עליית מחירי החשמל: כך הרוויחו העסקים הגדולים על חשבון הצרכן הקטן, ומי באמת אשם בזה

אפשר להניח שעדכון עליית תעריפי החשמל לכ-7%-8% ב-2019 שוב יפנה אצבע מאשימה לעבר חברת החשמל או רשות החשמל או משרד האנרגיה - השניים האחרונים הם הרי הבולטים של חברת החשמל. אז ככה: לרשות החשמל לא נותרה ברירה. כשהדולר עולה ומחירי הדלקים עולים - ומדובר בהוצאה הכי גדולה של חברת החשמל (לא, היא לא על עובדים) - אין ברירה אלא להעלות את התעריף. אלו הם כללי המשחק בכלכלה.

אם הפחם עלה ב-12%, הגז מתמר ב-10% (חומר הגלם העיקרי בייצור חשמל) והסולר ב-5%, כל זה תורם בהכרח לכ-6% בעליית התעריף. ואם אנרגיות מתחדשות (בעיקר מתקנים סולאריים) עלתה ב-3% זה בעיקר בגלל הרצון הלגטימי לגוון את מקורות ייצור החשמל. אבל, מחירי גז טבעי, למשל, הם חוזים לטווח ארוך מאוד ולכן צריך להבין למה הם בדיוק עלו. ובכן, מי שתולה את האשמה בחברת החשמל ובחוזה הגז הענקי שלה עם מאגר תמר ומנגנוני ההצמדה הבעייתיים שלו, מסיט את האש מהבעיה האמיתית. והבעיה האמיתית נעוצה בכלל בסעיף אחד קטן בהסכם הענק שלא נכנס משום מה עם חתימתו, וגרם לכל הבעיות.

בזמנו כתבנו שעם החתימה על חוזה העוגן של חברת החשמל עם מאגר תמר, במהלך 2012, הייתה דרישה של החברה להכניס סעיף שיאפשר לה לקבל בעתיד את מחיר הגז הנמוך ביותר שקיים במשק. בזמנו החליט הממונה על ההגבלים העסקיים דאז פרופ' דיויד גילה, להסיר את הסעיף משיקולי הגבלים עסקיים, כי בראייתו ובראיית החוק שהוא עובד לאורו זה עלול להקנות עדיפות לחברת החשמל על פני מתחרותיה, תחנות הכוח הפרטיות. האבסורד הוא שכעת, לאור מתווה הגז, תחנות הכוח הפרטיות ושאר הלקוחות החדשים מקבלות גז טבעי במחיר במחיר של 4.7-4.8 דולר ליחידות חום, בעוד חברת החשמל משלמת כ-6.0-6.1 דולר ליחידת חום, כ-27% יותר מתחנות הכוח הפרטיות! מדובר בפער עצום במחיר חומרי הגלם העיקרי בייצור חשמל, שהתבטא, מתבטא ויתבטא אצל כל אחד ואחד מהאזרחים בחשבון החשמל שלו (כמובן שזה לא מתגלגל במלואו כי יש עוד פרמטרים לקביעת התעריף).

ההחלטה של פרופ' דיויד גילה בזמנו ממחישה את מה שאנחנו מתארים פה לגבי הרגולציה הישראלית. היא ממחישה איך נוצר הפער עצום בין דת התחרות, דת המונופולים והדת הכלכלית-תיאורטית לבין המציאות הכלכלית והאינטרס הציבורי האמיתי. ברמה התיאטורית ייתכן שגילה צדק בזמנו, אבל בראיית האינטרס הציבורי הוא טעה קשות. חברת החשמל היא הרי הצרכן הגדול ביותר של גז טבעי, היא הלקוח הגדול ביותר של מאגר תמר ולכן היא המשפיעה הגדולה ביותר על חשבון החשמל של כולנו. כלקוח גדול, היא בהחלט הייתה זכאית לקבל גם את התנאים הטובים ביותר, אבל גילה תמיד היה בדעה שצריך להגן על תחנות הכוח הפרטיות מפני כוחו של המונופול. אז הנה, הגנו על המתחרים הקטנים מפני המונופול הגדול ונתנו לתחנות הפרטיות עדיפות ברורה. מי הרוויח מזה? ודאי לא הצרכן, אלא כמה בעלי מניות בודדים בתחנות הכוח הפרטיות שמרוויחים הון עתק בזכות גז טבעי זול יותר וגם הלקוחות העסקיים הגדולים שלהם - שמקבלים חשמל יותר זול. האחרונים הרוויחו, הצרכן הפסיד.

מה הלאה? האם תעריף החשמל עלול להמשיך ולטפס בעתיד? יש לפחות תקווה. לפי פרסומים בעבר חברת החשמל מנהלת מו"מ עם מאגר תמר לפתיחת ההסכם ב-2019. בואו נקווה כולם שהמו"מ הזה, שעבר לפסים שקטים מאוד, יצלח לטובת הצרכנים.