ארבעים הצעירים המבטיחים 2017

- מגזין גלובס -

אלי גבאי / צילום: איל יצהר
"כהמורה שלי מבית הספר רוצה לקנות דירה בפרויקט שלנו, זה סיפוק גדול"
אלי גבאי לוקח את חברת הנדל"ן המשפחתית מאשקלון אל המגרש של הגדולים

עד לפני ארבע שנים, השם קבוצת גבאי לא אמר הרבה למי שחי את חייו מחוץ לגבולות העיר אשקלון. את החברה האשקלונית שבנתה דירות מגורים בעיקר בשכונת ברנע בעיר הקים שמשון גבאי, קבלן קידוחים בדרום, שזיהה את הפוטנציאל הכלכלי ביזמות נדל"ן למגורים ונכנס לאט-לאט לתחום. אלא שבשנים האחרונות העביר גבאי האב את הניהול לארבעה מילדיו (הבת החמישית עובדת בהייטק) ובראשם אלי גבאי, מנהל הפיתוח העסקי בחברה. "מאז שאני ילד, כל חופש גדול הייתי רק עם אבא בעבודה", מספר הבן.

"הייתי בן 25 כשהייתה העסקה הראשונה"

"אמא שלי כל הזמן אמרה לאבא, קח את הילד לכל פגישה שיש לך, כי הוא לומד. ובאמת למדתי. בזמן הצבא, למשל, הייתי מגיע כל יום לאתר בנייה באשדוד שבנינו שם מקבץ דיור. הייתי צמוד לפועלים ולכן היום אף אחד לא יכול לרמות אותי בדברים שאולי יזמים אחרים פחות מכירים, כמו עלויות של הריסה ופינוי פסולת, ודברים מהסוג הזה. איך שסיימתי את הצבא נכנסתי לעבוד בחברה, בחיים לא הייתי בחו"ל ליותר מכמה ימים. כדי להשיג עסקה צריך להילחם".

מאז, הספיק גבאי להוביל את הקבוצה לרכישת קרקע ל-700 יחידות דיור בכפר שלם ולהתחיל בבנייה; לקדם ביזמות 1,500 יחידות דיור נוספות גם כן בכפר שלם; לרכוש את חברות הביצוע צ. לנדאו ויעקב אלעזר בנייה שנקלעו לקשיים; להיכנס לתחום ההתחדשות העירונית עם פרויקט פינוי בינוי בהדר יוסף בתל אביב; ולרכוש את החברה הציבורית אנגל משאבים, שהעניקה לקבוצה דריסת רגל בבורסה לניירות ערך של תל אביב.

האחרונה, לא עברה חלק בלשון המעטה, וביוני 2017 הורשע גבאי בעבירת אי-דיווח לפי חוק ניירות ערך, מאחר שקודם לרכישה, גבאי רכש באופן אישי מניות של אנגל משאבים מבלי לדווח על כך. "גם מטעויות שעשינו לומדים", מתייחס גבאי. "מה שקרה עם רשות ניירות ערך לימד אותנו מה זה חברה ציבורית. הטעות שלנו הייתה שלא ידענו איך להתנהל בחברה ציבורית ושילמנו על כך מחיר. במסגרת ההסדר נגזרו עליי עבודות שירות ובמשך תקופה התייצבתי כל יום ב-7 בבוקר בבית חולים איכילוב ויצא מזה רק טוב. גם קיבלתי פרופורציות על החיים, וגם למדתי שאין דבר כזה ‘לא ידעתי’ בחברה ציבורית.

"כיום, כל דבר שקשור לחברה הציבורית, בין אם אני חושב שאני יודע ובין אם לא, אני שואל ומתייעץ עם מיטב היועצים. לא עושה שום דבר לבד. אני גם לא מצטער על מה שעברתי. כי אם לא זה, לא הייתי לומד ויודע היום את כל מה שאני יודע. כל עוד אף אחד לא נפגע ממה שקרה, וזה היה בטעות, ושילמתי מחיר ולקחתי אחריות, אז הכול בסדר".

