ביהמ"ש: מעתה על הפרקליטות להקליט את ראיון ההכנה שנערך לעדים לפני עדותם

מעתה ואילך על הפרקליטות להקליט ראיונות שהיא עורכת עם עדים לפני העדתם במשפט - כך קבעה אתמול (א') שופטת בית המשפט המחוזי, ד"ר מיכל אגמון-גונן, בהחלטה שנתנה בפרשת מי אביבים. במסגרת הפרשה מואשמים שורת עובדי ציבור וקבלני מים במעורבות במסכת שחיתות שלטונית ועבריינית שהתרחשה לכאורה בתאגיד המים של תל-אביב, מי אביבים, בין השנים 2010-2013, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.

השופטת ציינה בהחלטתה כי "כפי שבמסגרת חקירה נקבעה חובת הקלטה, יש לקבוע חובה כזו גם בראיון עד, שאחרת אין מנוס מקבלת טענות ההגנה, שלפיהן בהיעדר הקלטה כאמור, וכאשר ישנה אינדיקציה כי לעד הוצגו מסמכים ושאלות החורגים מעדותו במשטרה, קשה לדעת איך הגיב העד והאם זוהמה עדותו".

עוד הוסיפה השופטת כי "המצב שבו שלב החקירה מוסדר לפרטי-פרטים, לרבות אופן תיעוד החקירות, כמו גם החקירה של העד בבית המשפט, ובתווך ישנו שלב חשוב שלא מוסדר כלל, אינה ראויה ועלולה להביא לתקלות, גם אם אלה נגרמות בתום-לב, ואין כל סיבה להניח אחרת".

הבניית זיכרון ולא ריענונו

פרשת מי אביבים התפוצצה ברעש גדול בדצמבר 2013 עם מעצרם של עובדים בתאגיד המים, בהם בכירים בתאגיד וכן עובדים של חברות קבלניות המועסקות על-ידי התאגיד. כתבי האישום בפרשה מגוללים מערכת מושחתת ומסואבת לכאורה, שבמסגרתה שורה ארוכה של עובדי ציבור במי אביבים, שלכאורה ביקשו וקיבלו שוחד, בהיקף של מיליוני שקלים, באופן קבוע, הן מדי חודש והן כנגזרת מסכום החשבון שהוגש למי אביבים על-ידי הזוכות במכרזים של התאגיד. במקביל, מתוארת בכתב האישום מסכת עבריינית שבמסגרתה השתלטו לכאורה קבלני מים על עבודות הביוב והתיעול שבוצעו בעיר תל-אביב, באמצעות פעולות מרמה חמורות שביצעו. בין הנאשמים עובדי עירייה ועובדים בכירים במי אביבים וכן בעלי ונושאי משרה בחברות קבלניות מבצעות עבור מי אביבים.

לאחר הגשת כתבי האישום, גויס אחד הנאשמים בפרשה כעד מדינה. החלטתה של השופטת אגמון-גונן ניתנה על רקע בקשה שהגישו סנגוריהם של שניים מהנאשמים בפרשה שלא להעיד את עד המדינה, המכונה "ש.ש", בשל פגמים שנפלו, לטענתם, בראיון שקיימו עמו הפרקליטים בתיק.

באי-כוח הנאשמים טענו כי בראיונות שקיימה הפרקליטות לעד, בסמוך למועד ההוכחות שבו היה אמור ש.ש להעיד, ביצעה הפרקליטות מעין "השלמות חקירה" או "סגירת חורים", כהגדרתם, כך שבראיון הובנה זיכרונו של העד, ולא רק רוענן זיכרונו. לטענתם, הוצגו ל-ש.ש מסמכים שאליהם הוא לא התבקש להתייחס בחקירותיו במשטרה, והוא נשאל שאלות שלא נשאל במשטרה. זאת, לדבריהם, כדי ליישב סתירות שנפלו בין הודעות העד במשטרה לבין ראיות אחרות בתיק החקירה. כך, לטענת באי-כוח הנאשמים, עדות העד "זוהמה" באופן כזה שאינו מאפשר את העדתו.

השופטת אגמון-גונן ציינה כי לא ניתן היה להתרשם אם הפרקליטות עמדה בכללים לגבי ראיון העד ש.ש, מאחר שהראיון לא הוקלט. אולם למרות זאת היא דחתה את הבקשה לשלול את עדותו. זאת, בין היתר, מהטעם שבעת עריכת הראיונות לא הייתה מוטלת חובה על הפרקליטות להקליט את הראיונות. השופטת הבהירה כי ככל שיהיו טענות כנגד הדרכת העד - אלה יועלו בשלב הכרעת הדין לצורך שקילת משקל עדותו. 

"ביצוע ראיונות במחשכים"

אולם בכך לא תם העיסוק של השופטת בשאלה שעל הפרק - אופן קיום ראיונות עדים. השופטת אגמון-גונן ניצלה את ההזדמנות לדון בהרחבה באופן שבו על הפרקליטות לפעול בעת הכנת עדים למשפטם, תוך שהיא קובעת כאמור כי הפרקליטים חייבים להקליט מעתה כל ראיון עד.

העד ש.ש, שהיה אחד הנאשמים בפרשה, חתם על הסכם עד מדינה לאחר הגשת כתב האישום נגדו. הוא הודה בביצוע עבירות של מתן שוחד, הלבנת הון, גניבה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועבירות מס שונות, כמי שהיה חלק מבעלי החברות הזוכות, הסכים לשמש עד מדינה ונשלח למאסר של 24 חודשים.

