בין ביקורת גוברת לדאגה לזכויות העובדים: עצמאות בתי הדין לעבודה עומדת למבחן

השנה החולפת בבתי הדין לעבודה התאפיינה בביקורת חריפה על התנהלות מתירנית מדי בתיקים של התארגנות עובדים ושביתות, אבל גם בפסקי דין תקדימיים עם השלכות נרחבות על עובדים ומעסיקים • עורכי דין המתמחים בדיני עבודה מסמנים את הפסיקות המשמעותיות בעיניהם

השופטת ורדה וירט–לבנה, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה / צילום: שלומי יוסף
השופטת ורדה וירט–לבנה, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה / צילום: שלומי יוסף

בתי המשפט בישראל מקבלים מדי יום עשרות ומאות החלטות ופסקי דין. במקרים לא מעטים, פסקי הדין וההחלטות הללו נוגעים לחלקים קטנים בלבד מהציבור, אבל לא זה המצב בכל הנוגע לפסיקה ולחקיקה בתחום דיני העבודה. בסופו של דבר, כשהבוקר בא, רוב הציבור הישראלי הולך לעבודה.

ניתן לסמן את השנה החולפת, 2018, כשנה שבה המשיכו בתי הדין לעבודה בניסיונם לשפר את תנאי ההעסקה ולהגביר את השוויון בין המינים בעבודה. אף שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה כבר תקועה שנים ולא מקודמת על ידי הכנסת, פסיקות בתי הדין לעבודה נלחמות גם בתופעה הזאת, שעלולים להיות מעורבים בה מנהלים, מעסיקים וגם העובדים עצמם.

2019 צפויה להיות במידה רבה שנה של מבחן למערכת בתי הדין לעבודה, שנתונה לביקורת גוברת בשנה וחצי האחרונות מצד בג"ץ וגופים נוספים, על האופן שבו היא דנה ומנסה לפתור סכסוכים קיבוציים בין עובדים מאורגנים לבין המעסיקים שלהם.

זה התחיל ביולי 2017, אז בג"ץ דן בעתירה שמטרתה הייתה לעצור את עיצומי עובדי חברת החשמל שהתנגדו לרפורמה בחברה. במסגרת הדיון, מתחו שופטי בג"ץ ביקורת חריפה על פסיקת בית הדין הארצי בכל הנוגע למוסד השביתה. השופטים, ובהם הנשיאה הנוכחית של העליון, אסתר חיות, הציגו עמדה שלפיה בית הדין הארצי מתייחס באופן מתירני מדי למוסד השביתה, בכך שהוא מאפשר לעובדי חברת החשמל לנקוט עיצומים כאוות נפשם במחאה על הרפורמה שמנסה המדינה להעביר. השופטת חיות אף הרחיקה לכת ואמרה שהגיעה העת לעדכן את דיני העבודה בארץ. בתום הדיון, ולאחר שעובדי חברת החשמל וההסתדרות הפנימו את שנאמר בו, הודיע ועד העובדים שיפסיק את העיצומים בחברה.

אל הביקורת הזאת על בתי הדין לעבודה הצטרפה לאחרונה החלטתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס, אליעזר ריבלין. בחודש שעבר, ב-12 בנובמבר, במסגרת בירור תלונה שהוגשה על שופטי בית הדין הארצי לעבודה, קבע ריבלין כי בית הדין הארצי הוא "חסר סמכות לקיים הליכי גישור או פישור בהליכים המתקיימים בסכסוך קיבוצי שנדון בפניו". עוד קבע ריבלין כי בית הדין אף אינו מוסמך לקיים דיונים מצומצמים "בחדר הישיבות", אף אם הדבר נועד להחזיר את הצדדים להידברות כדי למנוע את השבתת המשק.

הקביעה הזאת של ריבלין עוררה תרעומת וביקורת נוקבת בקרב הרוב המוחלט של העוסקים בדיני עבודה, הטוענים כי מדובר בהחלטה מזיקה ומנותקת מהמציאות. במאמר שפורסם ב"גלובס" ב-11 בדצמבר, ניסחו עורכות הדין ארנה לין, נטע שפירא ומוריה גליק את הביקורת באופן הבא: "היינו שם - בסכסוכים הגדולים ביותר במשק. מצד אחד, שופטי בתי הדין לעבודה מילאו את התפקיד החשוב שהפקיד בידם המחוקק - הגנה על זכויות ארגוני העובדים, בהן גם זכות השביתה; מצד אחר, הם פעלו במלוא כוחם כדי למנוע פגיעה אפשרית במעסיקים ובמשק. לא אחת הגענו לבתי הדין לעבודה, לצד מעסיקים או לצד עובדים וארגוני עובדים, ישבנו שם בלילות, ביקשנו את סיועו של בית הדין, חיכינו להצעות שלו ולניסיונות שלו לקרב בין הצדדים".

לדברי לין, שפירא וגליק, כך קודמו משאים ומתנים בנושאים הדחופים והחשובים ביותר, שלולא התערבות בית הדין ולולא חסותו לא היו מתקדמים, למשל: ההסכם הקיבוצי לאחר שביתת הרופאים הגדולה, המגה-שביתה בעניין עובדי הקבלן, הרפורמה בחברת החשמל וגם הרפורמות במערכת החינוך.

והן מסכמות: "נדמה כי החלטת השופט העליון לשעבר אליעזר ריבלין, שלפיה בית הדין הארצי אינו רשאי לקיים הליכי גישור ועוד, אינה מביאה בחשבון במידה הראויה את מהות יחסי העבודה הקיבוציים, את היחס בין משפט העבודה ליחסי עבודה ואת תפקיד בתי הדין לעבודה".

בשנת 2019 נדע אם מערכת בתי הדין לעבודה התכופפה בפני הביקורת של ריבלין, או שהיא המשיכה לעבוד כמערכת עצמאית שפועלת לפי מיטב מצפונה ושיקול דעתה, הן במשפט העבודה הפרטי והן כשהיא דנה בסכסוכים קיבוציים.

1. הטיפים למלצרים שייכים לבעלי המסעדות

ב-26 במארס השנה פסק בית הדין הארצי לעבודה כי מ-1 בינואר 2019, התשרים (טיפים) שמקבלים מלצרים ומלצריות במסעדות ובבתי קפה ייחשבו חלק משכר העבודה שמשלם להם המעסיק. "כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב כהכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות", קבעו שופטי הארצי.

עו"ד ארנה לין ממשרד ארנה לין ושות' רואה בפסק הדין הזה את אחד החשובים שניתנו השנה ומסבירה שמתחילת השנה הבאה, הטיפים שמשאירים הסועדים למלצריות ולמצרים יהיו שייכים לבית העסק והוא יהיה חייב להשתמש בו לצורך תשלום שכר עבודתם של העובדים שקיבלו את הטיפים. בהמשך לכך, על המעסיקים - בעלי המסעדות ובתי הקפה, יהיה להתחשב בטיפים של המלצריות בעת שהם מפרישים משכרם לקרן פנסיה ולביטוח לאומי. משמעות נוספת היא שהביטוח הלאומי יצטרך להתחשב בכלל שכר המלצרים, כולל התשרים, כשהוא מחשב את דמי האבטלה שלהם זכאי מלצר שפוטר.

2. תמיכה משפחתית לא תיחשב "הכנסה" 

בחודש מאי האחרון קבע בית הדין הארצי לעבודה כי "תמיכה משפחתית או קהילתית, הניתנת בנדיבות לב וללא תמורה בצדה, אינה הכנסה לצורך חוק הבטחת הכנסה". עו"ד חיה שפיגל, מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד אפרים אברמזון ושות', אומרת שמשמעות הפסיקה היא שהזכות לקצבה המינימלית של הבטחת הכנסה לא תישלל ממשפחות או מיחידים החיים מתחת לקו העוני וזוכים לתמיכה כלכלית מבני משפחותיהם או מחבריהם.

"בית הדין הארצי הוסיף וקבע כי המוסד לביטוח לאומי לא הוכיח כי גמלת הבטחת הכנסה מבטיחה קיום אנושי בכבוד, בעיקר לאחר הפחתת הקצבאות בשנים האחרונות, ומכאן שאין לראות בכספים המתקבלים מבני משפחה או מעמותות צדקה כספים המציבים את הזכאים מעל התקרה שנקבעה כמינימום הכנסה לשם קיום בכבוד".

3. למעסיק אסור להתערב במה שעושה עובד בכספי קרן הפנסיה שלו

עורכות הדין אורלי ג'רבי, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד הרצוג פוקס נאמן, ועו"ד חיה ארמן מסמנות את פסק הדין הזה שניתן השנה בבית הדין הארצי לעבודה כאחד החשובים. "מדובר בפסק דין עקרוני בעולם הפנסיה, שקובע שעובד רשאי לבחור מוצר פנסיוני שאינו כולל ביטוח אובדן כושר עבודה. לפסק הדין יש משמעויות מרחיקות לכת מבחינה משפטית, ניהולית וחברתית".

בפסק הדין נקבע שכשם שהמעסיק אינו צריך לוודא מה נעשה עם המשכורת שהוא משלם לעובד, כך גם למעסיק אסור להתערב במה שנעשה בכספי הפנסיה שהוא מעביר להסדר הפנסיוני שנבחר על ידי העובד. מבחינתו של המעסיק עניין זה צריך להיות בבחינת "שגר ושכח".

בית הדין הארצי הוסיף והבהיר כי בהתאם להוראות חוק הפיקוח, לא זו בלבד שהמעסיק אינו נדרש להתערב בבחירת העובד, אלא שהתערבות מצד המעסיק בבחירת הביטוח הפנסיוני של העובד (גם כאשר העובד מבקש שלא להיות מבוטח בפוליסת אובדן כושר עבודה) פוגעת בחופש הבחירה ועלולה לעלות לכדי עבירה במישור הפלילי שדינה מאסר שנה או קנס כספי. 

4. הזכות להתארגנות ומה מותר ומה אסור במקרה של שביתה

באוגוסט השנה קיבל בית הדין הארצי לעבודה חלק ניכר מטענות הסתדרות הנוער העובד והלומד בתביעה שהגישה נגד קפה נואר שעניינה פגיעה בהתארגנות עובדים בבית הקפה. בית הדין פסק שקפה נואר פגע בהתארגנות עובדי המקום באופן מתמשך, בין היתר באמצעות פעולות להקמת "ועד מטעם", התבטאויות אסורות נגד התארגנות, פיטורים של שלושה עובדים הפעילים בהתארגנות, פגיעה בהיקף משרה של עובד, שינויים אסורים במבנה השכר של עובדים, הפחתת משמרות לעובדים שובתים, סירוב לקבל עבודה חלקית של עובדים שובתים באופן לא מידתי ועוד. לבסוף פסק בית הדין לזכות הסתדרות הנוער העובד והלומד פיצויים בסכום של 300 אלף שקל.

עו"ד ארנה לין, שייצגה את ההסתדרות בתיק הזה, מצביעה על פסק הדין כאחד החשובים השנה. "פסק הדין עוסק בהתארגנות ראשונית בענף המסעדות, ענף פרוץ שאין בו הסכמים קיבוציים מיוחדים. פסק הדין קבע סכום פיצויים משמעותי למסעדה בשל פגיעתה בהתארגנות העובדים, וכן כולל קביעות חשובות בנוגע לגבולות המותר והאסור בעתות שביתה", היא אומרת. לדוגמה, "בית הדין פסק שהתנהלות קפה נואר בעת שהפחיתה את משמרות העובדים השובתים הייתה לא חוקית, וכן קבעה שהאופן שבו קפה נואר סירבה לקבל עבודה חלקית של העובדים השובתים אינה מידתית ובניגוד לדין. מדובר בקביעות חשובות שישפיעו על התארגנויות עתידיות, בעיקר ככל שמדובר בעובדים שעתיים או בעובדי משמרות". 

5. שילוב אנשים עם מוגבלות: החובה לחשיבה עם מעוף

עו"ד רחל הררי-ליפשיץ, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עמית פולק מטלון, מצביעה על פסק הדין בעניין שילוב אדם עם מוגבלות בעבודה בחברת קופולק כאחד מפסקי הדין העקרוניים והחשובים בדיני עבודה שניתנו השנה. באותו פסק דין, בית הדין הארצי פירש את החוק לשילוב אנשים עם מוגבלות ככזה שמטיל חובה על כל מעסיק (גדול כקטן) לבצע התאמות נדרשות, תוך השקעת מעוף מחשבתי וגמישות, לרבות התאמת מקום ביצוע העבודה, הציוד, דרישות התפקיד, שעות העבודה, שיבוץ בתפקיד חלופי, או אף יצירת משרה חדשה וספיגת העלויות בגין כך. "בית הדין קובע כי כל מעסיק (גדול כקטן) חייב להפנים שיוטל עליו נטל, לרבות כבד (ובלבד שלא יהיה בלתי סביר) לשלב חזרה לעבודה עובד בעל מוגבלות", נכתב.

עוד פסק בית הדין הארצי באותו מקרה כי כאשר עובד מציג אישור רפואי, על המעסיק יהיה לקיים את האמור באישור ולהשיב את העובד לעבודתו בתנאים הקבועים בו, בלי שהעובד יידרש להציג מסמך או חוות דעת נוספים. "המעסיק יבצע ההתאמות, הנדרשות באופן אקטיבי ויצירתי ובשיתוף העובד. ככל שמעסיק יסבור שמוגבלות העובד פוגעות בכשירותו הטבועה לתפקיד, יהיה עליו לנסות להעבירו לתפקיד אחר מתאים למגבלותיו, בתיאום עמו. בהיעדר תפקיד אחר, יהיה עליו לפנות לקבל חוות דעת גורם מקצועי בהשמת עובדים עם מוגבלויות, שתועבר לעובד להתייחסות, טרם קבלת החלטה ניהולית". 

6. מעסיק יכול לקבל דוח איכון סלולרי לטלפון של העובד

פסק דין עקרוני נוסף שמזכירה עו"ד הררי-ליפשיץ הוא האישור של בית הדין הארצי לעבודה להעביר לחברת פישר תעשיות פרמצבטיות דוחות איכון של מכשיר טלפון נייד שהוחזק אצל עובד שלה לצורכי עבודתו. האישור ניתן לחברה לבקשתה כדי שזו תוכל להתגונן מפני תביעה שהגיש נגדה לאחר שפוטר. טענת העובד כי מדובר בחדירה לפרטיות שצריכה להביא לדחיית הבקשה - נדחתה.

לדברי הררי-ליפשיץ, "בית הדין התיר את גילויים של נתוני האיכון מחברת הסלולר, אך אפשר לעובד להשחיר נתונים אישיים, וזאת קודם שהמסמכים יועברו לעיון המעסיקה. ההשחרה נועדה לצמצם את הפגיעה בפרטיות העובד, אך יש לה משמעות ראייתית, שכן היא, כשלעצמה, מהווה הודאה מצד העובד שבזמנים לגביהם השחיר נתונים לא עמד לשירות מעסיקתו".