשנבאום. דהן עצמו הועמד לדין בגין מתן השוחד, הורשע במסגרת הסדר-טיעון, ונגזרו עליו 6 חודשי עבודות שירות.

מעגל הקסמים (לכאורה) של פאינה קירשנבאום
 מעגל הקסמים (לכאורה) של פאינה קירשנבאום

"כשנגיע לגשר נחצה אותו"

כפי שעולה מעדותם של מזי"א ודהן, מעורבותן של מזי"א ו"הרוח החדשה" באותו "סידור" מושחת החלה ביוזמתו של דהן. לטענת מזי"א, ב-2014 פנה אליה דהן עם הצעה אטרקטיבית במיוחד - לשתף פעולה בפרויקט נרחב של ישראל ביתנו בנושא צעירים, לרבות ב"כנס הצעירים" בכנסת. זאת, בתמורה לכך שקירשנבאום תדאג לכך ש"הרוח החדשה" תקבל תקציב בסך חצי מיליון שקל לקידום מטרותיה.

לטענת מזי"א בעדותה, דהן אמר לה כי "ישראל ביתנו רוצה למצב עצמה כמפלגה שעוסקת בצעירים"; והסבירה כי "הרוח החדשה" היא עמותה שתכליתה מתאימה לכך, שכן מטרת העמותה היא לתמוך בצעירים בירושלים ולהעשירם. לדבריה, "דובר על סכום גדול, 130 מיליון שקל, שהם (ישראל ביתנו, מ' ב') רוצים להזרים כדי להקים פרויקטים עם כמה ארגונים של צעירים".

ראש צוות התביעה, ד"ר-עו"ד מאור אבן-חן, שאל את מזי"א - "האם דהן הסביר לך כיצד יגיעו אותם חצי מיליון שקל לעמותה שבראשה עמדת?". על כך השיבה מזי"א: "לא. אני יודעת שיש בעיה עם העברת כספים מהממשלה, ולכן דווקא שאלתי אותו. הוא דיבר על כל מיני דרכים להעברת הכסף, אבל בגדול אמר לי - 'כשנגיע לגשר נחצה אותו'".

השופט: "בילבלת אותי לגמרי"

לפי עדותה של מזי"א, דהן אמר לה כי על-מנת לקדם את הפרויקט המשותף, עליהם לשכור משרד יח"צ. מזי"א לא ידעה להשיב בעדותה על השאלה - מדוע נבחר דווקא משרדו של צור, שעה שבאותה תקופה עבדו "הרוח החדשה" ו"איילים" עם משרד יח"צ אחר. "לא יודעת למה. מתן (דהן) התקשר ואמר שזה מה שהוחלט... הוא לא סיפק סיבות למה בחר דווקא במשרד הזה".

בשלב זה עימת התובע את מזי"א עם הדברים שמסרה למשטרה, כאשר נחקרה באזהרה בפרשה. אז סיפרה, כי הבחירה במשרדו של צור נבעה מכך שמדובר בעניין "הקשור לחבורה של ישראל ביתנו, אבל זה לא הפריע לי בצורה יוצאת דופן".

כפי שעולה מעדותה של מזי"א, לאחר שדהן סיכם עימה, כי מבחינה פורמלית התשלומים לצור ייצאו מ"הרוח החדשה", אזי עמותות "איילים" ו"הרוח החדשה" הגיעו לסיכום שלפיו "איילים" תעביר ל"הרוח החדשה" תשלומים נגדיים בעבור הסכומים שיועברו לצור. כלומר, בהתאם לסיכום בין "איילים" ל"הרוח החדשה", הסכומים שהועברו לצור על-ידי "הרוח החדשה" הוחזרו לה ע"י עמותת "איילים" "Back to Back". כך - ממאי 2014 ועד לנובמבר 2014, העבירה "הרוח החדשה" סכום מצטבר של 141,600 שקל למשרדו של צור, ועמותת "איילים" העבירה אותו סכום ל"הרוח החדשה".

מזי"א ציינה בעדותה כי "העובדה ש'הרוח החדשה' הייתה חתומה על החוזה, היא עניין טכני". זאת, בהתייחסה לכך שעל אף טענתה כי היא לא הייתה מעורבת כלל בהקמת הקשר מול צור, היא זו שחתומה על החוזה מולו. מזי"א הציגה את חתימתה הטכנית על החוזה כפרקטיקה מקובלת ביותר בקרב עמותות וארגונים שונים. 

