מכרז סמנכ"ל הטלוויזיה בתאגיד: "ההתרשמות האישית" מפרייפלד גברה על הפרמטרים המקצועיים של ויזנטל

הפרוטוקולים שהגיעו לידי "גלובס" חושפים כי חברי ועדת האיתור העניקו לטל פרייפלד את מלוא הניקוד על התרשמות אישית, ואילו יונה ויזנטל קיבל 9 נקודות בלבד מתוך 20 משני חברים • גיל עומר, יו"ר התאגיד, ביקר את התארכות הליך הבחירה וקבע כי "אם מצב הטלוויזיה היה מזהיר, אפשר היה אולי למשוך את זה" • בסופו של דבר, עומר הצביע נגד המינוי של פרייפלד • התאגיד: "לתפקיד נבחרה המועמדת המתאימה והראויה ביותר"

גיל עומר ואלדד קובלנץ / צילום:דוברות הכנסת יצחק הררי
גיל עומר ואלדד קובלנץ / צילום:דוברות הכנסת יצחק הררי

מאז הקמתו עוררו מכרזי גיוס כוח-האדם של תאגיד השידור הציבורי ביקורת חריפה. אחד המכרזים שעורר תהייה רבה במיוחד היה המכרז לבחירת סמנכ"ל טלוויזיה - אחד התפקידים החשובים בתאגיד - שנמשך תקופה ארוכה ועורר הד תקשורתי רב.

בסופו של התהליך נבחרה לתפקיד טל פרייפלד, מי שכיהנה עד אז כסמנכ"לית טלוויזיה זמנית, ובעבר כמנהלת חטיבת מחקר, כתכנון ואסטרטגיה בתאגיד וכיועצת מחקר ואסטרטגיה בחינוכית כשזו נוהלה על-ידי אלדד קובלנץ - כיום מנכ"ל התאגיד. 

על אף שאין לה ניסיון ממשי בהפקות טלוויזיה, פרייפלד הצליחה לגבור על שני מועמדים אחרים שהיו דווקא בעלי ניסיון רב בתחום: הילי חורב-קסוטו, מנכ"לית ערוץ הילדים של קבוצת RGE; ויונה ויזנטל, ששימש בעבר סמנכ"ל התוכן של yes וכעורך הראשי של רשות השידור בעת פירוקה. 

בעקבות זכייתה של פרייפלד שעוררה ביקורת רבה, הגישה עמותת "הצלחה" בקשה לקבלת הפרוטוקולים של מועצת התאגיד שדנה במינוי ואת דף הניקוד המשוקלל שקיבלו המועמדים על-ידי חברי ועדת האיתור של התאגיד. עיון במסמכים שאותם חושף היום "גלובס" מגביר עוד יותר את התהיות לגבי ההכרעה שהתקבלה. ועדת האיתור שניקדה את המועמדים הסופיים כללה את אלעד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד; עירית שרמן-צמח, סמנכ"לית השיווק; ואלעד טנא, סמנכ"ל דיגיטל. 

ויזנטל ופרייפלד הגיעו לתוצאה קרובה מאוד: וינזטל קיבל ניקוד משוקלל של 79.3, ואילו פרייפלד קיבלה 81 נקודות - מה שהביא בסופו של דבר לבחירה בה. עם זאת, ניתוח הניקוד מגלה כי בפרמטרים המקצועיים ויזנטל מוביל בפער מובהק. כך, הוא קיבל ניקוד גבוה יותר בניסיון בניהול עובדים (20% מהשקלול), בפיתוח תוכן טלוויזיוני (15%) ובניסיון הפקתי בתחום הטלוויזיה (15%). הפרמטרים שבהם הובילה פרייפלד היו בעלי משקל קטן יחסית בשקלול: ניסיון במדיה הדיגיטלית (10%) וניסיון במגזר הציבורי (10%). הוועדה סברה כי הניסיון של שניהם בהקמת מערכות בתחום הטלוויזיה (10%) דומה, עם נטייה של 2 נקודות לטובת פרייפלד. כך שאם הניקוד היה מתבסס על פרמטרים מקצועיים בלבד - ויזנטל היה זוכה בוודאות.

מה גרם לפרייפלד לנצח במכרז?

בחלק ניכר של מכרזי התאגיד, וכך גם במכרז הזה, מקבלים חברי ועדת האיתור כוח להשפיע על-ידי פרמטר שקשה מאוד למדוד ולבקר אותו: "התרשמות אישית כללית", שהניקוד שלה מהווה 20% משקלול הניקוד הסופי. ההתרשמות האישית מתייחסת לנתונים כמו עוצמה אישית, כושר הבעה בעל-פה וכושר שכנוע, ובמכרז המדובר היה זה הפרמטר שהכריע את הכף. חברי הוועדה ניקדו את פרייפלד (שבאותם ימים כיהנה כאמור כסמנכ"לית הטלוויזיה הזמנית של התאגיד) גבוה מאוד; ואילו ויזנטל "זכה" מהם לניקוד נמוך במיוחד. כך, מתוך 20 נקודות אפשריות קיבלה פרייפלד 20 נקודות מקובלנץ, 20 משרמן-צמח ו-19 מטנא; ואילו ויזנטל קיבל 9 נקודות מטנא, ניקוד דומה משרמן-צמח ו-15 נקודות מקובלנץ. 

