מנסים להדביק את הקצב: מכרז חדש לייצור חשמל סולארי

רשות החשמל פרסמה היום מכרז לייצור חשמל סולארי בחוות ענק • ביחס למדינות המפותחות רמת ייצור החשמל של ישראל מאנרגיה מתחדשת נחשב לנמוך וכדי לעמוד ביעד הממשלתי נדרש מאמץ משמעותי

מערכות סולריות/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
מערכות סולריות/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

רשות החשמלמפרסמת היום (ג') את המכרז התחרותי לייצור חשמל סולארי בחוות ענק המחוברות לרשת ההולכה הארצית. במכרז צפויים להתמודד עשרות פרויקטים מכלל רחבי הארץ, ששטחם הממוצע הוא מאות דונמים אשר יתחרו ביניהם על המחיר הנמוך ביותר למכירת חשמל סולארי לרשת החשמל.

מכרז זה הנו השלישי במספר שמפרסמת הרשות לחוות סולאריות קרקעיות. הזוכים בשני המכרזים הקודמים שפרסמה הרשות, אשר היו מיועדים לחוות סולאריות קטנות יותר המחוברות לרשת החלוקה, זכו בייצור של כ-340 מגה-ואט וגובה התעריף החשמל שנקבע עמד על 19.9 ו-19.8 אגורות לקוט"ש - נמוך ביותר מפי שניים מתעריף של חברת החשמל למשקי בית. ברשות מצפים כי התעריף עבור המכרז הנוכחי יהיה זול יותר.

המכרז החדש הינו חלק מתוכנית העמידה ביעדי הממשלה לייצור אנרגיה מתחדשת העומדים על 10% עד סוף שנת 2020, בהתאם למדיניות שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ, אשר הנחה על הגדלת המכסה הסולארית הכוללת ב-1,600 מגה-ואט עד שנת היעד.

אנרגיות מתחדשות: ישראל מאחור

ישראל נמצאת במקומות הנמוכים בקרב המדינות המפותחות בשיעור החדירה של האנרגיות המתחדשות, עם קצת יותר מ-4% מסך ייצור החשמל. יעד הממשלה לשנת 2020 להגיע ל-10% של אנרגיות מתחדשות מסך ייצור החשמל נחשב למאתגר, עם זאת ברשות החשמל מאמינים כי ישראל יכולה לעמוד בו ומציינים כי כבר ב-2019 אמורים להתחבר לרשת החשמל כמה פרויקטים סולאריים גדולים.

מבחינת חדירת האנרגיה הסולארית, ישראל מוצבת במקום ה-11 בקרב מדינות ה-OECD, זאת משום שבמדינות אחרות משתמשים יותר באנרגיית רוח ומים - שני תחומים שעדיין לא מפותחים מספיק בישראל.

ברשות החשמל מציינים עוד כי שנת 2018 הינה שנת שיא בכל הזמנים בהקמת גגות וחוות סולאריות: כ-4600 גגות סולארים הוקמו, או נמצאים בתהליכי הקמה וחיבור לרשת בשנה זו, זאת בנוסף ללמעלה מ-40 חוות סולאריות קרקעיות.

רק האישורים לוקחים שנתיים וחצי

קיימים לא מעט מכשולים שעומדים בפני חברות שיחליטו לגשת למכרז להקמת חוות סולארית של רשות החשמל, כשהעיקרי שבהם הוא מציאת קרקע מתאימה, בדרך כלל בקיבוצים או במושבים, וקבלת אישור תב"א (תכנית בנייה ארצית). מדובר בתהליך סטטורי הכרחי שאורך בין שנה וחצי לשנתיים וכרוך בעלויות רבות ומטרתו העיקרית היא שינוי ייעוד הקרקע מחקלאי לתעשייתי. גם מציאת הקרקע אינה משימה קלה במיוחד לאור זאת שקיימת מגבלה של 250 דונם בלבד לכל יישוב. מגבלה זו מספיקה להקמת מתקן בינוני בהיקף של עד 10 מגה-ואט בלבד.

לפי אחד הגורמים בענף האנרגיה "היזמים שהצליחו לקדם תוכניות סטטוטוריות עד 2012 יכולים לגשת למכרז היום. מי שקידם את התוכנית שלו אחרי 2012 ממתין להחלטה חדשה של מנהל מקרקעי ישראל שצפויה להעלות לדיון של רמ"י בדצמבר".

מבדיקת רשות החשמל עולה כי ישינם מספיק פרויקטים שכבר קיבלו את כל האישורים ומחכים לפרסום המכרז. נציין כי אמנם שני המכרזים האחרונים להקמת המתקנים הסולאריים במתח נמוך של רשות החשמל הניבו תעריפי חשמל אטרקטיביים ותקדימיים - פחות מ-20 אגורות לקוט"ש - אך מספר הניגשים אליהם ירד בחצי.

לדברי יו"ר רשות החשמל אסף אילת "שיטת ההליכים התחרותיים הביאה עד כה בהצלחה רבה להקמת כ-300 מגה-ואט של מתקני יצור פוטו-וולטאיים. ההליכים הביאו להפחתה משמעותית של מחיר האנרגיה המתחדשת, ייעלו את השוק ואיפשרו חלוקה נכונה של סיכונים בין המדינה והציבור לבין היזמים. המכרז הנוכחי נועד לאפשר הקמה של מתקנים גדולים יותר בהליכים תחרותיים תוך המשך מזעור העלות לציבור".