מזי"א טענה בעדותה, כי מי שניהל את המו"מ וסיכם על תנאי התשלום עם משרד צור, היה דהן לבדו, וכי היא מעולם לא נפגשה עם צור לפני חתימת ההסכם מולו. עם זאת, מי שחתומה על החוזה עם צור, היא דווקא "הרוח החדשה" לבדה. זאת ועוד, על אף שמדובר בפרויקט משותף כביכול ל"איילים" ול"הרוח החדשה", התשלום למשרד צור כולו הועבר רק ע"י "הרוח החדשה".

בשלב זה התעקשו הן השופט לוי והן התובע, להבין מדוע, אם כך, התשלום לצור יצא אך ורק מ"הרוח החדשה". על כך השיבה מזי"א: "דהן לא שילם ישירות למשרד יח"צ, כי הוא אמר שרואה-החשבון שלו אמר לו שזה ייראה בעייתי שעמותה קטנה יחסית מעסיקה שני משרדי יח"צ. לכן הוא ביקש שהחוזה ייחתם מולנו". השופט לוי פנה למזי"א והקשה: "בילבלת אותי לגמרי. אתם חותמים על החוזה, אבל דהן משלם?". ומזי"א אישרה. בית המשפט המשיך להתעקש ואמר: "כלומר, החוזה לא משקף את המציאות? אתם חותמים על חוזה, אבל 'איילים' משלמים במקומכם, למרות מה שכתוב בחוזה?"

מזי"א השיבה לשופט: "הרבה פעמים מתנהלים ככה, שארגון אחד מוציא את הכסף, ואחר-כך מתחשבנים. לא רציתי לחשוף את העמותה (לסיכון, מ' ב') בלי שאני יודעת שאני מקבלת הכנסות, אז דהן אמר לי שהוא יישא בסיכון, והוא שילם לנו את מה ששילמנו לרונן צור במקביל".

"חוזה זה עניין טכני"

ניכר כי תשובותיה של מזי"א הטרידו את מנוחתו של השופט, שלא היה שבע רצון מהתמונה שהוצגה לפניו, שלפיה קיים הבדל מהותי בין מה שנכתב בהסכמים של "הרוח חדשה" עם צור ועם "איילים", לבין ההתנהלות בפועל. השופט הרבה לשאול את מזי"א שאלות, ואף חקר אותה על ההסכמים של "הרוח החדשה" עם "איילים" ועם משרד צור. בשלב מסוים הפך "הדיאלוג" בין השופט למנהלת התאטרון להתכתשות מילולית.

בתשובה לשאלה - מי היה אמור לנהל את הפעילות השיווקית מול משרד צור, השיבה מזי"א: "זה לא סוכם באופן ברור. חשבתי שדהן יעשה זאת בתור מי שניהל את המו"מ, אבל זה לא קרה". בשלב זה הציג השופט לוי לעדה את ההסכם בין "איילים" ל"הרוח החדשה", שם נכתב בפירוש שמי שינהל את הפעילות השיווקית תהיה "הרוח החדשה" שבראשותה עמדה מזי"א.

עוד פרט שעליו ביקש השופט לוי להתעכב נגע לכך שמזי"א הוגדרה כאשת הקשר בהסכם מול צור. בתשובה לשאלה, מדוע נכתב כך בהסכם, אף שבפועל לא כך התנהלו הדברים, השיבה מזי"א: "מדובר בעניין טכני. זה לא משנה. ככה זה עובד".

בשלב זה, נדמה היה כי סבלנותו של השופט לוי החלה לפקוע. "ככה זה עובד? ככה את מתנהלת גם במקום שבו את עובדת בו עכשיו?" (מנהלת תאטרון החאן, מ' ב'), תהה השופט. "חותמים דבר אחד ועושים דבר אחר?"; ומזי"א השיבה: "כן. אני לא מבינה את השאלה הזאת כל-כך; מה, אני ממציאה את הגלגל?". נראה שלוי לא אהב את התשובה, והוא ציין: "הנימה לא מוצאת חן בעיניי. גבירתי לא תגיד איזה שאלות לשאול. פשוט תשיבי לשאלות".

אולם מזי"א לא נותרה חייבת, והשיבה: "אני לא עומדת למשפט. לא נעים לי שאתם מייצרים לי תחושה כאילו זה ככה"; והשופט המשיך: "התמיהה מובנת. לא מובן לי מה לא מובן אצלך. יש מסמך שאומר דבר אחד, ואת אומרת דבר אחר, אז זה בסדר לתמוה".