הניקוד של קובלנץ מעורר מחשבה כי הוא עצמו הזכיר את שמו של ויזנטל בישיבת מועצת התאגיד שדנה, בין היתר, בהתארכות תהליך האיתור של סמנכ"ל הטלוויזיה. "בשבועות האחרונים", דיווח מנכ"ל התאגיד לחברי המועצה, "קיבלתי לא פחות מ-3 מסרים שאם מר יונה ויזנטל לא ימונה לסמנכ"ל טלוויזיה, מצבי לא יהיה טוב, ותהיה לי בעיה קשה עם המועצה, וידאגו להגיע גם אליהם. אני מניח שמדובר באנשים שחושבים שהימצאותו שם תתרום להם לחיים. דיברתי עם 3 אנשים שרוצים את טובתי. זה חצי איום וחצי 'תסמוך עלינו'", אמר אז קובלנץ ושלח לאוויר רמז עבה נוסף: "במהלך תקופה זו גיליתי כי הגלגל ברכב שלי פונצ'ר פעמיים. אינני יודע אם יש קשר בין הדברים".

מהפרוטוקול שהגיע לידינו עולה כי גיל עומר, יו"ר התאגיד, היה מודאג יותר מהתארכות תהליך הבחירה מאשר מתחושת האיום שהוצגה על-ידי קובלנץ: "המנכ"ל הוא אדם מבוגר, ובמקרה שהוא מרגיש מאוים, הוא אכן צריך לפעול בהתאם לתחושה זאת", אמר. בהתייחס להתארכות תהליך הבחירה, הוא הוסיף כי "בעיניי, בלתי סביר שהתהליך נמשך זמן רב, ולכן אני אומר בצורה ברורה שעלינו לדרוש את מיצויו".

נזכיר כי מאז הקמת התאגיד הרייטינג של חלק לא מבוטל מהתוכניות אינו גבוה ועומד על נקודות בודדות לתוכנית. קובלנץ טוען כי מצבה של חטיבת הטלוויזיה טוב, וכי אין למדוד אותה רק בפרמטרים של רייטינג, אך מהפרוטוקול של אותה ישיבת מועצה אפשר להניח שעומר לא בהכרח רואה את הדברים עין בעין עם המנכ"ל שלו: "אם מצב הטלוויזיה היה מזהיר, אפשר היה אולי למשוך את זה (את הליך הבחירה; עב"ל). המצב שונה, ולכן אני סבור שצריך להיות ברור שאנו מצפים שבפני המועצה תובא בזמן הקרוב והסביר המלצה. אני באופן אישי אצביע בעד מועמד שיגיע אלינו, רק אם אהיה משוכנע שהוא מועמד ראוי ומתאים ביחס למועמדים אחרים".

נזכיר כי לאחר שפרייפלד נבחרה על-ידי ועדת האיתור, הובא מינויה לאישור המועצה, וגיל עומר הצביע נגד המינוי. 

תהיות בנוגע לאופן ניהול ההליך 

תאגיד השידור אמנם עלה לאוויר לפני פחות משנה וחצי, אבל סביב תפקיד סמנכ"ל הטלוויזיה היו כבר לא מעט התרחשויות: שתי הסמנכ"ליות הראשונות שהחזיקו בו - דינה לניר וליסה שילוח - עזבו לאחר פרקי זמן קצרים בתפקיד. באפריל לפני שנה, עם פרישתה של שילוח, מונתה פרייפלד כממלאת-מקומה כאמור. במקביל התנהל בעצלתיים תהליך בחירה לסמנכ"ל קבוע.

עם סגירת המכרז נראה היה כי ישנם לפחות שני מועמדים עתירי ניסיון, אך למרות זאת ועדת האיתור בראשותו של קובלנץ לא מיהרה לקבל החלטה ובחרה לפנות למועמדים נוספים כדי שיתמודדו על התפקיד. ההסבר שניתן למהלך היה שלאור הזכייה באירוויזיון יש צורך באיש טלוויזיה בעל ניסיון בהפקות. בסופו של התהליך נבחרה כאמור פרייפלד. את הפקת האירוויזיון, לרבות השידור הטלוויזיוני, מבצע צוות מיוחד שעובד באופן עצמאי.

כמו במכרזים אחרים, גם במקרה הזה עולות תהיות בנוגע לאופן ניהול ההליך המכרזי ובחינת המועמדים, לא רק בממד הזמן אלא גם בהקשר של הפרמטרים המקצועיים. הדבר עולה גם מהפרוטוקולים בדיוני התאגיד השונים ובעמדות שהובעו בתהליך. 

יונה ויזנטל בחר שלא להגיב לדברים. מתאגיד השידור "כאן" נמסר: "לתפקיד סמנכ"לית הטלוויזיה נבחרה המועמדת המתאימה והראויה ביותר, באישור מועצת התאגיד ובהליך תקין, שקוף, בליווי ייעוץ משפטי לכל אורכו. מרכיב ההתרשמות האישית הוא מרכיב לגיטימי ומהותי בבחירת מועמדים, כמו גם מתן עדיפות לנשים על-פי חוק". 

תגובת אלעד מן היועץ המשפטי של עמותת הצלחה: כמו במכרזים אחרים, גם במקרה זה עולות תהיות לא פשוטות על אופן ניהול ההליך המכרזי ובחינת המועמדים, לא רק בממד הזמן, אלא גם בקשר לפרמטרים המקצועיים. הדבר עולה גם מהפרוטוקולים בדיוני התאגיד השונים ובעמדות שהובעו שם. שקיפות ההליכים היא הכרחית גם להפקת הלקחים ולביצוע התיקונים המתאימים, וגם לצורך בחינת סבירות קבלת ההחלטות בעניינים אלו".