"לגור בת"א זה פותח דלתות"

גבאי, 36, החל להרחיב את פעילות החברה המשפחתית לאזור המרכז בשנים האחרונות, אבל עוד קודם לכך, לפני כעשור, ב-2008, הגיע המפנה בגלגולה כשהיא ביצעה את העסקה הראשונה עם אזורים ורכשה ממנה קרקע בשכונת ברנע באשקלון.

"הייתי בן 25 כשהייתה העסקה הראשונה", משחזר גבאי. "שמעתי שאזורים רוצה למכור קרקע וביררתי מי האדם שאני אמור לדבר איתו, והלכתי אליו. ישבתי אצלו יום אחרי יום עד שהגענו להסכמות. לפני שחתמנו על העסקה, אמא שלי חלתה מאוד, והוא חיכה לי עם העסקה. זה משהו שלא אשכח לו אף פעם".

הקשר עם אזורים השתלם לקבוצה והזניק אותה אל המגרש של הגדולים, כשרכשה מהחברה גם קרקע בשכונת כפר שלם בתל אביב ל-700 יחידות דיור. "אתה יודע כמה אתה גדל, לפי מי שמתחרה איתך", אומר גבאי. "בהתחלה, אלה היה שחקנים קטנים, אחר כך הפכנו לשותפים של אזורים ב-1,500 דירות.

"אזורים היו עשר שנים בתביעות עם המחזיקים בכפר שלם, ואחרי שנכנסנו לעסקה, ניהלנו משא ומתן עם המחזיקים והגענו ל-100% הסכמה לביצוע פרויקט, כי אנחנו יודעים לדבר איתם בגובה העיניים. אני, למשל, לא אומר אף פעם לא לפגישה, כי עסקאות מתחלפות, אנשים לא. גם למחזיקים בכפר שלם אף פעם לא קראתי פולשים. הם מחזיקים ואפשר לתמחר אותם ולבקש מהעירייה עוד זכויות בנייה".

גדלת באשקלון וגם היום אתם בונים שם, אבל המשפחה כולה גרה בתל אביב כיום. למה?

"לגור בתל אביב זה פותח דלתות, ואחרי שאמא נפטרה כבר לא היה טעם שאבא יישאר באשקלון, וגם הוא עבר לידנו. כשיצאתי מאשקלון לתל אביב היה לי דרייב להוכיח את עצמי. אנחנו עדיין בונים באשקלון וכולם שם מכירים אותנו. זה כיף לקבל טלפון ממשרד המכירות באשקלון, שיושב שם חבר טוב שגדל איתך, ואת הדבר הכי יקר לו בחיים שזה דירה, הוא רוצה לקנות ממך. לא מזמן גם התקשרו להגיד לי שהמורה שלי מבית הספר רוצה לקנות דירה בפרויקט שלנו. זה סיפוק גדול".

יש לכם גם פרויקט של 500 דירות בשדרות. איך זה מסתדר עם המצב הביטחוני הרעוע שם?

"המצב הביטחוני גורם לאנשים לקנות דירות חדשות באשקלון ובשדרות, בגלל הצורך בממ"דים. אפילו סטודנטים ממכללת ספיר רוצים לגור בדירות חדשות. בכלל, אני מאמין בדירות של 2-1 מיליון שקל, כי זה מוצר סחיר. כמו דולר".

איפה אתה רואה את הקבוצה עשור מהיום?

"עוד עשר שנים אני מצפה שנהיה אחת מחמש החברות הגדולות בתחום. אני רוצה לגדול משמעותית בהיקף הנכסים המניבים של הקבוצה, כך שבתקופות פחות טובות בשוק המגורים, תהיה הכנסה שוטפת מנכסים מניבים".

כתבה: שלומית צור / צילום: איל יצהר

X

שיתוף הפרויקט

סגור