בחקירותיו במשטרה, טרם החתימה על ההסדר, שמר ש.ש על זכות השתיקה או שכפר במיוחס לו, אולם לאחר החתימה על ההסדר מסר 6 עדויות נוספות במשטרה. בהמשך הוא הוזמן על-ידי הפרקליטות ל"ראיון עד" לקראת העדתו במשפט, ב-4 הזדמנויות שונות - וסיכומי הראיונות הועברו לסנגורים.

לטענת הסנגורים, סיכום הראיונות מהווה פרשנות של הפרקליטות לדברים שנאמרו, ואין בכך שיקוף אובייקטיבי של הליך הראיון. לטענתם, הפרקליטות מבצעת את הראיונות "במחשכים", ואין יכולת לעקוב אחר מה שנעשה בהם. עוד הפנו הסנגורים להמלצת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, שבמסגרת דוח לשנת 2017 פנה אל פרקליט המדינה והמליץ על תיעוד ראיונות עדים באופן דיגיטלי באמצעות הקלטה. 

מנגד טענה הפרקליטות כי כיון שחקירותיו של ש.ש במשטרה (לאחר חתימת הסכם עד המדינה) הסתיימו לפני יותר משנה, היה מקום לשבת אתו, להציג לו את הדברים ולרענן את זיכרונ; וכי לאור ההיקף העצום של חומרי חקירה, נדרשו לכך מספר ישיבות ריענון, שבוצעו לפי כל הכללים. אשר להמלצת הנציב, הפרקליטות הבהירה כי נכון להיום אין שינוי בנהלים של הפרקליטות לגבי ראיונות עדים, ולא נקבעה חובה להקליט את הראיונות.

ריענון זיכרון מגמתי

השופטת אגמון-גונן ציינה תחילה כי ראיונות עדים מהווים כלי עבודה משמעותי בידי התביעה במסגרת ההליך הפלילי, אך הוסיפה כי החשש המרכזי הוא שהראיון יהווה מעין השלמת חקירה או "חקירה פרק ב'", וכי במסגרת הראיון יישאל העד שאלות שלא נשאל במשטרה, כך שלא בית המשפט הוא שיתרשם מתגובתו לשאלות אלה, אלא הפרקליט המראיין את העד. "החשש הוא מהבניית זיכרון - להבדיל מ'ריענון זיכרון' וכן מ'זיהום העדות'", כתבה.

באשר להנחית פרקליט המדינה לעניין ראיונות עדים, שבמסגרתה מורה פרקליט המדינה לנציגי המדינה "להישמר פן יתממשו החששות", כותבת אגמון-גונן כי "לבד מאזהרות כלליות לעמוד בכללים שנקבעו, ההנחיה אינה מספקת הדרכה כיצד למנוע מהחששות להתממש".

עוד מוסיפה השופטת כי אין מחלוקת על הצורך בראיון עד ומטרתו המרכזית - ריענון זיכרונו של העד - אך הדרך בה נעשים אותם ראיונות כיום אינה מקובלת עליה. "לא מצאתי מזור לחשש כי הראיון עלול לגלוש, ולו מבלי משים, לריענון זיכרון סלקטיבי או מגמתי, בבחינת יצירת או הבניית זיכרון יותר מאשר ריענון זיכרון", כותבת השופטת בהחלטה. לדבריה, "מוסד הראיון נעדר מנגנוני איזון ובקרה הקיימים הן כשמדובר בשלבי החקירה ברשות החוקרת, הן בשלב החקירה בבית המשפט".

לדברי השופטת, קיים פער משמעותי בין "המצוי" ל"רצוי" בנוגע לאופן תיעוד ראיונות עדים. כיום, מתארת השופטת, הראיון מתועד רק בתרשומת המהווה סיכום של הפרקליט המטפל בתיק, ככל שהפרקליט סבור כי בראיון עלה עניין חדש או עניין מהותי; וזאת לאחר שלא אומצה המלצת הנציב לבצע הקלטה. על כך כותבת השופטת כי "ללא תיעוד אובייקטיבי דיגיטלי, אין כל דרך לדעת אם אכן מדובר בראיון שבוצע על-פי הכללים, אם לאו".

עוד לדבריה, "עם התפתחות הטכנולוגיה, והקלות בה ניתן לבצע הקלטות (ולו קוליות), אין כל סיבה שלא יהיה תיעוד אמין ואובייקטיבי שימנע ויכוחים בעניין זה, שמתעוררים חדשות לבקרים".

עם זאת, כאמור, כיוון שהנחיית פרקליט המדינה מאפשרת כיום ראיונות עדים ללא הקלטה, התירה השופטת אגמון-גונן לחקור את ש.ש.(החל מיום רביעי הקרוב). במקביל הבהירה השופטת כי ראיונות שייערכו לעדים נוספים בתיק זה - יוקלטו.

"יציאה מהחושך אל האור"

עורכי הדין ינון סרטל, ציון סהראי וניר לזר, המייצגים שניים מהנאשמים בתיק מי אביבים, מסרו בתגובה: "השופטת אגמון-גונן מתווה בהחלטתה, לראשונה, את הכללים שעל המדינה להקפיד עליהם במסגרת ראיונות עדים. בהחלטתו, פוסל בית המשפט את הדרך שבה נהגה הפרקליטות עד כה, של ראיונות עדים בלתי מתועדים וללא כל בקרה ופיקוח.

"בהחלטת השופטת אגמון-גונן נוצקים יסודות איתנים להבטחת ההליך ההוגן לנאשם וליכולתו של בית המשפט להגיע לממצאי אמת. הגיעה העת שגם הפרקליטות תנהג בשקיפות, וראיונות העד יצאו מן החושך אל האור". 

*** חזקת החפות: הנאשמים בפרשת מי אביבים לא הורשע בכל עבירה, ועל כן הם זכאים ליהנות מחזקת החפות. יש לזכור כי נאשמים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין.