מנדלבליט על תיקי רה"מ: בתקופה הקרובה יודלפו פרטים מהדיונים. עד לקבלת החלטה, לא נתייחס לנושא

"כבר אמרתי בעבר - אנחנו לא רודפים חלילה אחר אף אדם, אלא אך ורק אחר האמת והצדק. ההחלטות יתקבלו אך ורק לפי הראיות והדין החל עליהן. שום שיקול אחר לא ישפיע" - כך אמר היום (ה') היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, ביום השני של ועידת ישראל לעסקים של "גלובס" המתקיימת בבנייני האומה בירושלים.

בהמשך דבריו התייחס היועמ"ש, בין היתר, לדברים שנשא אתמול (ד') בוועידת "גלובס" פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, במסגרתם אמר כי הדיונים בענייני תיקי ראש הממשלה יחלו אצל היועמ"ש בימים הקרובים, תוך שהוא מציין כי יש 800 עמודים של חוות-דעת, ועל-פי המסתמן, נראה כי הפרקליטות ממליצה ליועמ"ש להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בגין שוחד בתיקים 2000 ו-4000.

היועמ"ש הודה כי "זה לא סוד שאנו עומדים בפני החלטות בתיקים בהם נחקר ראש הממשלה כחשוד", ואישר כי דבריו של פרקליט המדינה - על כך שבקרוב יחלו להתקיים בפניו דיונים אשר בסופם יתקבלו החלטות בשאלה האם יש להגיש כתבי אישום נגד ראש הממשלה - נאמרו על דעתו.

בכל הקשור לנוכחים בדיונים הצפויים אצלו, הודיע היועמ"ש כי מי שיהיו חברים בצוות בראשותו שיעסוק בניתוח ממצאי החקירה הם: ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, ניצב סיסו; פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי; פרקליט המדינה ומשניו; וכן המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד רז נזרי; והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי) עו"ד עמית מררי.

לדברי מנדלבליט, שני משניו הם "בעלי ידע רב וניסיון עשיר בטיפול בתחומים הרלוונטיים בתיקים מעין אלה".

"הצוות הזה ממוקד כעת כולו - כאיש אחד - במשימה של בחינת הראיות שנאספו, לצורך קבלת ההחלטות הנדרשות לפי הדין", אמר היועמ"ש, והודיע כי הצוות הזה צפוי להתכנס מעתה לעתים קרובות בלשכתו.

אולם אל תצפו להחלטות בימים הקרובים, לפי היועמ"ש - "נעשה כל שלאל ידינו כדי לעבוד מהר, אבל לא על חשבון איכות ההחלטות המקצועיות", אמר מנדלבליט. בנוסף ניסה היועמ"ש לדכא מראש את חרושת השמועות וההדלפות שהחלו כבר אתמול לאחר הודעת פרקליט המדינה בוועידת "גלובס":

"אני צופה שבשבועות הקרובים יהיו פרסומים למיניהם כביכול 'מתוך שולחן הדיונים', המתיימרים לשקף עמדה כזו או אחרת של מי מהגורמים המעורבים בדיונים. אני מנצל את הבמה כדי לומר בקול ברור: עד לקבלת החלטה לא נוכל להתייחס או להגיב לפרסומים ולספקולציות כאלה. אנו מציעים לציבור לקחת בעירבון מוגבל ביותר פרסומים בלתי מוסמכים. כשיש לנו מה לומר, אנחנו מפרסמים הודעה או מדברים בקולנו, בדיוק כפי שאני עושה כעת".

שלטון החוק לא שלטון המשפטן

נאומו של היועמ"ש הוקדש ברובו "לשלטון החוק". לדבריו, מדובר בנושא שלטעמו הוא "הכרחי לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לקיומה של כלכלה חזקה ומשגשגת, לקיומה של תקשורת חופשית ולמעשה לכל היבט בחיים הציבוריים והלאומיים".

היועמ"ש מנדלבליט הבהיר והדגיש בפתח נושא זה כי כשהוא אומר "שלטון החוק", הוא מתכוון ל"שלטון החוק - ולא שלטון המשפטן".

בנאומו ניסה מנדלבליט להזכיר אולי מושכלות יסוד בנושא זה, שלטענתו מהווה "חלק בלתי נפרד מהממלכתיות הישראלית, ומעל כל ויכוח פוליטי או אידאולוגי".

היועמ"ש דחה בכל תוקף את הטענה כי "היועצים המשפטיים בשירות הציבורי מבקשים כביכול לחתור תחת שלטון המדינה המורכב מנבחרי העם, ולפגוע בסמכותם של נבחרי הציבור למשול". לדבריו, "זוהי כמובן טענה חסרת כל ביסוס".

