ברק סורני: "חלק מהאג"ח האמריקאיות שהונפקו כאן היו מצליחות לגייס בארה"ב בתשואה של 20% או יותר"

כך אמר היום מנכ"ל פסגות בית השקעות בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" • "שוק הון ללא רגולציה הוא לא שוק הון. רגולציה זה דבר מאוד חשוב. את 2008 עברנו בצורה חלקה בגלל הרגולציה", הוסיף בנוגע למצב הנוכחי בשוק ההון

"מה שרואים היום באירופה זו תוצאה של מדיניות פיסקלית מאוד מאוד מרסנת. בסוף בה אזרח גרמני או צרפתי ומתרעם על כך שהוא צריך לשאת בנטל הצרות של יוון או איטליה. בארץ המצב שונה לגמרי. אבל כאן רואים מצב מאוד מעניין, במקומות בהם יש תחרות גבוהה קשה מאוד להעלות מחירים. בסופו של דבר המחירים כאן לא עלו 4 שנים ורק השנה הם עולים אבל בקצב נמוך מאוד. כוח הקנייה של הציבור, מנגד, עלה כל שנה". כך אמר היום בועידת ישראל לעסקים מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, ברק סורני. סורני ניהל שיחה עם רון שטיין, כתב ופרשן תחום הביטוח ב"גלובס".

אתה רואה זליגה של מחאת יוקר המחיה לשוק ההון?
"בשוק ההון יש מצב חריג. רואים כלכלות מפותחות כמו ארה"ב שבה אין כמעט אבטלה והשכר עולה ומנגד רואים שעקום התשואות מתהפך או מתיישר וכשזה קורה זה אחד הסימנים הכי מובהקים להגעה או מיתון בארה"ב 9-12 לאחר ההשתטחות. כיום יש כבר ירידות. יש היום תהליך של תמחור מחדש בשווקים אבל גם השנה לא רואים ירידה דרמטית באג"חים. אנחנו בפסגות לא רואים מיתון באופק, לא כאן ולא בארה"ב".

אז הסנטימנט השלילי צפוי להימשך?
"אנחנו בפסגות התחלנו להכין את התיקים בגמל ובפנסיה לתקופה פחות טובה בשווקים כבר לפני כמה חודשים אבל המכפילים נמוכים היום ואני מניח שאנחנו והגופים המוסדיים האחרים יחזרו לשוק מתישהו".

הייתה טעות של השוק הישראלי להביא לכאן את האג"ח האמריקאיות?
"נוצר כאן מוצר חדש בשוק הישראלי. יש עשרות אגרות חוב שהונפקו. יש ויש. אנחנו ניתחנו הרבה אגרות חוב וראינו שאם הם היו מצליחות לגייס כסף בארה"ב זה היה בתשואה של 20% ויותר. גם המימשל התאגידי שם לא מתאים לחברה ציבורי".

אז זה לא חוסר בגרות של השוק?
"בסוף אנחנו מנהלי סיכונים ולא מנהלי השקעות. הכל עניין של מינונים. צריך כל הזמן להסתכל על רמת הסיכון הכוללת בתיק".

הרגולציה עוזרת או מפריעה לעסקים בשוק ההון?
"שוק הון ללא רגולציה הוא לא שוק הון. רגולציה זה דבר מאוד חשוב. את 2008 עברנו בצורה חלקה בגלל הרגולציה. אם אני יכול לבקש משהו זה שתהיה ודאות רגולטורית. כיום יש שתי רפורמות על - אחת בתחום החיסכון לטווח ארוך ואחת בתחום תעודות הסל. זו רפורמה גדולה ורגולציה חדשה . צריך לתת גם לנו וגם לציבור קצת זמן כדי לעכל את זה".

האקטיביזם המוסדי טוב לשוק?
"מעורבות מוסדית, לאו שווקא אקטיביזם, זה טוב. אחד התפקידים של המשקיע המוסדי זה לדאוג לממשל תאגידי תקין. אנחנו מאוד מעורבים, זה אחריות שלנו והתפקיד שלנו. יש מקומות שההתערבות שלנו מחוייבת. בפד למשל אנחנו הזמנו את כל הדירקטורים בחברה לשיחות. אנחנו לא פועלים נגד החברות אלא בעד החברות".

האם התשואות זה חזות הכל?
"אני לא חושב שהמטרה של איזשהו גוף רציני זה לעשות תשואה טובה לשנה אחת. המטרה שלנו היא לייצר תשואה טובה לאורך זמן. בישראל יש תקלה שהכסף זז מהר משנה לשנה לגופים שמייצרים תשואה הכי גבוהה בשנה האחרונה וזו בעיה. תשואה זה רכיב חשוב אבל הציבור צריך להבין שיש עוד הרבה פרמטרים חשובים כמו אמון בגוף שאתה מפקיד אצלו את הכסף".

מה אתה חושב על קרנות פנסיה ברירת מחדל?
"היום השוק נשלט על ידי חברות הביטוח וזה לא בריא. כשיש תחרות הציבור נהנה. ארבעת הגופים שנבחרו יגיעו לנתחי שוק משמעותיים מאוד תוך 3 שנים והציבור ירגיש את זה".

שטיין: מה קורה עם הנפקה או מכירה של פסגות?
"אני לא הבעלים של פסגות. אני כמנכ"ל, והחברה, ערוכים לכל תרחיש".