בהמשך עדותה המשיכה מזי"א להתייחס לחוזים שבמוקד החקירה באותו אופן, וציינה כי "חוזה זה עניין טכני. מי שמשלם הוא זה שחותם על חוזה". בתגובה, אמר לה לוי: "העניין הזה, שמישהו אחד חותם ומישהו אחר מקבל שירות, את אומרת שזה קורה כל הזמן. לי זה חדש"; ומזי"א השיבה: "יכול להיות שזה לא בסדר, אבל זה לא פלילי".

התובע, עו"ד אבן-חן, ביקש לחזור להסכם בין "הרוח חדשה" ל"איילים", המסדיר את התשלום של "איילים" ל"הרוח החדשה" תמורת שירותיו של צור. "תראי לי איפה כתוב כאן ש'איילים' מחזירה לכם את הכסף שאתם משלמים לרונן צור? כתוב שאתם מקבלים כסף מ'איילים', אבל לא כתוב עבור מה". מזי"א אישרה את הדברים. ואבן - חן שאל: "למה לא לכתוב את זה בצורה מפורשת בהסכם? מדובר בהסכם לא חוקי?"; ומזי"א השיבה: "אני לא יודעת מי ניסח את ההסכם".

בתגובה הציג לה התובע את הדברים שמסרה בזמן שנחקרה במשטרה, שהיא זו שהכינה את ההסכם. "למה לא לכתוב בצורה ברורה את האמת", היקשה השופט לוי, "זו הרי אמורה להיות נקודת המוצא; ומזי"א השיבה: "לא יודעת, יש לי זיכרון עמום, שמתן (דהן) הנחה אותי מה לכתוב".

מזי"א מסרה ל"גלובס" בתגובה: "התיק בענייני נסגר לפני כשנתיים, הגעתי למסור עדות אינפורמטיבית לבקשת הפרקליטות, אין לי כל קשר לפרשה מעבר לכך".

גרסת קירשנבאום וההגנה תוצג בעוד חודשיים

לפני שנה ושלושה וחודשים הוגשו שני כתבי אישום בפרשת ישראל ביתנו - האחד נגד מי שהפרקליטות מאשימה בקבלת שוחד, ובהם פאינה קירשנבאום, לשעבר סגנית שר מטעם מפלגת ישראל ביתנו, ומי שהיה יד ימינה, דאוד גדובסקי (שהגיע להסדר טיעון עם המדינה, נגזרו עליו 7 שנות מאסר וערעורו על חומרת העונש עומד כעת לערעור בפני בית המשפט העליון); ואילו השני נגד מי שמואשמים בנתינת השוחד, ובהם גם יו"ר עמותת "איילים", מתן דהן.

שלב ההוכחות במשפט המתנהל במשפטם של מי שמואשמים במתן השוחד הסתיים זה מכבר, וכעת ממתינים בו להכרעת דין בעניינו של דניאל אלינסון, ראש תנועת עזרא העולמית, שהוא הנאשם היחיד בתיק נותני השוחד שלא הגיע להסדר טיעון עם הפרקליטות. כל שאר הנאשמים במתן השוחד, ובהם גם דהן, הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירות המיוחסות להם או חתמו על הסכמים, שלפיהם הם ישמשו כעדי מדינה ויעידו במסגרת לפחות אחד משני המשפטים המתנהלים בקשר לפרשה.

באשר למשפטם של מקבלי השוחד לכאורה - בימים אלה מתנהל שלב ההוכחות במשפט: המדינה מציגה את גרסת התביעה ובמסגרת זו מעידים מטעמיה עדים רבים, ובהם גם מספר עדי מדינה ומעורבים נוספים בפרשה שנגדם הוחלט שלא להגיש כתב אישום, כמו אלישבע מזי"א ורונן צור.

בתחילת שנת 2019 צפויה המדינה לסיים את פרשת התביעה, ואז יגיעו תורם של קירשנבאום ורמי כהן, לשעבר מנכ"ל משרד החקלאות - שהם הנאשמים היחידים שהואשמו בקבלת שוחד במסגרת הפרשה ולא חתמו על הסדר טיעון עם פרקליטות המדינה - להציג את גרסתם ולזמן את העדים מטעמם.

*** חזקת החפות: פאינה קירשנבאום לא הורשעה בכל עבירה. המשפט הפלילי מצוי בשלב ההוכחות, ובמסגרת זו נשמעים עדי התביעה תוך ניסיון של המדינה לבסס את האישומים. בשלב הבא תינתן לקירשנבאום האפשרות להציג את עדי ההגנה ואת טענותיה. במהלך המשפט טוענת קירשנבאום לחפותה, וכל עוד היא לא הורשעה, היא זכאית ליהנות מחזקת החפות.