מנדלבליט הבהיר כי "היועצים המשפטיים הציבוריים, ואני בראשם, לא יכולים לשלוט ולא מבקשים לשלוט. מעולם לא ביקשנו זאת לעצמנו, ולעולם גם לא נבקש. כל שאנו מבקשים הוא למלא את תפקידנו של סיוע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין".

מנדלבליט הסביר כי כוונתו בדברים אלה היא שהיועצים המשפטיים מבקשים "להעניק לדרגים המדיני והמקצועי את הכלים המשפטיים הדרושים להם, תוך הגשמת העיקרון לפיו אין רשות ציבורית ואין אדם שהוא מעל לחוק".

מנדלבליט הזכיר, למי ששכח, כי "רשויות המדינה כולן כפופות לדין, וזאת מתוקף המשטר הדמוקרטי שלנו. זה לא בגלל בג"ץ ולא בגלל יועצים משפטיים כאלה ואחרים".

ולכן, "מי שתוקף אותנו כשאנו עושים את מלאכתנו, ובעת האחרונה ההתקפות האלה הפכו לצערי לחזון נפרץ, תוקף למעשה את שלטון החוק, שאנחנו באמת משמשים כסוכניו", סבור היועמ"ש.

"קידום חקיקה שהיועץ המשפטי לממשלה קבע כי איננה חוקתית, איננה יכולה להיות מוצגת כהישג פוליטי"

בכל הקשור לניסיונות שונים של הקואליציה לחוקק חוקים שהם בניגוד לחוות-דעת היועץ, לא חסך מנדלבליט שבטו בנאומו: "פעולה בניגוד לחוות-דעת של יועץ משפטי הקובעת מניעה משפטית, היא פעולה בניגוד לחוק... שלטון החוק במדינה דמוקרטית איננו נתון לבחירה. החובה לפעול לפי החוק חלה על האזרח ועל רשויות המדינה, על הממשלה ועל הכנסת. כולם כפופים לחוק. זאת ליבה של השיטה הדמוקרטית. אין לנו שיטה אחרת".

בנסיבות הללו, הוסיף מנדלבליט כי "פעולה ממשלתית בניגוד לחוות-דעת היועץ המשפטי לממשלה הקובעת מניעה משפטית - איננה יכולה להיות דבר להתהדר בו. הפרת החוק בחסותם של אנשי ציבור, כמו למשל הצבת קרוואנים בלתי חוקיים בקרקעות הרשומות בבעלות פרטית - איננה יכולה להוות מקור לגאווה. קידום חקיקה שהיועץ המשפטי לממשלה קבע כי איננה חוקתית בשל פגיעתה בזכויות יסוד מוגנות - איננה יכולה להיות מוצגת כהישג פוליטי. לא במדינה דמוקרטית שוחרת חוק. שלטון החוק הוא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל. כוחו המחייב של הייעוץ המשפטי לממשלה הוא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל. פסיקת בית המשפט העליון, המפקח על עבודתן של הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, היא חלק מהחוסן הלאומי של מדינת ישראל".

בכל הנוגע למאבק בטרור, ציין היועמ"ש כי מערכת המשפט נמצאת בחזית המאבק, וכי ישנו שיתוף-פעולה פורה בין גורמי הביטחון לבין הפרקליטות הצבאי, "בראשה עומד הפצ"ר המצוין אלוף שרון אפק".

בהקשר הזה ממש דרש היועמ"ש כי "קידום חקיקה שקשורה לפי הנטען למאבק בטרור, שביחס אליה נקבע על-ידי היועץ המשפטי לממשלה כי קיימת מניעה משפטית לקדם אותה בשל פגיעתה בזכויות מוגנות - היא פגיעה של ממש במדינה".

משכך הוא סבור כי "אכן, שלטון החוק הוא המגן הגדול ביותר של החברה הישראלית. הוא מגן על האזרח הפשוט מפני פגיעה שרירותית או לא חוקתית בזכויותיו. הוא מגן על כל אחד ואחת מכם מפני חשש להתעמרות מצד השלטון. הוא מגן על נכסי המדינה. הוא מגן על אוצרות הטבע ועל האוצרות ההיסטוריים והלאומיים של המדינה".

דברים אלה, הסביר, "נכונים לא רק לגבי הייעוץ המשפטי לממשלה, אלא כמובן גם ביחס לערכאות השיפוטיות. התוקף המחייב של פסיקת בית המשפט הוא תוקפו המחייב של שלטון החוק. על רשויות המדינה לציית לפסיקת בית המשפט דווקא באותם מקרים בהם פסיקה זו מגבילה את כוחם. זוהי תמציתו של שלטון החוק".