זה לא רק הגירעון המסחרי, זה החשש משליטה טכנולוגית

בשבוע שעבר נעצרה בתו של מייסד Huawei בקנדה בעקבות בקשת הסגרה של ארה"ב. מנג וואן-ג'ואו, המשמשת גם כסמנכ"לית הכספים של החברה, מבוקשת בארה"ב בגין הונאה הקשורה להפרת הסנקציות על איראן. מעצר מתוקשר זה גרר תגובות נזעמות מגורמים רשמיים שונים בסין, וזאת שבוע בלבד לאחר פגישתם המדוברת של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ונשיא סין, שי ג'ין-פינג, בשולי ועידת ה-G20. בפגישה זו הסכימו המנהיגים על הפסקת אש במלחמת הסחר המתחוללת בין שתי המעצמות כבר חודשים ארוכים. 

אך האם הפסקת אש, שכרגע מתמקדת רק בנושא מכסי יבוא, יכולה להוות בסיס להסכם רחב יותר שעתיד לסיים את מלחמת הסחר בין סין וארה"ב?

התשובה היא כנראה לא. הגירעון המסחרי של ארה"ב מול סין הוא אמנם היבט חשוב במסגרת מלחמת הסחר, וטראמפ הביע נחרצות רבה ברצונו לצמצמו. אך עם זאת, היבט זה נוגע בעיקר להשלכות קצרות טווח על כלכלות ארה"ב וסין, בעוד היבטים הנוגעים לתהליכים ארוכי טווח שאינם קשורים באופן ישיר לגירעון המסחרי של ארה"ב לא נדונו במסגרת פגישתם של שי וטראמפ.

למשל, אחד החששות המשמעותיים ביותר של ממשל טראמפ הוא התקדמותה המהירה של סין אל עבר הפיכתה למעצמה טכנולוגית ברמה עולמית ומתחרה ישירה לארה"ב בתחומים שצפויים להוות את הבסיס לכלכלת העתיד. בין תחומים אלה נמצאים טכנולוגיות של בינה מלאכותית (AI), נתוני עתק (Big Data), טכנולוגיות מידע (IT) ושבבים. כבר ב-2015 סין פרסמה תכנית בשם "2025 Made in China", במסגרתה היא שואפת להפוך למובילה בפיתוח וייצור עצמאי של טכנולוגיות אלה ואחרות עד שנת 2049 ולהשיג עצמאות פיתוח וייצור לפחות ב-70% מהטכנולוגיות עד 2025.

סין מתכוונת להשיג מטרות אלה בעיקר על ידי סבסוד ממשלתי מאסיבי של חברות הייטק מקומיות, מוביליזציה מוגברת של חברות סיניות בבעלות ממשלתית, ורכישת חברות טכנולוגיה מערביות מובילות בתחומן. החששות האמריקאים נובעים מהסיכוי שסין אכן תעקוף את ארה"ב ותהפוך למעצמה טכנולוגית דומיננטית ולכן טראמפ בוחר להתמקד דווקא בשיטות בהן סין נוקטת על מנת להשיג את מטרה זו.  ארה"ב רואה בשיטות אלה כאמצעים לא הוגנים שאינם מתיישבים עם חוקי הסחר הבין-לאומי, ובמסגרת זו מאשימה אותה בחוסר הדדיות בהקשר להשקעות זרות בתחומה, אילוץ חברות זרות להעביר אליה טכנולוגיות וידע, ריגול תעשייתי וגניבת קניין רוחני בקנה מידה רחב.

על מנת להתמודד עם חלק מסוגיות אלה ארה"ב הרחיבה לאחרונה את סמכויותיה של הוועדה להשקעות זרות בארה"ב כך שיהיה באפשרותה לבחון באופן ביקורתי יותר ולהמליץ על חסימת השקעות סינית בחברות אמריקאיות.

היבט זה, שלא נידון באופן רציני בפגישת שי-טראמפ, מבליט את מגוון המטרות של ארה"ב במסגרת מלחמת הסחר עם סין, ובהן המירוץ לבכורה טכנולוגית עולמית.  זאת ועוד, ממשל טראמפ לא הגדיר במפורש מה הם תנאי הסיום של מאבק זה וברור שאת חלקם נשיא סין לא יכול ליישם ללא יצירת זעזוע פנימי משמעותי. אמנם הטלת מכסים על סחורות סיניות הינו צעד שפוגע בכלכלת סין, אך הוא מראה על חשיבה לטווח קצר בעוד מטרתו האמיתית של ממשל טראמפ היא לשכנע את הממשלה בבייג'ינג לזנוח את שאיפות הפיתוח שלה לטווח הארוך.

סביר להניח שסין תהיה מוכנה לספוג צעדים שיפגעו בצמיחתה הכלכלית הנוכחית על מנת להמשיך ולהיות השחקנית המשמעותית ביותר בקרב על דומיננטיות טכנולוגית עולמית בעתיד הלא רחוק. לכן, הפסקת האש הזמנית בין סין וארה"ב הינה סימן לכך ששני הצדדים מסוגלים לדבר אחד עם השני, אך היא אינה אלא רק פרק קצר בקרב בין-מעצמתי ארוך טווח.

הכותב הוא חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS