הסדר הפרישה בחברת החשמל – והפנסיה שלך

במסגרת הרפורמה בחברת חשמל סוכם כי העובדים יפוצו בהגדלת קצבאות הפרישה, הסדר שיצר מבלי להתכוון חבות מס משמעותית מאד על העובדים • החלטת המיסוי היצירתית שפתרה את הסוגיה פותחת למעבידים פתח לדרך חדשה להבטחת מענקי פרישה מוגדלים לעובדים

עובד חברת החשמל / צילום: איל יצהר
עובד חברת החשמל / צילום: איל יצהר

רבות דובר על ההישג שהצליחה מדינת ישראל להשיג בנוגע להפרטת משק החשמל, שאמורה בסופו של יום להוזיל משמעותית את תעריפי החשמל לאזרחים. לימים התברר כי במסגרת ההפרטה סוכם כי עובדי חברת החשמל יפוצו בדרך של הגדלת קצבאות הפרישה. במסגרת ההסכם התחייבה חברת החשמל לבצע השלמת הפקדות לקופות לקצבה על-שם העובדים, על מנת להבטיח את התשלומים במועד פרישתם מהחברה.

ואולם ההסדר יצר מבלי להתכוון חבות מס משמעותית מאד על העובדים, שכן במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018 שונה סעיף 3(ה)(3) לפקודה ובמסגרתו נקבעה תקרת הפקדה לפיצויים בגין עובדים. בהתאם לשינוי זה, הפקדות מעביד לקופת גמל לקצבה על חשבון מרכיב הפיצויים בגין שכר חודשי העולה על 32 אלף שקל יחויבו במס בידי העובד כבר במועד ההפקדה. זאת בשונה מהדין שחל עד לאותו מועד, ולפיו הפקדות מעביד בגין מרכיב הפיצויים לא חויבו במס כלל במועד ההפקדה מבלי שנקבעה כל תקרת הפקדה. יתרה מכך, השינוי אף השליך על הפקדות בגין התקופה שקדמה לתיקון החקיקה, שכן במסגרת השינוי נקבע, כי תשלומי השלמה שמבצע מעביד בגין התקופה שקדמה לשינוי החקיקה אף הם כפופים לתקרת השינוי בחוק ואף אלה יחויבו במס כבר במועד הפקדת ההשלמה.

לאחרונה פרסמה רשות המסים את החלטת המיסוי שפתרה את הסוגיה באופן יצירתי, ובכך דחתה את חבות המס בגין הפרשות החברה למועד בו יפרשו העובדים ויקבלו את הפיצויים לידיהם. על פי ההחלטה שפורסמה, ואשר רב בה הנסתר על שפורסם, הותר לחברת החשמל להפקיד את תשלומי תוספת הקצבה לפוליסת פרט ייעודית שאיננה קופת גמל, ושהבעלות עליה תיוותר בידי החברה עד למועד תשלומי הפרישה לעובדים. בדרך זו נמצא הפתרון המיוחל שמנע את השתת חבות המס על עובדי החברה כבר במועד ההפקדה, שכן תחולת הוראות סעיף 3(ה)(3) לפקודה היא על הפקדות לקופת גמל בלבד. עוד נציין כי מהאמור בהחלטת המיסוי עולה כי ניכוי ההוצאה לצורכי מס נדחה אף הוא למועד פרישת העובדים ובחלקו נפרס על פני תקופת תשלום הקצבאות.

פסק דין דקלה, שניתן על ידי בית המשפט העליון בשנת 2001, קבע כי למעביד לא תותר הוצאה בגין התחייבות לתשלומי עובדים וזו תותר על בסיס מזומן בלבד - היינו במועד תשלומה לעובד, וזאת למעט מענקי פרישה, ימי מחלה וכיוצא בזה שלגביהם תותר ההוצאה אף במועד ההפקדה בקופת גמל.

החלטת המיסוי פותחת פתח למעבידים לבחון דרך חדשה להבטחת מענקי פרישה מוגדלים לעובדים פורשים. זאת באמצעות פוליסות פרט כאלה ואחרות אשר בנסיבות המתאימות יאפשרו לעובד להימנע מתשלום מס במועד ההפקדה על ההפקדות החורגות מתקרת הפיצויים. לעניין זה נציין כי החלטת המיסוי קובעת כי תשלומי הפרישה המוגדלים יהיו זכאים לכל ההקלות המנויות בסעיף 9(7א) לפקודה, כגון פריסת תשלומים על פני שש שנים החלת פטורים כאלה ואחרים. כמו כן, עובדים שיבחרו לקבל את התשלומים בדרך של קצבה אף יוכלו ליהנות מההקלות השונות הקבועות בחוק לגבי קצבאות המשתלמות לעובד הפורש.

תוצאת המס המתקבלת מההחלטה היא בוודאי תוצאה מבורכת, ועל פיה אין להטיל מס במועד ההפקדה על עובד בגין פיצוי אותו יקבל בעתיד עם פרישתו מעבודתו. עם זאת, מובן כי החלטת המיסוי יוצרת מצב אבסורדי על פיו עובד שמעבידו מפקיד עבורו מעבר לתקרת הפיצויים לקופת גמל לקצבה ייענש באופן מיידי ויחויב במס כבר במועד ההפקדה - ואילו עובד שמעבידו מפקיד עבורו לפוליסה פרטית המבטיחה לעובד תשלום ברור ומוגדר במועד פרישתו ייהנה מדחיית מס עד למועד הפרישה בפועל. קשה להעלות על הדעת כי זאת הייתה כוונת המחוקק, ליצור חקיקה המפלה לרעה את ההפקדה בקופת גמל לעומת ההפקדה בפוליסה פרטית. לא מעט קיתונות של ביקורות נשפכו על תיקון תחיקתי זה, שכאמור בוצע במסגרת חוק ההסדרים לשנים 2017-2018, שכן הוא יצר מצב של הקדמת חבות המס של העובד למועד ביצוע הפקדה לקופת גמל שיכול וכספיה ישולמו לו רק לאחר שנים רבות. הפרשנות שניתנה לתיקון זה במסגרת החלטת המיסוי הנדונה כמוה כקריאה חדה וברורה לגנוז את התיקון המיותר ולהחזיר את המצב לקדמותו, שאחרת יעבור השוק הפנסיוני מהפיכה של ממש בכיוון מנוגד לרצונותיו של משרד האוצר. 

הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו-האפט